Online Auction 43 - Part I - Judaica - Books, Manuscripts, Letters, Objects
- (-) Remove print filter print
- book (42) Apply book filter
- matter (39) Apply matter filter
- letter (31) Apply letter filter
- document (27) Apply document filter
- eretz (19) Apply eretz filter
- israel (19) Apply israel filter
- letters, (19) Apply letters, filter
- (includ (16) Apply (includ filter
- engrav (16) Apply engrav filter
- engravings) (16) Apply engravings) filter
- includ (16) Apply includ filter
- paint (16) Apply paint filter
- photograph (16) Apply photograph filter
- poland (16) Apply poland filter
- prints, (16) Apply prints, filter
- russian (16) Apply russian filter
- slavita (16) Apply slavita filter
- zhitomir (16) Apply zhitomir filter
- zhitomir, (16) Apply zhitomir, filter
- jewri (15) Apply jewri filter
- manuscript (13) Apply manuscript filter
- manuscripts, (13) Apply manuscripts, filter
- italian (8) Apply italian filter
- british (7) Apply british filter
- india (7) Apply india filter
- matter, (7) Apply matter, filter
- object (7) Apply object filter
- africa (5) Apply africa filter
- north (5) Apply north filter
- jerusalem (3) Apply jerusalem filter
ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט שלם (ארבעה חלקים) בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
סט שלם של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.
מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.
חמישה כרכים. כרך ראשון – לבוש התכלת. כרך שני – לבוש החור. כרך שלישי – עטרת זהב. כרך רביעי – לבוש הבוץ וארגמן. כרך חמישי – לבוש עיר שושן. מספור דפים משובש ומשתנה. 40 ס"מ בקירוב (כרך חמישי – 33 ס"מ). נייר כחלחל בחלקו. ארבעת הכרכים הראשונים במצב כללי טוב. כרך חמישי במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרע חסר בדף השער של כרך ראשון, שלישי ורביעי, ללא פגיעה בטקסט (עם הדבקות נייר). סימני עש. רישומים בדפים בודדים. הדבקות נייר בשולי חלק מדפי השער. בכרך החמישי קרעים חסרים בשולי מספר דפים (ללא פגיעה בטקסט), וסימני עש (סימני עש קשים בדפים אחרונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים ברצועות נייר דבק). חותמות. רישום בשולי השער של הכרך החמישי. כריכות חדשות (אחידות).
ספר עמודי גולה – ספר מצוות קטן (סמ"ק), מאת רבי יצחק מקורביל בעל התוספות, עם הגאון רבינו פרץ, ועם פירוש "הגהות חדשות" מאת רבי יהושע צייטלעש. קאפוסט, דפוס ישראל יפה, [תק"פ 1820].
חתימה בדף השער: "הצעיר אברהם ן' נאים הי"ו ס"ט". רישום נוסף: "הקדישה האשה מ' מסעודא זרבייא לעלוי נשמת בעלה ה"ר ראובן ב"ר שלמה ובנו נ"ע...".
[2], ו, צג, נא, מ, לט-נח דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי שני הדפים האחרונים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
שני ספרים על משניות מסכת קינים:
• ספר בית הלוי ותורת הבית, פירושים וחידושים על מסכת קינים, מאת רבי משה אלעזר בן רבי שמואל זנוויל הלוי. אוסטרהא, ללא שם המדפיס, תקע"ח [1818]. מהדורה שניה.
[2] עמ', יח, [4] דף. 21 ס"מ. נדפס על נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות באחדים מן הדפים. במרכז דף השער קרעים חסרים קטנים והדף קצוץ בשוליו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
• ספר פירוש הרא"ש ור"ע מברטנורה על מסכת קינין, עם חידושי "דוד הלוי" מאת רבי דוד ב"ר יהודה ליב הלוי, מגיד בקהילת דובנא. ווארשא, דפוס אביגדור ב"ר יואל לבנזון, תר"ה 1845. מהדורה יחידה.
[1], ב-טז דף. כ-21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה חדשה.
סגולת הלימוד במסכת קינים
הלימוד במסכת קינים העוסקת בדיני קרבנות היולדת, ידוע כסגולה לחשוכי בנים ולפקידתם בזרע של קיימא. במליצות שבסיום הקדמת המחבר לספר בית הלוי, נראה כי הוא רומז על הוצאת ספרו בשל כך: "ובכן כפי פרושות לשמים... תשוב תחייני ומתהומות הארץ תשוב תעלני ולחיים ולשלום לששון ולשמחה תבשרני... אך בטוב לב תשמחני ובשורות טובות תבשריני, ובצל כנפיך תסתירני ואזכה להשאיר אחרי ברכה, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה...".
