ספר מי נפתוח, על מסכת יבמות. מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן. פטרבורג (לניגרד), תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.
מספר הגהות ותיקונים בכתב-יד [כפי הנראה כתב-ידו של המחבר].
הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד".
[2], מז, [1] דף. 35.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. בלאי וקרעים, כתמים. כריכה מקורית פגומה.
מהספרים העבריים הבודדים שנדפסו באותה תקופה ברוסיה.

פתח האהל, דרושים על התורה ספר ויקרא, מאת רבי דוד אביחצירא. ירושלים, [תרפ"ג 1923]. הקדשה בכתב יד, ייתכן שזהו כתב יד קדשו של רבי ישראל אביחצירא הבבא סאלי, אחי המחבר.
הגאון הקדוש רבי דוד אבוחצירא הי"ד, רבה של תאפיללת, נהרג במיתה אכזרית ע"י השלטונות במרוקו בסיום מלחמת העולם הראשונה. אחיו הצעיר רבי ישראל (ה"בבא סאלי"), נסע במיוחד לארץ ישראל כדי להדפיס את ספרי אחיו, נסיעה מפורסמת בה התגלה אצל חכמי ירושלים כוחו הגדול בתורה ובחכמת הקבלה.
[16], ע דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דפי השער וההסכמות מנותקים. כריכה אחורית מעט מפורקת.

עין יעקב על אגדות הש"ס. ברלין, [תס"ט 1709].
הערות למדניות רבות בכתב יד בדפי הכריכה בהתחלה ובסוף, ומספר הערות בשולי הטקסט. כריכת עור מהודרת בלויה, עם שני אבזמים.
[4], קעח, א-ד, קו-קיג, יג-יז; [1], קצב דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי. כתמים.

ספר עטרת זקנים, חיבור בענייני מחקר, אמונה ופילוסופיה, מאת רבי דון יצחק אברבנאל. אמשטרדם, [תצ"ט 1739].
בדף השער חותמת האדמו"ר רבי "יצחק וורטהיים אבד"ק בענדר .J.W.R.B ".
האדמו"ר מבענדר רבי יצחק וורטהיים (נפטר בתרע"א), נכדו של האדמו"ר רבי אריה ליב מבענדר (בנדרי) שהיה אחיו של רבי משה צבי מסאווראן, (שם משפחתם וורטהיים כשם סבם המפורסם רבי שמשון וורטהיימר מוינה). חתן האדמו"ר ר' יוסף מראדיוויל. נפטר בשנת תרע"א ושלשה ימים לאחר פטירתו נשרף בנין בית מדרשו. ספרו "בארות המים" יצא לאור מכתבי-ידו ע"י מכון בית אהרן וישראל (ירושלים, תשנ"ח). אדמו"רי בית בנדר היו קשורים לחצרות בית רוז'ין וסדיגורא לדורותיהם.
[4], נז דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. קרע משוקם בשולי השער.

משניות, סדר נשים, עם פירושי רבינו עובדיה מברטנורה ותוספות יום טוב. טשרנוביץ, תר"ג [1843].
בדפי הפורזץ רישום בעלות בעיפרון "לה"ו הצעיר חיים מרדכי ראזענבוים מסערעט" וכן חותמת "חיים מרדכי ראזענבוים מסערעט בהה"צ מנאדבורנה".
הרה"ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה (תרס"ג-תשל"ח), בנו של האדמו"ר רבי איתמר רוזנבוים וחתן דודו רבי אליעזר זאב מקרטשניף. מנעוריו הצטיין בלמדנותו ובקדושה יתירה, תפילתו היתה מלהיבה. כמנהג בית נאדבורנה החל לכהן באדמורו"ת עוד בחיי אביו, ובשנת תרפ"ח פתח את בית מדרשו בעיר סערעט שבבוקובינה. כבר מאז נתפרסם מאד כ"פועל ישועות", ונהרו אליו אנשים רבים מכל ערי האזור.
לאחר השואה עלה מרומניה לארץ ישראל בשנת תש"ח, והיה ראשון הצדיקים לבית נאדבורנה שהגיע לארץ. התיישב ביפו והקים בה ישיבה. בשנת תשכ"א עבר לעיר בני ברק עם ישיבתו, ישיבת "מאמר מרדכי". בבני ברק נתרחבה ונסתעפה חסידות נדבורנה, הוקמו מוסדות נוספים וציבור החסידים התרחב עד שקהילתו הייתה לחסידות החשובה ביותר של בית נדבורנה בדורנו. היה נערץ מאד על צדיקי הדור ומסופרים עליו סיפורי ישועה מופלאים, בתפילותיו שנענו למעלה מדרך הטבע.
חותמות רבות של "גבאים מקלויז... פה טשענוויץ".
קס דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. נזקי עש. קרע בדף השער עם חיסרון גדול של חציו התחתון. כריכה ישנה עם בלאי רב ופגמים, מנותקת בחלקה.