Anno vicesimo primo & vicesimo secundo Victoriae Reginae / An Act to provide for the Relief of Her Majesty's Subjects professing the Jewish Religion [...חוק הנועד להקל על נתיניה של הוד מלכותה המקיימים את הדת היהודית]. דפוס George Edward Eyre ו-William Spottiswoode, לונדון, 1858. אנגלית.
מסמך מודפס – חוק שהתקבל ב-23 ביולי 1858 ופטר את יהודי בריטניה מן החובה להצהיר על אמונתם בנצרות עם כניסתם לתפקיד באחד משני בתי הפרלמנט. החוק העניק לכל אחד מבתי הפרלמנט את הזכות לקבוע את שבועתו בעצמו ולאפשר ליהודים להשמיט את השורה "באמונתו האמיתית של הנוצרי" (upon the true Faith of a Christian) מהשבועה הנהוגה. ?שלושה ימים לאחר קבלת חוק זה, ב-26 ביולי 1858, הושבע הברון ליונל נתן דה רוטשילד לפרלמנט הבריטי והיה לחבר הפרלמנט היהודי הראשון. רוטשילד נבחר לפרלמנט הבריטי עוד כמה שנים קודם לכן, אך לא יכול היה להיכנס לתפקיד בשל חובת השבועה הנוצרית. ביום השבעתו, בעקבות החוק, השתמש בביטוי "כה יעזור לי אלוהים" במקום הביטוי "באמונתו האמיתית של הנוצרי".
[1] דף (שני עמודים מודפסים, ממוספרים 385-386), 30 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים.

Laws of the Congregation of the Hambro Synagogue [התקנות של קהילת בית הכנסת "המברו"]. הוצאת S. Magnus, לונדון, 5605 [1845]. אנגלית ומעט עברית.
בספר שלפנינו נדפסו תקנות קהילת בית הכנסת "המברו" שבלונדון, העוסקות בניהול בית הכנסת ומוסדות הקהילה: זמני התפילה בשבתות ובמועדי ישראל, נוסח התפילה, נושאי המשרות וסמכויותיהם, משרת הרב, פעילותם של חברת גמילות-חסדים, חברה-קדישא, בית-העלמין, ועוד.
בית הכנסת "המברו" נוסד ב-1707, לאחר שהתנתק מבית הכנסת הגדול בלונדון. מייסדו היה מרדכי מהמבורג, חתנה של גליקל מהמלין. לאחר תהפוכות רבות נסגר בית הכנסת ב-1936, והתאחד שוב עם בית הכנסת הגדול.
XXVI, [2], 85 עמ', 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. גיליונות רבים לא חתוכים. כריכה מעט בלויה, עם מעט כתמים. קרעים קלים בשדרה.

שישה כרטיסים וגלויות, ובהם גלויות פרסום של חברות יהודיות, כתב-עת הומוריסטי ביידיש שנדפס על גבי גלויה, ועוד. ארה"ב ובריטניה, העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקירוב.
1. גלויה – "דער לץ, פיר הומאר, וויטץ, סאטירע און לצנות", שבועון הומוריסטי
בעריכת אל. מנפריד (L. Monfried). גיליון מס' 7. ניו-יורק, 16 באוקטובר 1908. יידיש.
שנים-עשר הגליונות של השבועון "דער לץ" (הלץ) נדפסו על גבי גלויות בחודשים האחרונים לשנת 1908.
2. גלוית פרסום להצגה "די אומגליקליכע כלה פון סאפאלק סטריט" (The Unfortunate Bride of Suffolk St), על-פי רומן מאת אווה לזרוס, בתיאטרון Prospect Theatre שבניו-יורק. [1931?]. אנגלית.
3. גלוית פרסום למטריות של החברות האמריקניות Siegel, Rothshild & Co. ו- Mendelson and Zadig. הוצאת R. Hill, 1905. אנגלית.
הגלויה נשלחה בדואר בשנת 1908 ונושאת חותמת דואר של סן חוזה (קליפורניה).
4. כרטיס ביקור של הרב ד"ר נח רייכעלסאן (Raichelsonn), מוהל ומסדר קידושין בברונקס ניו-יורק. יידיש ואנגלית.
5. "Palwin, Palestine Wines, Brandies & Liqueurs", גלוית פרסום צבעונית למשקאות אלכוהוליים כשרים תוצרת יקבי ראשון לציון, של חברת פלווין (Palwin). אנגלית.
6. "Shipping Card" (כרטיס משלוח), של Samuel Finkelstein, ובו רשימת סוגים שונים של דגי הרינג. אנגלית.
גודל ומצב משתנים.

הכוס, מאת המשורר הפרסי הנודע לתהלה אמר קיים. מתורגם עברית מאת נפתלי הערץ אימבער "בעל התקוה". דפוס S. Levine, ניו-יורק, [1905?]. אנגלית ועברית.
"הכוס", שירים מאת עומר כיאם בתרגום עברי מאת נפתלי הרץ אימבר. מלווים בתרגום אנגלי מאת אדוארד פיצג'רלד (Edward Fitzgerald).
בתחילת החוברת מודפסים הקדשה מאת הרץ אימבר לכבוד השופט מאיר סולצברגר (אנגלית), הקדמה מאת Joseph Jacobs ושיר מאת George Alexander Kohut, "לנפתלי הרץ אימבר".
המשורר נפתלי הרץ אימבר (1856-1909), מחבר "התקווה", היה הראשון לתרגם את שיריו של עומר כיאם לעברית. על התרגום שקד בערוב ימיו, בעת שהותו בניו-יורק. בתקופה זו היה מחוסר כל, וחי מקצבה חודשית אשר העניק לו השופט מאיר סולצברגר, אשר לו הקדיש את הספר שלפנינו.
XIV, [1], 42 עמ' [ללא הפורטרט שבפתח הספר], 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קמטים וקרעים. עותק ספריה לשעבר (תו-ספר בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית, חותמות דיו, רישום בעט בשולי עמוד השער). רישומים מחוקים בעמוד השער. כריכת קרטון.
גולדמן 435.