מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. אוטבוצק

(פולין), כ"ה מנחם אב תרצ"ט [10 באוגוסט 1939].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".

מכתב זה (ממוספר 2971) הוא אחד המכתבים האחרונים שכתב הריי"ץ בזמן שבתו בעיר אוטבוצק (קיץ תרצ"ה-אלול תרצ"ט), כשלושה שבועות בלבד קודם פלישת גרמניה הנאצית לפולין (1 בספטמבר 1939). המכתב נשלח אל שאר בשרו "ידידי הנכבד והכי נעלה גזע תרשישים... הרב מוה"ר עזריאל זליג שי' סלונים", במענה לדוח מפורט ששלח לריי"ץ על מצבה של יהדות אוסטרליה, שבו כלל גם שאלות הנוגעות הלכה למעשה [הרע"ז סלונים נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה לשם חיזוק היהדות והפצת החסידות. הרע"ז הגיע לאוסטרליה ביום י"א סיון תרצ"ט, ושהה בה כעשרה חודשים עד אמצע שנת ת"ש. חלקים מתוכן מכתבו אל הריי"ץ התפרסמו בספר "עבד מלך", עמ' 176-177].

בפתח המכתב כותב הריי"ץ: "נהניתי לשמוע בפרטיות ממצב אחב"י שי' בכל העיירות הנזכרים במכתבו", ומשיבו על שאלתו בענין אכילת בשר של שוחט המגלח את זקנו: "בדבר השו"ב אם הוא אומן וירא שמים יכול לאכול משחיטתו, כי בענין תספורת הזקן יש נ"מ [נפקא מינא] לדינא בין בן מדינתנו בכלל שלא קיבלו ההיתר דרבני איטליע ואשכנז וגזע החסידים בפרט, ובין בני מדינה אשר קיבלו ההיתר" [במכתבו של הרע"ז אל הריי"ץ: "בבואי לפה חשבתי לא לטעום בכלל שום בשר אפילו בשר עוף. אמנם השו"ב י"א... אבל בשביל שהוא עושה הזקן שלו [מקצץ] במספרים כנ"ל, קשה היה לי להחליט לאכול משחיטתו... עד שאקבל תשובת כ"ק"].

בהמשך מכתבו כותב הריי"ץ כי למרות חסרונם של תנאים רוחניים מתאימים עליו לשהות במהלך חודש תשרי בעיר סידני: "בדבר החדש השביעי להיות בסידנה" [במכתבו הנ"ל כותב הרע"ז בענין השהיה בסידני: "מילא שופר אפשר לי לתקוע בעצמי ולא לשמוע ממי שאין לו זקן, ואתרוג ולולב אפשר להביא שמה, וסוכה אפשר לעשות, אבל מה יהיה עם מקוה בערב יו"כ"]. הריי"ץ ממשיך בהנחיות והוראות שונות, מודה לו על פרישת השלום שקיבל מאת הרב משה זלמן פייגלין (תרל"ה-תשי"ז; מחלוצי ההתיישבות החב"דית באוסטרליה. כונה על ידי הריי"ץ: "אברהם אבינו של אוסטרליה"), ומוסיף: "בודאי כי ימלא בקשתו להיות אצלו [אצל הרמ"ז פייגלין] ובהיותו שם יקרב את בניו וחתנו וב"ב יחיו כי כולם ראוים המה לקירוב בעד טיב הנהגתם והשי"ת יהיה' בעזרם בגשמיות וברוחניות".

בסיום מכתבו מורה לו הריי"ץ להמשיך לדווח: "בכל מקום היותו יודיע מהנעשה אתו עמו", ומברכו: "והשי"ת יחזק את בריאותו ויצליחו בגשמיות וברוחניות".

המכתב נדפס בהשמטות באגה"ק להריי"ץ (כרך ד', אגרת א'קכז).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים. קרעים בשוליים ובקווי הקפל.