הלימוד במסכת קינים הוא גם סגולה להצלה מפורענות ולישועות בעת צרה, כמו שמבואר בהקדמת הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר לספר "קן מפורשת" (נדפס עם ספר נחלת צבי על מסכת יבמות, אותם הדפיס מתורת בנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען – שנפטר על פניו בגיל צעיר, וללא ילדים), ועל פי דברי המדרש הוא כותב: "...ועד כמה יש כח בלימוד קינים בעת צרה, להציל מפורענות, וכשחטא לכפר עונותיו, באשר מזכיר את החיבה הגדולה של ישראל להשם יתרומם", ראה שם עוד את הבטחתו ללומדי מסכת קינים עם פירושיה (נחלת צבי, לבוב, תרל"ג).
חמישה ספרים מדפוסי רוסיה-פולין. תקמ"ו-תקס"ז:
1. ספר מים יחזקאל, על פרשיות התורה, כולל פירוש על הגדה של פסח, מאת רבי יחזקאל בן אברהם קצנלנבוגן – חלק ראשון. פאריצק, דפוס שלמה בן אברהם מלויצק, אלימלך בן יעקב מלויצק ואברהם בן יצחק מקארעץ, [תקמ"ו 1786]. חלק שני לא נדפס. חתימה לא מזוהה והגהות קצרות במספר דפים.
2. ספר שבט מיהודה, חידושים על הש"ס ועל שולחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב בן משה גולדנציל. זאלקווא, דפוס גרשון סג"ל ליטעריס, [תקס"ב 1802]. לח דף (ללא יח דף בסוף הספר: ספר פני משה וספר הלכה למשה).
רישומי בעלות וחתימות בדף השער: "קניתיו מהוני הק' ישראל בהמופלג מו"ה שלמה ז"ל"; "אהרן ב"ר מאיר...".
3. בית לחם יהודא [יהודה], על שו"ע יורה דעה (עטרת צבי), מאת רבי צבי הירש מווילנא. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ד 1804].
4. מנחת יעקב, "וזאת תורת החטאת והמנחה והשלמים", פירוש על הרמ"א מאת רבי יעקב בן יוסף ריישר. פולנאה, (דפוס יוסף הכהן), [תקס"ב, (למעשה: תקס"ד 1804)]. שני חלקים בכרך אחד (שער נפרד לכל חלק). הסכמות: רבי אברהם דוב אווערבך; רבי בצלאל ב"ר מאיר מרגליות מאוסטרהא; ורבי צבי הירש ב"ר נפתלי ממירעפאלי.
5. ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבינו יצחק הלוי מדורא. "נדפס פה ק"ק זאסלב בעיר מיידן", דפוס אליעזר בן יעקב דובלינקער ודוד בן משה מזאסלב, [תקס"ז 1807].
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
חמישה ספרים מדפוסי רוסיה-פולין:
1. ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות המיוחס לרשב"י. "פולנאי בעיר חדש", דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקנ"א 1791].
2. ספר מדרש שוחר טוב, והוא מדרש שמואל רבתא עם מדרש משלי רבתא, עם פירוש מלוקט בידי רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, [תק"ס 1800]. חתימה (מחוקה בחלקה) בדף השער: "הק' יעקב ישראל וואלד".
3. ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].
עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים. חתימה בדף השער: "הק' הרש ---".
4. ספר מעשה רוקח, על חיבור המשניות, ועל רמזים במשנה ובתורת הסוד, מאת רבי אלעזר בן שמואל שמעלקא רוקח. מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, [תקע"ז 1817]. רישומים בדף השער, ביניהם: "שייך להסופר כמ"ה דוב בער".
5. ספר הגן ודרך משה, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ר אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. בשער: "כ"ש בדיהרנפורט". הסכמת האדמו"ר רבי משה מזוויהל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, האדמו"ר הראשון מזוויהל).
