לוח "שויתי" גדול בדפוס ליטוגרפי מעשה ידי משה שאה מזרחי (לפני 1870–1940). ירושלים, תרפ"ו (1925/6).
במרכז הלוח שלוש מנורות (מזמור ס"ז, מזמור קכ"א ו"אנא בכח"). סביבן משובצים פסוקים, שמות וצירופים. למטה התפילה "בריך שמיה דמארי עלמא", ועוד.
50X67 ס"מ. מצב טוב. קרע חסר בפינה השמאלית התחתונה, מתוקן בנייר דבק חומצי. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים.

אוסף הכולל 15 ליטוגרפיות צבעוניות, בדפוס מאנזאהן [מונזון] [ובדפוסים אחרים?]. ארץ ישראל, המחצית הראשונה של המאה ה-20.
אוסף מגוון של ליטוגרפיות צבעוניות, רובן מוגמרות, ומיעוטן בשלבי הדפסה מוקדמים, ובהן פרטים חסרים.
באוסף:
1-2. תעודת חבר מעוטרת, המיועדת לתורמים לישיבת בית חתם סופר ותלמוד תורה הכללית בצפת (ללא פרטים ממולאים במקום המיועד לכך). ולצדה תעודה דומה, בשלבי הדפסה מוקדמים (עם איורים שונים; כוללת איורי פרחים ואיור מנורה שנעשו ביד).
3. "נזר גבאות", תעודת מינוי לגבאי מטעם הנהלת כולל מאראמאראש-סיגעט בירושלים, צפת וטבריה (ללא פרטים ממולאים). בנוסח המינוי התחייבות למלא את תפקיד הגבאי נאמנה, ולשלוח דמי מגבית שיאספו אחת לשלושה חודשים ולכל היותר אחת לחצי שנה, אל האדמו"ר מסיגט, רבי חיים צבי טייטלבאום, "נשיא ואמרכל דכוללינו באה"ק". [לפני תרפ"ו 1926].
5-6. שני לוחות "יאהר צייט" מאוירים, בעיצוב דומה זה לזה. דפוס א.ל. מאנזאהן. אחד מהלוחות של ישיבת תורת ארץ ישראל והתלמוד תורה הכללית, בית חנוך ומחסה ליתומים בצפת; על הלוח השני רישום טיוטה בעפרון על פטירת "הורינו", במקום המיועד לכך (הרישום לא הושלם).
7-8. שני לוחות "זכר לחורבן": "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון..."; עם איורי "ציון" [מגדל דוד] והר הבית, הלויים יושבים על גדת נהר, וכלי-הנגינה שלהם תלויים על העצים הסמוכים.
9. לוח "מזרח" נאה, "ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם ה'"; עם איורי השבטים וסמליהם, משה רבנו אוחז בלוחות הברית, כהן גדול בבגדי הכהונה, ומוטיבים נוספים.
10. לוח "מזרח" צבעוני, עם איורים של המקומות הקדושים ונופי ארץ ישראל – "אשכר חן ומנחת אהבה, ציוני קדש זכרוני ציון וירושלים. נערכו וצוירו בתמונתן, מראיתן ותבניתן, לפי המציאות בעד ראיה פעה"ק ירושלים תובב"א, ע"י השותפים רא"ח את יעקב פסח וויגאליק". ליטוגרפיה בדפוס א. ל. מאנזאהן. ירושלים, [שנות התר"ע בקירוב. לא ידוע ביבליוגרפית].
11. ליטוגרפיה צבעונית של נשים וגברים בכותל המערבי, על-פי תצלום מסוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20.
12-14. שני לוחות "מזרח" גדולים, "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'"; במרכזם מפת ארץ ישראל, ומסביבה אתרים ברחבי הארץ. בתחתיתם יהודים מתפללים בכותל המערבי. שני העותקים דומים זה לזה בעיצובם, עם הבדלים קלים; עותק נוסף, מעט שונה בעיצובו, ללא מפת ארץ ישראל במרכז, ועם איורים שונים בתחתית הלוח.
15. לוח מזרח[?] מודפס בדיו כחולה, עם איור כיפת הסלע בראשו. ללא כיתוב; מרכז האיור נותר ריק, ונראה שהדפסתו לא נשלמה.
32X23.5 עד 64.5X50 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.

"ברוך אתה בצאתך", דף צבעוני בדפוס ליטוגרפי לתלייה בסוכה. ירושלים, דפוס א.ל. מונזון (Monsohn), המחצית הראשונה של המאה ה-20. עברית ומעט אנגלית, גרמנית ויידיש.
דף צבעוני בדפוס ליטוגרפי; בראשו הכיתוב "ברוך אתה בצאתך", ובאותיות קטנות "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים והיית אך שמח". במרכז הדף איור של יהודים בסוכה. בתחתית הדף ומשני צדי האיור כיתובים לכבוד חג הסוכות וראש השנה, בעברית, אנגלית, גרמנית ויידיש. בפינות התחתונות איורים של העיר ירושלים.
[1] דף, 30X23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים (בעיקר בשוליים; חלקם משוקמים בהדבקת נייר בגב הדף), עם פגיעה קלה באיור. ריבוע קרטון עבה מודבק בגב הדף, וממנו מחוברת ללולאה לתלייה.

