ספר משלי וחמש מגילות. גנווא [ג'נבה], דפוס כאפא אילן, שע"ז-[ש"פ 1617-1620]. שני חלקים בכרך אחד, בפורמט כיס.

[47]; [64] דף. 10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, ללא פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, מנותקת.

סט חומשים, "תורת משה", עם תרגום אשכנזי, וביאור מנחה חדשה לרבי מאיר קאלוו, "מדויק בתכלית הדיוק ומסדר בשלימות הסדור", בעריכת הרוו"ה – רבי וואלף היידנהיים. רדלהיים, דפוס וואלף היידנהיים, תקע"ח-תקפ"א 1818-1821. חמישה כרכים.

נדפס במקביל לחומשים "עין הסופר", "מודע לבינה" ו"מאור עינים", שערך והדפיס הרוו"ה היידנהיים. התרגום האשכנזי לגרמנית, הוא התרגום שבעריכת משה מנדלסון.

בסופם של כל אחד מהכרכים נוספו ההפטרות המתאימות לכל כרך (עם שער נפרד), וכן סדר התפילות לשבת.

בכרך ויקרא, חתימה של "הק' מנדל בן כהר"ר מאיר אמ"ד[?] ז"ל". בכרך במדבר, חתימה של "מנחם מענקא הירש".

חמישה כרכים. בראשית: [3], קמג; כד; ד; נח דף. שמות: [1], קלז; כח; עח דף. ויקרא: [1], קז; כד; פ דף. במדבר: [1], קלד, [1]; טז; נ דף. דברים: [1], קכט; יח; נב דף. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים. כריכות ישנות, בלויות (שדרה חסרה ברובה באחד הכרכים).

ספר המגיד, מדרשים ופירושים בלשון אשכנז (באותיות צו"ר), חלק שלישי – ספר כתובים. פרנקפורט דאודר, דפוס מיכל גטשלק, [תפ"ה 1725].

החלק השלישי מספרי המגיד, כולל ספר תרי עשר מנביאים אחרונים, וללא חמש מגילות.

שער מאויר עם דמויות משה ואהרן, ארון הקודש והכרובים, חלום יעקב, מאבק יעקב עם שרו של עשו, ודוד המלך מנגן בנבל.

[1], קכח, קל-קסז; כח דף. חסר דף קכט. 30.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במיוחד (בעיקר בדפים האחרונים). קרעים וקרעים חסרים קטנים, בדף השער ובדפים נוספים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק (הדבקות על מסגרת השער המאויירת). כריכה חדשה.

מהדורה נדירה. במפעל הביבליוגרפיה ובספרייה הלאומית מצוין כי ראו כרך חסר של חלק כתובים.

חמישה ספרים מדפוסי גרמניה בשנות הת' והת"ק, ספרי תלמוד ומדרשים ועוד:

• תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, עם המפרשים. [פרנקפורט דאודר, דפוס מיכל גאטשלק, תנ"ט 1699]. חסר דף השער.

• תלמוד בבלי, מסכת יומא, עם המפרשים. אמשטרדם, דפוס שמואל בן שלמה מרקיס ורפאל בן יהושע די פאלאשיוש, [תע"ו 1716]. חותמות של רבי "רפאל זילבערמאן האב"ד בעה"ק צפת"ו והגליל"; ושל נכדו רבי "אברהם ליב זילברמאן החונה פעה"ק צפת תוב"ב".

הגאון רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), ראב"ד צפת, ולימים רבה של הקהילה האשכנזית בעיר במשך יותר מארבעים שנה.

• תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקע"ח 1818]. מהדורה שנייה של הגהות הגר"א (וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, עמ' 81 מס' 418).

בדף השער, רישום בעלות משנת "גאולת עולם" [תקפ"ו 1826], שהספר שייך ל"הגאון... מופת הדור" רבי מיכל סג"ל, "מלפנים דיין בק"ק ראוויטש, ועתה יושב באהלה של תורה בקהילת לעסלא", ורישומים נוספים. מספר הגהות בכתב יד, בהן השלמה בכתב-יד בדף סז/1 של השמטות הצנזורה.

• "מדרש רבות" – מדרש רבה, על התורה ועל המגילות, עם הפירושים "מתנות כהונה" ו"ידי משה". פרנקפורט דאודר, דפוס מיכעל גאטשלק, [תע"א-תע"ב 1711-1712]. חסר דף השער של חלק התורה, ובמקומו מופיע דף השער של חמש המגילות. רישום בעלות של "לאזי אוברענהיים".

• ספר עדות נאמנה, פירוש ר"ש משאנץ על מסכת עדויות. דעסויא, ללא שם מדפיס, [תקע"ג 1813]. בראש השער חתימה: "הק' אורי".

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער – מזייף הירושלמי על קדשים. ס. וואראהל (סאיני), דפוס יעקב ווידער, תרס"ה [1905]. חלק מהמילים והעיטורים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

המחבר, שלמה יהודה פרידלנדר (תר"כ-תרפ"ד), יליד בישנקוביץ שברוסיה, דמות תמהונית של רב ומשכיל. בשלב מסוים היגר להונגריה, התיישב ב"סאטמאר כרמים", פרבר של העיר סאטמאר והכריז על עצמו כרב המקום. נהג להסתובב בערי הונגריה וגליציה ולשאת דרשות. מחיבוריו הראשונים היה הספר "חשק שלמה" על התוספתא, שהחל להדפיס בשנים תרמ"ט-תר"ן [כבר בחיבורו זה החל במעשי זיוף, כאשר הוא מתבסס כביכול על כתבי-יד, שלא היו ולא נבראו. ראו במאמרי הביקורת של רבי יעקב צבי יאנובסקי בקובץ "כנסת הגדולה", שנה ג, תרנ"א, 1890, ובחוברת מיוחדת בשם: "מכת פירושים", [וורשה] 1890. ומאמר נוסף בשם "מכת פירושים", שנדפס לאחר הוצאת סדר נשים, בברדיטשוב, תרנ"ו 1896].

בהמשך הדפיס בשנת תרס"ה את הספר שלפנינו "חשק שלמה", על הירושלמי מסכת יבמות, בעיר ס. וואראהל (סאיני, מחוז סאטמר), ובשנים תרס"ו-תרס"ט הדפיס באותו מקום את ה"ירושלמי" לסדר קדשים, שכולו היה מעשה תרמית וזיוף, כאשר העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד עתיק את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל בתחילה רבנים וחוקרים רבים, שהוטעו, עד שבהמשך גדולי ישראל חדי-עין גילו את הזיוף ויצאו בפולמוס נגדו (בו נדפסו כמה וכמה קונטרסים). כחלק מתרמית זו אימץ אז שלמה פרידלנדר לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית ובכר בשער הספר שלפנינו הוא חותם כספרדי: "שלמה יהודה ס"ט". לאחר שנתגלה קלונו נאלץ להרחיק נדוד לערי רוסיה, שם היה מוכר פחות, על מנת לשאת את דרשותיו כמגיד נודד.

[6], טו, יז-קד, קד-קנה, [2] דף. 25.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. חותמות. כריכה ישנה ושחוקה. על הכריכה מודבק שער מעטפת מודפס (שהודבק במהופך).