1. ספר לקוטי ביאורים, "קונטרס ההתפעלות", מאת האדמו"ר רבי דוב בער שניאוריו [שניער] – "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש, עם פירוש "לקוטי ביאורים", מאת רבי הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (רבי הלל פאריטשר), תלמידו המובהק של האדמו"ר האמצעי. וורשא, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה של הפירוש "ליקוטי ביאורים".
[1], סז; נב דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמת. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 272.
2. ספר מאמר השפלות והשמחה, מאמר ארוך ועמוק בענייני קבלה וחסידות, מאת רבי יצחק אייזיק אפשטיין אב"ד האמיל, תלמיד מובהק של האדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי. [וורשא? תרכ"ח 1868]. מהדורה ראשונה.
מה; מב, פח-צ דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים על גבול הטקסט בדף האחרון. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 315.

ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה וליקוטים מאת רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשלא, תלמיד "בעל התניא". [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו] 1842-[1866]. מהדורה ראשונה. שלושה מתוך ארבעה חלקים בשלושה כרכים.
חלק ראשון, עם דרושים על ספרים בראשית-ויקרא והפטרות, חלק שני, עם ליקוטי אגרות, הקדמות, ביאורים ושו"ת, וחלק רביעי על ספר דברים ודרושים על המועדים. בשלושה כרכים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. הדריך יחד עם בן האדמו"ר הזקן, רבי דובער, "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש, את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין "האדמו"ר האמצעי", על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרושלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון, "שערי היחוד והאמונה", ובשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני "שערי עבודה". הספר שלפנינו, ספר "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, נדפס לאחר פטירתו. מלבד המהדורות הראשונות, לא נדפסו ספריו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
שלושה כרכים. חלק ראשון (בראשית-ויקרא): [2], צג, [1]; עו; נו דף. חלק שני (לקוטים שונים): [1], לה, [2], מה-קו דף. חלק רביעי (דברים): [2], ג-סב; יח, [4] דף. חסרים דפים א-ב (פרשת דברים) מהספירה הראשונה. 23.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בדף השער של החלק הראשון קרעים עם פגיעות במסגרת השער, וקרעים נוספים בדף השני, משוקמים בהדבקות נייר. הדבקות נייר לחיזוק. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 450, 451.

שלוש מהדורות של ספר התניא לרבי שניאור זלמן מלאדי:
• ספר לקוטי אמרים – תניא. [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בשולי השער: "ווין". הגהות ורישומים, חלקם חתוכים בשוליים.
• ספר לקוטי אמרים – תניא. ווילנא, תרל"ח 1878. קרע בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט.
• ספר לקוטי אמרים – תניא. [יוהניסבורג, תרי"א 1851?]. חסרים 6 דפים: ג-ד, יא-יג, יט. הגהות בשוליים.
שלושה ספרים. גודל ומצב משתנים.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ט ניסן תש"ז [1947].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל ר' יוסף חיים שלמה שניאורסון (בר' אברהם זלמן קרזנובסקי), תר"מ-תשי"ד, דור חמישי לבעל התניא, המכונה במכתב: "ש"ב [שאר בשרי] ידידי הנכבד והנעלה". בעליו של בית המלון היהודי "אשל אברהם" בחברון. לאחר פרעות תרפ"ט עבר לירושלים, שם שימש כגבאי בית כנסת חב"ד במאה שערים.
במכתבו מביע הריי"ץ את תקוותו: "בטח זוגתו תחי' כבר שבה לאיתנה, יחזקה השי"ת ויאמצה בגשם וברוח"., ומברכו: "יחזק השי"ת את בריאותו ויזמין לו את פרנסתו בהרחבה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב, מברכו הריי"ץ לרגל חג הפסח ל"חג כשר ושמח".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 12X14 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ח [1968].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת מילה בכתב ידו.
נשלח אל "הרה"ג... עוסק בצ"צ כו', מו"ה קלמן" [כנראה הרב קלמן כהנא, 1910-1991 ממקימי תנועת פועלי אגודת ישראל, כיהן כשר החינוך והתרבות במספר ממשלות ישראל]. במכתבו מברך הרבי לרגל השנה החדשה: "הנני בזה להביע ברכתי לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.