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
Lot 109 Hilchot Rav Alfas, Part I – Slavita, 1807 – Approbation by Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev
הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, "מרדכי" ותוספתא. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא; תקס"ז 1807]. נדפס על ידי המדפיסים רבי דוב בער סגל ורבי דוב בער ב"ר פסח. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
הסכמת רבי לוי יצחק חסרה בחלקה עם קרעים והדבקת נייר. בחלק החסר שבהסכמה, נדפס כי ההסכמה ניתנה אל "הרב מחזיק הדפוס דק"ק סלאוויטא... שרוצה להעלות על משבח הדפוס שלו ספרי האלפסים". כמו כן, בהסכמה שנדפסה בתחילת הכרך השני (שאינו לפנינו), מאת רבי יהודה ליבוש אויערבאך אב"ד ווישנוויץ, נכתב בפירוש שם המדפיס: "הרב הה"ג חסידא ופרישא ק"ש מה"ו משה נ"י האב"ד מק"ק סלאוויטא", וזאת על אף שבשערים נדפסו שמות מדפיסים אחרים (שכנראה היו מנהלי בית הדפוס או שותפיו של רבי משה שפירא, ועל שמם נרשם רשיון ההדפסה – ראה קטלוג "קדם", מכירה 65, עמ' 86).
הגהות אחדות בכתב יד.
[2], נב, א-יד, יג-יד, א-ק (דפים ט-י כרוכים פעמיים), א-מו דף. 33 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים (בעיקר בדפים הראשונים של הכרך), עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים וסימונים בדיו בדף השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
ספר מוסר השכל, הלכות דעות והלכות תשובה להרמב"ם, עם הביאורים לשון הזהב ולשון חכמים, מאת רבי יחזקאל פייוויל אב"ד דרעטשין. זיטומיר, דפוס האחים שפירא, תר"כ 1860.
הגאון רבי יחזקאל פיוויל (תקט"ו-תקצ"ו, אוצר הרבנים 9092), מרואי פני הגר"א ומגדולי דורו, מגיד מישרים דק"ק דרעטשין ובסוף ימיו "מגיד" בעיר ווילנא. מחבר הספר "תולדת אדם" על הגאון רבי זלמן מווילנא. אחי הגאון רבי חיים מוואלוז'ין.
כרוך עם: ספר מעשה תורה, ביאור תרי"ג מצות דאורייתא ושבע מצות דרבנן על פי תר"כ אותיות שבעשרת הדברות, וחלק שני כתר תורה, ביאור המספרים הנמצאים בש"ס ובמדרשים. ווילנא, [ת"ר] 1839.
שני ספרים בכרך אחד. ספר מוסר השכל: 119 עמ'. ספר מעשה תורה: 108 עמ'. מצב משתנה. מרבית הדפים בספר הראשון במצב טוב. ספר שני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים רבים בדף השער של הספר הראשון. קרעים חסרים במספר דפים בספר השני, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות בספר השני. כריכה ישנה, בלויה.
Lot 111 Or Zarua – Part I – Zhitomir, 1862 / Parts III and IV – Jerusalem, 1887-1890 – First Edition
ספר אור זרוע, פסקי הלכות על פי סדר התלמוד, מאת רבינו יצחק ב"ר משה מווינה. מהדורה ראשונה שנדפסה מתוך כתב-יד שהיה גנוז כשש מאות שנה. שלושה כרכים:
1. חלק ראשון, על סדר זרעים, נשים, קדשים וטהרות. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרכ"ב 1862.
חלק א': קטז דף. חסר [1] דף עם המפתחות. ללא חלק ב' על סדר מועד, שנדפס יחד עמו.
2. חלק שלישי, פסקי הלכות על מסכת בבא קמא. ירושלים, דפוס חיים הירשענזאהן, תרמ"ז 1887.
[2], מ דף. עותק חסר, ללא פסקי הדינים על מסכתות בבא מציעא ובבא בתרא (במקור: [2], מ; נג; לו דף).
3. חלק רביעי, פסקי הלכות על מסכתות סנהדרין ועבודה זרה. ירושלים, דפוס חיים הירשענזאהן, תר"נ 1890. בעמוד האחרון, תמונת "הבית אשר בנה שלמה אבן שלמה מסע נבנה".
[2], מ דף.
35-37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בחלק הראשון. בשער החלק השליש כתמי דיו, וקרעים חסרים בשוליים, משוקמים בהשלמת נייר. בשער חלק רביעי, כתמים, חותמת דיו, וקרע ארוך, משוקם בהדבקת נייר דבק בגב הדף. חיתוך דפים לא אחיד בחלק הרביעי. כריכות חדשות (אינן אחידות).
מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.
מכתב ראשי כולל ווהלין בטבריה, בכתב יד וחתימת רבי "יואל אשכנזי", עם חתימת רבי "יוסף מענדל בהרב ז"ל טאשקיר". טבריה, ניסן תרנ"ח [1898].