אוסף של דפים מודפסים – דפי שמירה, קמיעות ותפילות. ארצות שונות, מרביתם ארצות המזרח, עשורים הראשונים של המאה ה-20.
• "מזל טוב לנקבה", דף שמירה ליולדת ולילדה. ווילנא, דפוס P. M. Pomma, 1870.
• "שמירה להילד מהבעל שם טוב זצלל"ה". קהיר, דפוס ווייזעל, [שנות התר"ע בערך].
• "שמירה לילד וליולדת – מהרב הקדוש ר' ישראל בעל שם טוב ז"ל, מטעם "חברת אליהו הנביא ז"ל של עיר פאס". פאס, דפוס שרביט וחזזאן, [שנות התר"פ בערך]. נייר כתום.
• Sociètè d'Elie le Prophète – Hèbrat Eliaou Hanabi Zakhor Letov – Bessiman Tob, דף שמירה (מודפס בדיו זהובה) שנדפס מטעם "חברת אליהו הנביא זכור לטוב" בעיר אוראן. במרכז הדף איורים עם צירופי אותיות ושמות קדושים. אוראן (אלג'יריה), Graphica, [שנות התר"פ בערך].
• שמירה זו לילד וליולדת, מאתנו חברה הקדושה של עיר תלמסאן. תלמסאן (Tlemcen, צפון אלג'יריה), דפוס חיים בן חיון, [תר"ץ 1930 בערך]. איורי אריה, כפות-ידיים, מגן-דוד ואיורים נוספים.
• קמיע למגפה, מודפס על נייר עבה. קהיר, דפוס J. Hezkiel, [שנות הת"ש בערך]. "קמיע זו ניתנה מאת המגיד הקדוש מטוריסק... ואח"כ ניתנה ג"כ מאת בנו הרב... ר' מרדכי... אל החסידים שלהם לתלותה בזמן המגפה רח"ל" ("רפאל המלאך", פיוטרקוב תרע"א, דף כט).
• "שמירה לילד וליולדת – מהרב הקדוש רבי ישראל בעל שם טוב זצלה"ה". קזבלנקה, ספריה חאדידא, [שנות הת"ש בערך]. איור יד.
• "שמירה לילד וליולדת – מהרב הקדוש רבי ישראל בעל שם טוב זצלה"ה". דאר אלביצא (קזבלנקה), דפוס יוסף לוגאסי, [שנות התש"י בערך]. איורי יד, דג וסמלי מגן דוד.
• "תפלה על הפרנסה", ליטוגרפיה מודפסת. [טהרן], גאולה יצחק בן יחזקאל כ"ץ, אייר תרצ"ט. ארבעה עמודים (משוקמים במילוי נייר).
• "שמירה לעין הרע", כרטיס מודפס. איורי מגן דוד.
• "מזל טוב לנקבה – נחת און פרייד צו די עלטערן – A constant joy and happiness to the parents", דף שמירה ליולדת ולילדה. עם איור מגן דוד בראשו.
11 דפים מודפסים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מגבת רקומה לליל הסדר, המכונה "סדרצוועהל". [גרמניה, המאה ה-19?].
פשתן רקום בחוט אדום.
מגבת גדולה, מעוטרת בצמד אריות וביניהם כתר, בדמויות המרגלים וביניהם אשכול הענבים הנישא במוט, בנשר הגרמני כפול הראש ובדגמי צמחים ובעלי חיים נוספים, וכן במילים "חג הפסח" באותיות אשכנזיות נאות. קצה היריעה מעוטר בתחרה.
בקרב יהדות גרמניה נהגו להכין במאות הקודמות טקסטילים מפוארים לשימוש ביתי בטקסים המיוחדים של השנה היהודית – בעיקר ובייחוד לחג הפסח. כבר בהגדות של פסח מימי הביניים, כגון ההגדה המאוירת המוקדמת ביותר שהגיעה לידינו, הגדת ראשי הציפורים (דרום גרמניה, 1300 לערך – מוזיאון ישראל, ירושלים) ישנה מיניאטורה של שולחן הסדר ועליו פרושה מפה מעוטרת. במיניאטורה אחרת בהגדה זו נראה אחד ממשתתפי הסדר מעביר נטלה בין המסובים ועל גבו תלויה "מגבת סדר" צרה ומוארכת, ועליה, ככל הנראה, דגמי רקמה. מסורת ייצור טקסטילים מעין אלה המשיכה בין יהודי גרמניה עד לעת החדשה. מגבות סדר צרות ומוארכות שנשאו את השם ההיברידי סדרצווהעל (Sederzwehl) ידועות מאוספים שונים, ועליהן רקומים טקסטים ועיטורים חינניים הקשורים בפסח בפולקלור של יהודי גרמניה (פרופ' שלום צבר, קטלוג "קדם" 25).
125X37 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים בתחרה.