אוסף ספרי שו"ת והלכה מאת רבני הונגריה וגליציה:
1. ספר נהרי אפרסמון, מהדורא תניינא, מאת רבי יעקב טננבוים. מונקאטש, [תרע"א] 1911.
2-3. ספר שו"ת נטע שורק, מאת רבי שרגא צבי טננבוים. מונקאטש, [תרנ"ט] 1899. שני עותקים חסרים, המשלימים זה את זה.
4. ספר יד אלעזר, שאלות ותשובות ופלפולים, מאת רבי אלעזר הלווי הרוויץ. וינה, תר"ל [1870].
5. ספר אמרי נעם, דיני קנינים, תנאים ודינים שונים, מאת רבי מרדכי דב קלין. וינה, [תרמ"ג] 1883.
6. ספר שו"ת פרשת מרדכי, עם תוספות מאת נכד המחבר רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא על ארבעת חלקי שו"ע, מאת רבי מרדכי בנעט. סיגעט, תרמ"ט 1889.
7-8. ספר שו"ת דברי יעקב, מאת רבי יעקב שור אב"ד דארנא. קולומיא, [תרמ"א] 1881. כרוך עם: ספר שו"ת פני יצחק, על ארבעת חלקי שו"ע, מאת רבי יצחק חריף. יארוסלב, [תרס"ה] 1905.
9. ספר כנף רננה, חלק שני ושלישי, שו"ת על יו"ד, מאת רבי נתן נטע לנדא. קראקא, תרנ"ב-תרנ"ט 1892-1899. שני כרכים.
10. ספר תורת אליהו, חידושים על מסכת פסחים ודרוש לראש השנה, מאת רבי אליהו לייכטאג. קראקא, תרנ"ג 1893.
11. ספר שו"ת קנאת פינחס, מאת רבי פינחס שטיין, עם ספר שו"ת המאיר מאת בנו רבי מאיר שטיין. מונקאטש, תרנ"ו 1896.
12. ספר מחנה יהודה, חלק שני, שאלות ותשובות, מאת רבי יהודה גרשון פיקהולץ. קולומיא, [תרס"ג 1903].
13-14. ספר שו"ת אבן יקרה, עם הערות מלואת אבן, מהדורה תליתאה, מאת רבי בנימין אריה ווייס. דראביטש, תרע"ג [1913]. הגהות [בדף נא/1: "ועיין מה שהארכתי... בקונטרסי החמישי עמוד ט"ו וצ"ו..."]. כרוך עם: ספר שו"ת טירת כסף, בענייני גיטין ושמות אנשים, מאת רבי יואל כ"ץ. וואיצען, [תרפ"א 1921].
15-16. ספר עצי הלבנון, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שו"ע, מאת רבי יהודה ליב צירלסון. קלוזש, תרפ"ב 1922. כרוך עם: ספר שארית יעקב, חלק שני, שו"ת וחידושים, מאת רבי יעקב דניזון. סאספאלא, תרע"א [1911]. ועם: ספר פרי הארץ, חלק שלישי, שו"ת על הלכות אורח חיים, מאת רבי ישראל מאיר מזרחי. [ירושלים, תרס"ה 1905]. חסר דף השער ודף נוסף אחריו.
17. ספר גבעת פינחס, חידושי אגדה על חמשה חומשי תורה ומועדי השנה, מאת רבי פינחס ביליצר. סעאיני, תרפ"ה [1925].
18. ספר שו"ת כפי אהרן, חלק ראשון, מאת רבי אהרן סג"ל אפשטיין. מונקאטש, תרצ"ג 1933.
19. ספר פרי העץ ומנחת יחיאל, על הלכות שחיטה, כיסוי דם, טריפות ומתנות כהונה, מאת רבי אלטר יחיאל נבנצל. מונקאטש, תר"ס 1899. חסרים 2 דפים לא ממוספרים בסוף הספר.
19 ספרים + ספר נוסף. גודל ומצב משתנים.

אוסף ספרי תפילות והלכות לנשים:
1. ספר אמירה לבית יעקב, הלכות נדה, חלה, הדלקת הנר ומליחה. פרנקפורט דמיין, תרל"ט [1879]. יידיש.
2. ספר אמירה לבית יעקב, הלכות נדה, חלה, הדלקת הנר ומליחה, מאת זליגמן בר במברגר. מיינץ, תרנ"ו [1896]. יידיש.
