מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. פרכטולדסדורף, ה' אדר ב' תרצ"ח.

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק". המכתב נשלח יום קודם נסיעת הריי"ץ לפריז, ובשולי המכתב נוספה (בכתב ידו?), בעט באותיות לטיניות, הכתובת לשליחת מכתבים: "Hotel Max, 9, Rue Boulard, Paris".

המכתב נשלח אל שאר בשרו הגה"ח ר' שלמה יהודה אליעזרוב (הרב שיל"א). בראשית מכתבו נוזף בו הריי"ץ על ששינה את אופן חתימתו (כנראה בעת הדפסת מכתבים כלליים מהריי"ץ): "דרך אגב לא טוב עשה לשנות את אופן חתימתי שהנני חותם תמיד רק שמי בלבד ואינני יודע מדוע הוסיף גם הכינוי"; וממשיך להוכיחו על מיעוט הידיעות והדיווחים שמוסר לגבי אופן הנהגת כולל חב"ד: "תמורת מגילה עפה [מכתב] שיכתבה במשך חדשים, יודיעני גם בקצרה ע"י הכותב [מכונת כתיבה] מהנעשה, ואת אשר ימצא לנחוץ להודיעני מה דאי אפשר ע"י שליח יכתוב בעצמו ובקן עופרת [עפרון] – כמו שכתב שנקל לו הכתיבה".

בהמשך מתייחס הריי"ץ לתפקידו ומהותו של כולל חב"ד: "אנכי הנני חפץ לראות בכולל חב"ד לא רק תומך ועוזר בגשמי' כ"א [כי אם] גם מתענין בטובת אנשי הכולל ברוחניות ודואג על החנוך וההדרכה בדרכי החסידים והחסידות".

בהמשך כותב בענין ההקצבה החודשית הניתנת לשארת בשרו מרת שרה ליבא (נינת הצ"צ – בתה של פרלה דבורה זלמנסון בת רבי ישראל נח מניעז'ין בן הצ"צ), אלמנת מנהל כולל חב"ד הרה"ח ר' ישראל אשר ליבא (נפטר י"ז טבת תרצ"ח): "התשלום החדשי לש"ב מרת שרה ליבא הוא תמידי, ויאריך השי"ת ימי' ושנותי' בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]...".

בסיום מעדכן הריי"ץ על תכנית נסיעתו לפריז: "מחר אי"ה הנני נוסע לפאריז צלחה על איזה שבועות ושם הנני מחכה מכתבו... והשי"ת יעזר להעמיד את הכולל על מכונו"; ומוסיף בשוליים את הכתובת למשלוח המכתבים ("Hotel Max, 9, Rue Boulard, Paris").

הריי"ץ בפרכטולדסדורף ובפריז – תרצ"ח

לאחר שובו של האדמו"ר הריי"ץ מביקורו בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ חלה התרופפות כללית בבריאותו והוא החל לחוות קשיים בהליכה ובדיבור. במהלך שנות התר"צ התגורר בריגה שבלטביה ובוורשה ואוטבוצק שבפולין. חלק גדול מתקופה זו לא שהה בביתו אלא נאלץ לנסוע לעיתים תכופות לבתי מרפא שונים בפרברי ריגה, וינה ופריז. בכ"ד טבת תרצ"ח נסע לבית המרפא "וואלד-סנטוריום" בפרכטולדסדורף הסמוכה לווינה, שם שהה כחודשיים וחצי (מכתבו שלפנינו נשלח בהיותו שם), וכשלושה ימים קודם סיפוחה של אוסטריה בידי גרמניה הנאצית, ביום ו' אדר שני תרצ"ח עזב את בית המרפא ונסע לפריז. בפריז שהה הריי"ץ כחמישה שבועות, ולקראת חג הפסח תרצ"ח, ביום י"ב ניסן נסע חזרה למקום מושבו באוטבוצק.

הרה"ג הרה"ח ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד. מייסד ישיבות "מגן אבות" ו"תורת אמת" בחברון. אביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי היה נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר שנים, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקע בחברון, שם קיבל תורה מפי רבני העיר – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי

בוכרה-סמרקנד. בסמרקנד שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר).

המכתב שלפנינו לא פורסם באגה"ק של האדמו"ר הריי"ץ.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. נקבי תיוק. כתמים (בהם כתם רטיבות) ובלאי. קרעים בשוליים. קרע חסר בפינה הימנית-התחתונה (ללא נזק לטקסט).