ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ". טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. שני שערים.

מעבר לשער השני: הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, הכותב בתוך דבריו: "...ולגודל חביבות הספר, כי יקרו לי אמרי קדשו... יצאתי מגדרי לבא בהסכמה, ואמינא לפעלא טבא יישר חילו, ויהי ה' למשען לו לבצע מעשהו ולרוות צמאון כל מבקשי ה' לשתות מנהר היוצא מעדן אלקים ספר הת"ז עם ביאורי הה"ק הנ"ל, וגודלאזהרתי לבל ירים איש את ידו... להשיג גבולו ולהדפיסו עוד הפעם... והשומע לדברי שיאו יעלה לשמים ויזכה לראות בבנין ירושלים...".

המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.

[3], נז דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ספר קדושת לוי, מאת הרב הקדוש האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אוסף מהדורות שנדפסו בשנות הת"ר בלבוב, וורשא, ברדיטשוב ומונקאטש:

• ספר קדושת לוי, על התורה. [גליציה?, ללא שם דפוס, תק"צ-ת"ר בערך, 1830-1840 בערך]. חתימה של "שמואל מעזריצקי...".

• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), דפוס P. M. Balaban, [תרכ"ד] 1864. רישומי בעלות שונים וחותמות, בהם החתימה: "אברהם ליב בר"י ז"ל".

• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ו 1876.

• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות". וורשא, דפוס משה יאדקיס וחנינא ליפא מרגליות בברדיטשוב, [אחר תר"ן 1890]. דפוס סטריאוטיפי. בשער: "תרמ"ט".

• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. ברדיטשוב, הוצאת ישראל ראזומאווסקי, תרס"ח [1908].

• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות". מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש "Grafia", [תרצ"ט 1939]. בסוף הספר "תולדות המחבר", מאת רבי צבי אלימלך קאליש ממונקאטש, עם צילום של חתימת יד קדשו.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר כתבי קודש מחכמי אמת, על ימים נוראים וימים טובים, וכמה ליקוטים בפרד"ס ודרושים יקרים. [למברג (לבוב)], דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת הרה"ק רבי ישעיה מושקאט מפראגא (וורשא).

ליקוטים מגדולי החסידות על מועדי השנה. הספר הובא לדפוס על ידי רבי משה הכהן, נכד המגיד מקוז'ניץ.

[2], ה-נב דף (בין דף [2] לדף ה נתחבו שני דפים מפתחות לספר "ליקוטי הלכות" למוהרנ"ת מברסלב). 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

ספר ארץ החיים, חלק שני, ליקוטים שונים על נביאים וכתובים ומגילות, מאת הרה"ק רבי חיים טירר מטשרנוביץ, בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תרכ"א 1861. מהדורה ראשונה.

המחבר, האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-כסלו תקע"ה) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.

[2], ל דף. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. שוליים רחבים. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. כריכה מקורית, עם בלאי ופגמים (קרעים חסרים בשדרת העור ובפינות הכריכה).

ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברעסלויא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.

לפנינו הווריאנט המתוקן של מהדורה זו. בווריאנט הראשון נדפסו התבטאויותיו החריפות של המחבר נגד מתנגדי החסידות, המבקרים את אמירת ה"לשם יחוד" ע"י החסידים – בפרשת בראשית (דף ז/1): "...דהנה ידוע דעת קצת הנוטים מאחרי ה' האומרים מה לנו לכוין אל הספירות הקדושים, הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות... אכן זה הדעת הוא הבל וריק ודעת טפשות, כי ידוע לנו על פי קבלה אמתיות...". בהדפסה השנייה שלפנינו עודן הנוסח ונכתב: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (ובהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).

רישומי בעלות של הבחור פינחס בן גבריאל חמארא.

המחבר, האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).

[1], פד, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר. כריכת עור חדשה.