3. תפילת ישראל, סדר תפלה לכל השנה עם תרגום להולנדית, עם תחנוני בת יהודה, קובץ תפילות לנשים בהולנדית. אמשטרדם, [תרנ"ז] 1897. בשער של תחנוני בת יהודה, פרט השנה תרמ"ב 1882. כריכה עם עטורים, שבורה ופגומה.
4. Hanna,‎ Gebet und Andachtsbuch für israelitische Frauen und Mädchen, [חנה, ספר תפילות לנשים ונערות יהודיות]. ברסלאו, [תרס"ח 1908]. גרמנית עם מעט עברית. כריכה מעוטרת. נתון בנרתיק.
5. לזכרון אשת חיל, Rede gehalten von Herrn Rabbiner Dr E. Munk נאום לזכר האשה ניני גוגנהיים, מאת הרב ד"ר מונק. ברלין, תרע"ו 1916.
5 ספרים וקונטרסים. גודל ומצב משתנים.

ספר מכלול יופי, פירוש על מגילת קהלת, מאת רבי אליהו לואנץ אשכנזי ("רבי אליהו בעל שם"). אמשטרדם, [תנ"ה 1695]. מהדורה ראשונה.
חתימה בדף השער: "מניס בן מתיתי קעזיר ז"ל"; רישום בדף הבטנה: "קניתי לזכרון מכ' מניס קעזר ז"ל, שייך להק' שמואל בן --- יעקב חזן...".
רבי מניס קעזר היה מפרנסיה הוותיקים של הקהילה האשכנזית באמשטרדם, בסביבות השנים ת"כ-ת"נ. בערך בין השנים תכ"ב-תכ"ד היה עד ראיה לעניין מיסטי פלאי, הקשור באחת מנשותיו של שבתי צבי, מתקופת שבתו במצרים [ראה חומר מצורף]. הגאון רבי יעקב עמדין מעתיק בספרו "תורת הקנאות" (מהדורת ירושלים, תשע"ה, עמ' יג-טו) את הסיפור התמוה באריכות, מכתב-ידו של ר' ליב ב"ר עוזר, שמש ונאמן בקהילה האשכנזית באמשטרדם. בסוף הסיפור הוא מעתיק את מה שכתב אותו ר' ליב: "והמעשה הנזכר העידו עליו כמה אנשי אמת. כאן בק"ק אמשטרדם יש זקן גדול ופרנס, מאניס קעזר... שראו הסימנים... והיה באמת דבר נפלא עד מאד, ובודאי שהיה על ידי סטרא אחרא רחמנא ליצלן...".
בשנת תמ"ב נקשר שמו של רבי מניס בפרשה נוספת. באותה שנה, יחד עם כמה פרנסים נוספים, הדיח את הגאון המקובל רבי דוד לידא (שצ"ב?-תנ"ז) מרבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם. ההדחה הייתה מלווה בהכפשות והשמצות והוצאת לעז בכתב ובעל פה [מהמקורות לא ברור על מה הושמץ, אך במספר ספרים מאוחרים נטען שהואשם בשבתאות ובגניבה ספרותית, ראה קטלוג קדם 63 פריט 10]. רבי דוד נסע לפולין לתבוע את עלבונו לפני חכמי ועד ארבע ארצות. רבני פולין הצדיקוהו, ותבעו מקהילת אמשטרדם להשיבו על כנו. אך רבני פולין לא הסתפקו בכך, ותבעו את עלבונו של רבי דוד, והטילו חרם ושמתא על כל חבר הפרנסים שביזוהו ומררו את חייו, ובראשם מניס קעזר, החתום שלפנינו. שמו פורש בראש הרשימה בכתב החרם משבט תמ"ד: "...וכל אלות הכתובים במשנה תורה יחולו על ראשם, וביחוד אנשי רשע ופשע... והמה בכתובים, מניס קעזר... המה העומדים על הקללה... מניש קעזר..." (באר עשק, וורשא, תרס"ד, עמ' 24; ראה חומר מצורף).
[1], לג דף. 18.5 ס"מ. דפים על נייר מעט כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע קטן באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט. קרעים קלים וקמטים בשולי מספר דפים. כריכה עתיקה, פגומה.

ספר עצי ארזים, על שו"ע אבן העזר, מרבי נח חיים צבי ברלין. פיורדא, [תק"נ 1790]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להרב הגאון המפורסם מה"ו משלם זלמן כהן אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא"; "לה' הארץ ומלאה הק' שלמה אנשבאכער".