נשלח אל נשיאי הפקוא"מ באמשטרדם, מכתב תודה על הכסף שנשלח לטבריה על ידי "דילוג רב" [מברק, טלגרמה]. הם מודיעים שה"ברכה ראשונה" הגיע קודם חג הפסח ו"נתחלק לצרכי החג", וה"ברכה השניה" הגיעה באמצע החג "וב"ה העניים אכלו ושבעו, הודו והללו את ד' וברכו את כבוד השר י"נ על הטוב והחסד שעשה עם עניי כוללנו...".
רבי יואל אשכנזי מטבריה (נולד שנות התר"י בערך – נפטר חשון תש"ב, ראה: פנטילאט, הקהלה האשכנזית בטבריה, רשומה 2557, וראה שם בהערה 1962), בן ר' מאטיל אשכנזי (נפטר תרס"א, ראה פנטילאט, שם, רשומה 1332 ובהערה 995). קרוב משפחה של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (סבו של האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים מסאטמר). הוא חתום על מכתבי הקהילה האשכנזית בטבריה עוד משנות התר"מ, בהם הוא היה רגיל לחתום כחתימת אביו: "נכד רב יעב"ץ זיע"א", או "נכד החכם צבי".
רבי יוסף מנחם מנדל טאשקיר (נפטר אייר תרס"ב), ראש הממונים של כולל ווהלין. כבר בשנת תרל"ו כונה בתואר "הישיש" (אלפסי, חקרי ארץ ישראל, חכמי טבריה לדורותם, עמ' 215). על מצבתו נכתב "הישיש ר' יוסף מנחם מענדיל בהרב ר' יצחק משה מאבערטין" (פנטילאט, הקהלה האשכנזית בטבריה, רשומה 1378, ובהערה 1035).
[1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב.
דף עם מפת המקומות באחד מבתי הכנסת בצפת. [צפת, שנות התר"נ בקירוב].
רשימות המקומות, עם שמות בעלי המקומות ושמות עשרות המתפללים הקבועים במקומות אלו. כפי הנראה מדובר בבית המדרש קאסוב בעיר, בו היה מתפלל רבי משה חר"ג (צייגער), שהיה הממונה של כולל ויזניץ-קאסוב.
הרשימה מפרטת את הבעלויות על מקומות שנקנו כדת וכדין, ואת החזקות על מקומות קבועים של מתפללים המשתמשים בבעלויות אחרות. למשל, בצד ארון הקודש [שבעיר צפת הוא בצד "דרום"] יושבים חשובי הקהל. מהם היושבים במקומות שבבעלותם, ומהם היושבים במקומות שבבעלות אחרים, או בבעלות ציבורית "של בית המדרש":
"ר"מ חר"ג – שלו; ישראל שמערליר – שלו; ר' שלום נאגליר – של ר' ליבער שו"ב; ר' אברהם מזאבליטוב – של ר' חיים מסקאלא; ר' צבי מנחם הגר – של ר' יהושע מסקאלא; ר' מרדכי מסלוטש – של ר' יעקב מראזינטאב; ר' דוד מברונדשיין – של ר' זונדיל; ר' חיים נחום ; של ר' צבי ווייסילבערג; ח' אסולי – של ביהמ"ד; ר' משה חר"ג – של ר' צבי קהת; ר' אפרים מנשה – של ר' שלמה מטאסט; ר' יעקב מנחם – של ב"ו [=בני וחתני?] שרה טעמי'; ר' יהושע נאגליר – שלו; ר' עזרא מבארשי' – של ר' הירש הערמאן; של ר' יאקיל מסאקלי'; ר' אברהם חיים מבארשי' – של ר' משה עזרא; ר' חיים צבי מסניטין – שלו; ר' משה צבי מנאדווערנ'; ר' דוד מבראדשין – שלו...".
דף כפול, כ-20.5X30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעט קרעים. בדף השני רישומים שונים של חשבונות ומספרים, ורישומים בכמה שפות. חותמת עזבון ר' יוסף צבי גייגר (בצורת חתימת ידו).
שני דפים גדולים בכתב ידו של רבי משה חר"ג. פירוש על פרשת תרומה, בשיטת רש"י "בענין הקרשים והיריעות והאדנים". צפת, [שנות התר"מ-תר"נ בקירוב].
שני עותקים של אותו ענין בחשבון מידות המשכן, האחד שלם והשני העתקה קטועה של מרביתו.
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה.
שני דפים, כ-37.5 ס"מ. כתיבה בשני טורים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. העותק הקצר יותר, נחתך ממנו חלק מהדף. בעותק השלם, חותמת עזבון ר' יוסף צבי גייגר (בצורת חתימת ידו).