מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל השו"ב ר' נפתלי גלוסקין, אודות מצב בריאות זוגתו הרבנית תמר איטא: "נבהלתי לקבלת מכתבו, בו מודיע מצב בריאות זוגתו הרבנית תחי', אבל תקותי חזקה, שלעת קבלת מכתבי מענה זה כבר הוטב מצבה והולך וטוב. והשי"ת יזכהו לבשר טוב בזה ובשאר עניניו – בהקדם".
הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין, בן למשפחת חב"דית המיוחסת על חסידי האדמו"ר הזקן. למד בשנים תרע"ח-תרע"ט בישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז בבית המדרש לרבנים בנעוועל. נישא לרבנית מרת תמר איטא גלוסקין, בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ. הייתה ידידה קרובה של הרבנית חנה, אמו של הרבי. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".
לאחר יציאתם מרוסיה, שהו במחנה העקורים ווגשייד שבאוסטריה, ובהמשך בצרפת, שם עסקו בייסודם של מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ז מונה על ידי הריי"ץ לחבר בוועד הסניפי האירופי של המרכז לענייני חינוך - המל"ח, ופעל במסגרת זו להקמת סניף "בית רבקה" בפריז. באדר תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון, ובהמשך עברו לבני ברק. בארץ עסק ר' נפתלי בהפצת המעיינות וזוגתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך – הייתה ממייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד ועסקה בהוראה במשך כמה שנים. הרבנית תמר איטא שמרה במשך שנים רבות על קשר מכתבים עם הרבנית חנה, אמו של הרבי, וכהכרת תודה על עזרתה בזמנים הקשים ברוסיה, הרבנית חנה אף שלחה לה חבילות מזון וכסף לישראל. הרבנית תמר איטא נפטרה בשנת תשמ"ז ואילו ר' נפתלי נפטר כעשר שנים לאחר מכן בתשנ"ז.
אגרת דואר אוויר. 30 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים וקרעים קטנים בשוליים.