הגאון מהרז"ך רבי משולם זלמן הכהן (תצ"ט-תק"פ), אב"ד וראש ישיבת פיורדא, מגדולי דורו וצדיק מפורסם. מגדולי תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ. בעל "שו"ת וחידושי מהרז"ך - בגדי כהונה", "משען המים" ועוד. גדולי דורו העריכוהו עד מאד. הגאון בעל ההפלאה מכנהו: "שר התורה והמשנה... כבוד אהובי ידידי הרב הגאון המפורסם... משוש הדור, עומד בפרץ, גודר גדר... החריף ובקי... נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק...". תלמידו רבי וואלף המבורג כותב עליו: "כמעט כל הלומדים במקומנו הם מתלמידיו... עד זקנה ושיבה האיר עיני תלמידיו בהלכה פסוקה". עם פטירתו הציעו בשנת תקפ"א לרבינו ה"חתם סופר" למלא את מקומו ברבנות העיר פיורדא וראשות הישיבה (חוט המשולש עמ' פא-פד, שם מובא מכתב החת"ס בענין זה).
הגאון רבי שלמה אנסבאכר (תר"ב-תרע"ב), תלמידם של רבי יצחק דוב הלוי במברגר בווירצבורג ורבי עזריאל הילדסהיימר באייזנשטט. מייסדה ומנהיגה של הקהילה הנפרדת "עדת ישראל" בנירנברג למשך כשלושים ושש שנה. חלק מחידושי תורתו נדפסו ע"י בנו רבי יונה בתוך "קונטרס זכרון שלמה" (פפד"מ תרצ"ו, בגרמנית).
[2], רלח, [1], י דף. 34 ס"מ. חלק מהדפים על נייר מעט כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בדף השער ודפים נוספים. סימני עש קלים. קמטים בקצות הדפים. כריכה חדשה.

ספר גדולי תרומה, פירוש על ספר התרומות [עם הפנים], מאת רבי עזריה פיג'ו. ונציה, [ת"ג 1643]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר.
ספר גידולי תרומה מובא רבות בדברי הש"ך על חושן משפט, והוא מספרי היסוד של הלכות ודיני ממונות. המחבר הגאון רבי עזריה פיגו (של"ט-ת"ז), שהיה מגדולי חכמי ונציה, מספר בהקדמתו על הסיבה שהביאתו לחבר את הספר. בתקופת כהונתו כרבה של העיר פיסא, הרחוקה ממרכזי התורה באיטליה, ו"לא נמצאו שם לא ספרים ולא סופרים לקבוע ישיבה של עיון", לקח לו אתגר אישי לחבר ספר סביב דברי "ספר התרומות", לאחד מרבותינו הראשונים, רבינו שמואל הסרדי תלמיד הרמב"ן, שדבריו הם המקור העיקרי לדברי בעל הטור בחלק חושן משפט.
חתימה [קצוצה] בדף השער: "קניתי מהוני לכבוד קוני ספר גידולי תרומה... הק' איצק בהרב מו"ה וואלף כהנא רפאפורט זצ"ל". רישום בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להגאון הגדול סיני ועוקר הרים בוצינא קדישא ה"ה מה"ו וואלף ראפאפורט כ"ץ חבק"ק פאפא. נכתב בשנת תקעח"ל פאפא". רישום נוסף מחוק בדף השער.
הגאון רבי יהודה בנימין זאב וולף כ"ץ רפפורט (תקי"ג-תקצ"ז), נתקבל כרב בפאפא בשנת תקמ"ג, וכיהן בה במשך קרוב לחמישים וחמש שנים עד לפטירתו בתקצ"ז. גדולי התורה בדורו העריכו את דעתו, ביניהם רבינו יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" ורבינו משה סופר בעל ה"חתם סופר". נתפרסם בספריו "שמלת בנימין", "נתיבות החכמה", "עדות לישראל", ועוד.
אביו הגאון רבי יצחק איצק כ"ץ רפפורט אב"ד לייפניק, נכד רבי ברוך כהנא-רפפורט אב"ד פיורדא וחתן רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג.
[6], שפב דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי ועקבות רטיבות בחלק מהדפים. קמטים וקרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור עתיקה. פגמים בכריכה.