The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at officekedemltd.com

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ניו-יורק, ט"ו סיון ת"ש [1940].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".

נשלח אל שאר בשרו הגה"ח הרב עזריאל זליג סלונים, עם שובו מאוסטרליה (הרע"ז סלונים נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה לשם חיזוק היהדות והפצת החסידות. הרע"ז הגיע לאוסטרליה ביום י"א סיון תרצ"ט, ושהה בה כעשרה חודשים עד אמצע שנת ת"ש).

במכתבו כותב הריי"ץ: "נהניתי לשמוע משלומו ומכל אשר פעל ועשה במסעו לטובת החזקת היהדות בכלל ועניני החסידות בפרט", ומדריכו: "לכתוב מפורט מכל עיר ומושב בפרט ומי מאנ"ש או מגזע אנ"ש נמצאים שם והאדרעסים אליהם ובפרטי' מהותם באיזה אופן אפשר להתדבר עמהם, כי ישנם איזה מאמרים מכתבים מועתקים בשפה האנגלית מה שבעזה"י יכול להביא תועלת רב בחיזוק היהדות". בהמשך מכתבו מעודדו הריי"ץ להמשיך לשמור על קשר עם מקורביו באמצעות מכתבים: "נחוץ הדבר במאד מאד, ישקוד ויתמיד בזה".

בסוף המכתב מברך הריי"ץ אותו ואת בני ביתו: "יחזק השי"ת בריאותו בריאות זוגתו ובריאות ילידיהם... ויגדלום לתורה חופה ומעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ומתוך התעסקות בדרכי החסידות והחסידים בגשמיות וברוחניות".

המכתב שלפנינו נשלח חודשים ספורים לאחר הגעתו של האדמו"ר הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), בעת מגוריו הזמניים במלון "גרייסטון" (Greystone) במנהטן, קודם שנכנס למשכנו הקבוע בבנין 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק. הבלאנק בראש המכתב שלפנינו שונה אפוא מהבלאנק המוכר של מכתבי הריי"ץ, שכולל את כתובת בנין 770 ברחוב איסטרן פרקווי בברוקלין, ובראשו נוספה חותמת דיו – כתובת המגורים של יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון, שנוספה כנראה לצורך משלוח מכתבים חוזרים.

המכתב נדפס באגה"ק של הריי"ץ (כרך יב, אגרת ד'תט).

הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").

בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". שנת תרצ"ט נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה, ולאחר כעשרה חודשים, באמצע שנת ת"ש, שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.

הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. רישום בגב.