ספר חסידים, שחיבר רבינו יהודה החסיד, עם פירושים ועם הגהות "מקור חסד" – מראי מקומות והערות שונות, מאת רבי ראובן מרגליות. [לבוב, תרפ"ד 1924].
רישומי בעלות בדף השער של ספר חסידים: "ספר חסידים שייך לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מפילץ כעת חופ"ק טשענסטחוב"; "הרב הגאון הצדיק מוהר"ר חנוך העניך גד שליט"א שהי' אבדק פילץ ו"ק ווערשוב- וכעת חופ"ק צינסטחוב".
האדמו"ר רבי חנוך גד יוסטמן (תרמ"ד-תש"ג, נספה בשואה, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' תרכט-תרל), בן רבי פנחס מנחם מפילץ, בעל "שפתי צדיק", ואחיינו של רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה"שפת אמת", אצלם נתחנך בצעירותו. לאחר שנתמנה אביו לאדמו"ר בפילץ, נבחר רבי חנוך לשמש כרבה של העיר, בשנת תרס"ה. בשנת תרע"א נתמנה לרבה של ווירשוב. בשנת תרצ"ב נתמנה לרבה של ווילון ולא עזב את העיר בתחילת מלחמת העולם השנייה, אלא לאחר שהעיר נחרבה כולה בהפצצות. לאחר מכן עבר לטשנסטוחוב, והמשיך בפעילותו ובשיעוריו הקבועים במשך ימי השואה. ביום הכיפורים של שנת תש"ג גורש יחד עם יתר יהודי העיר לטרבלינקה.
שני רישומי בעלות נוספים של רבי "חיים יוסף בן הרי"ם יעקובוביץ" מפרנקפורט.
כרוך עם שלושה ספרים נוספים: ספר תורת האדם, מאת הרמב"ן. וורשא, [תרפ"ו 1926?]. ספר מאה שערים, טעמי מאה מצוות על דרך הפשט, הדרוש והסוד, מאת רבי יצחק שני. לובלין, תרפ"ד 1924. ספר אגרת מוסר, ששלח רב שלמה אל-עמי ז"ל לתלמידו מפורטוגאל. פיעטרקוב, [תרע"ב] 1912.
‫ארבעה ספרים בכרך אחד. [3], 11, [2], 6-492, 46, [5] עמ’; [2], 172 עמ’; 96 עמ'; 32 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. מעט כתמים. כריכה ישנה. פגמים קלים בכריכה. שדרה מנותקת בחלקה וחסרה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

ספר נתיבות שלום, מאמרים על פרשיות השבוע, ספר בראשית, מאת רבי אברהם יעקב שפירא. ירושלים, תרפ"ח [1928].
כרוך עם הספרים: ספר טוב לזכרון וספר יפה לבדיקה. [ווילנא, תרנ"ו 1896]. חסר דף שער. ספר תפארת בית לוי. [יאסי, תר"ע 1909]. חסרים 2 הדפים הראשונים.
הספר נתון בכריכה מעוטרת בציור בצבעי מים בדגם חוזר, כנראה מעשה ידי המחבר האדמו"ר, ובו נראה בית בלב חורש פורח.
הגהות קצרות בעמ' טז, ובאחד מדפי ההקדמה, יתכן שהן בכתב-יד המחבר.
האדמו"ר הצייר – רבי אברהם יעקב שפירא (תרמ"ד-תשכ"ב, אנצי' לחסידות א', עמ' קיא-קיב), בן האדמו"ר מדרוהביץ רבי חיים מאיר יחיאל שפירא. מצד אמו היה צאצא לאדמור"י בית רוזין-בוהוש. הוסמך לרבנות בנעוריו אך סירב לשמש בה. גדול בתורה בנגלה ובנסתר והשאיר אחריו כתבים מפי תורתו. עלה לארץ תרפ"ב, ממתיישבי כפר חסידים בעמק זבולון. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד עלה לירושלים לכהן באדמורו"ת.
אמן בעל נפש מתבוננת בהתפעלות מיופי הבריאה ויופיה של ארץ ישראל. עסק לעתים בציור, כחלק מעבודתו את הבורא. מתוך דברי האדמו"ר: "משתוקקת נפשי להעלות על הבד מעט מזעיר מקדושת ארץ-הבחירה של עם-הבחירה". עוד אודותיו ראה בקטלוג "ציורי האדמו"ר א.י. שפירא", ירושלים, תשכ"ו.
ספר נתיבות שלום: [5], ב-מז עמ'. ספר טוב לזכרון: 62-3; 32 עמ'. ספר תפארת בית לוי: 32-3; 36, [2] עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה מאויירת משני צידיה. על הכריכה הקדמית במרכז הציור מודבקת פיסת נייר. שדרת ופינות הכריכה מבד, עם סימני בלאי. פגמים בכריכה ובציורים. חלקים קטנים בציור, בעיקר בשוליים, דהויים, ללא צבע.

מקבץ כתבי יד וניירת, חסידות חב"ד. [המאה ה-19 בקירוב]:
1. קונטרס מאמר חסידות מאת אחד מאדמו"רי חב"ד [הרש"ב או הריי"ץ], שנכתב על ידי אחד השומעים. בתחילתו נכתב: "הנחה מא' השומעים דרוש פ' במדבר". כפי הנראה לא נדפס.
[8] דף (16 עמודים).
2. העתקת מאמר מוסר מאת רבי חיים ויטאל, שנדפס בספר ציפורן שמיר מאת החיד"א. [בתחילת המאמר כותב המעתיק בטעות: "אגרת התניא ז"ל", ובסופו כותב המעתיק: "המכתב הזה כתב התניא ז"ל אל איש עשיר, ללמדהו לבוז את העשר וההון, ולכבד את התורה והמצות"]. טבת תרנ"ז 1896.
[1] דף (2 עמודים).
3. דפים מכריכת סידור שהיה שייך לרבי מאיר נח, שו"ב בוויטבסק, עם חותמותיו ורישומי בעלות, עם תאריכי פטירה של בני משפחתו.
מצב כללי טוב-בינוני. גודל ומצב משתנים.

ספר מצרף העבודה, "הוא ויכוח אשר היה זה כשבעים ושתים שנה בין שני גדולי הדור, האחד מעדת החסידים והשני מעדת המנגדים...", עם מכתב מאת רבי שניאור זלמן מלאדי [בעניין הויכוח עם הגר"א], [מאת רבי יעקב קאדאניר]. קניגסברג, [תרי"ח 1858].
כידוע, ה"ויכוח" בין החסיד למתנגד, המתואר בספר בהרחבה, לא התקיים במציאות, והוא נכתב כולו על ידי חסיד חב"ד בשם רבי יעקב קאדאניר על מנת להצדיק את שיטת החסידות.
בסוף הספר נדפס לראשונה מכתב חריף מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי על רצונו להתווכח עם הגר"א. היו חוקרים שטענו כי המכתב מזוייף, וכשם שה"ויכוח" שבספר לא התקיים מעולם, כך גם המכתב לא נכתב מעולם. אך למעשה המכתב כבר הופיע קודם לכן בהעתקות שנעשו כבר בחיי האדמו"ר הזקן, וספר זה אינו המקור הראשון לאגרת זו (ראה: אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, תשע"ב, עמ' קפא).
לח, [2] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. דפים מנותקים. חלק מהגליונות לא חתוכים. ללא כריכה.