The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מקבץ מסמכים וניירת מהמלחמה נגד כינון "מועצה דתית" בעיר בני ברק, תשכ"ד-תשל"ה בקירוב.
* החלטות "כנס בתי המדרש בבני ברק – ליל א' דחנוכה", עם עשרות חתימות של גבאי בתי הכנסת וגבאי בתי המדרשות החסידיים בעיר. * מכתב עם 8 חתימות הרבנים השוחטים, בו הם כותבים אל הנהלת העיריה, כי "לאור פסק הדין האמור" של רבני העיר "שמטיל עלינו איסור חמור ביותר", נאסר עליהם לשחוט, אם משכורתם תועבר דרך המועצה הדתית. ו' טבת תש"ל [1969]. * מכתב אל הנהלת העיריה, עם 9 חתימות של משגיחי הכשרות בעיר [בין החותמים רבי שלמה מחפוד]. ו' טבת תש"ל [1969]. * מכתב אל הנהלת העיריה, עם 26 חתימות של "עובדי הדת" בעיר [בין החותמים: רבי יודא פרסטר, רבי לוי קשת, רבי שלמה מחפוד], הכותבים בעקבות הגשת התביעה בבג"צ נגד עיריית בני ברק (ראה להלן), והם מודיעים כי אינם מוכנים לשנות את מקום עבודתם אצל "עיריית בני ברק". אב תשל"ה [1975]. * פסק דין וצו מניעה, בחתימות דייני בית הדין הגדול, רבי יוסף שלום אלישיב, רבי בצלאל זולטי ורבי אליעזר גולדשמיט. ירושלים, ניסן תשל"א [1971]. * ועוד מכתבים ומסמכים שונים בענינים הנ"ל.
כ-13 פריטי נייר, הכוללים כ-19 דף. גודל ומצב משתנה.
* * *
פרשיית הקמת ה"מועצה הדתית" בעיר בני ברק
העיר החרדית בני ברק התייחדה מאז הקמתה במערכת רבנות עצמאית. בניגוד לערים אחרות, בבני ברק לא היתה מעולם מועצה דתית – הרבנים קבלו את משכורתם מן העירייה וכל מערכות הכשרות, המקוואות ועניני הדת בבני ברק היו מתוקצבים ישירות מקופת העירייה, ללא התערבות של גורם שלישי ממשלתי בדמות מועצה דתית. במקומות אחרים נתונה השליטה על שירותי הדת והפיקוח על העניינים הדתיים בידי המועצה הדתית שבעיר. באותם ימים נשלטו המועצות הדתיות על ידי משרד הדתות, בראשו עמדו אנשי תנועת ה"מזרחי".
בקיץ תשכ"ד אנשי משרד הדתות הקימו "מועצה דתית" בבני ברק. מכיוון שידעו שהפעולה לא תעבור בשתיקה מצד החרדים, נעשה הדבר במחטף. המועצה הוקמה "על הנייר" בלבד. בעיתון "הצופה" פורסמה מודעה מטעם משרד הדתות על הקמת מועצה דתית שבראשה יעמדו 12 חברים ובראשם רבי יעקב לנדא רב העיר. המודעה פורסמה ללא ידיעתם של הרבנים, מבלי שעודכנו על כך מראש. הדבר גרם לתסבוכת: מצד אחד לא רצו הרב לנדא והרבנים האחרים לשתף פעולה עם הקמת מועצה דתית בניהול משרד הדתות, ומאידך – אם יתפטרו מהתפקיד שהוטל עליהם באופן רשמי, הרי שבמקומם ימונו על ידי משרד הדתות חברים אחרים למועצה, וכך יאבדו את שליטתם על ענייני הדת בעיר.
בהמשך השנים נערכה מלחמה בכל החזיתות בנושא זה, בין רבני העיר החרדיים לבין "משרד הדתות" ומפלגת "המזרחי" הארצית והמקומית. בראש חודש חשון תש"ל יצא "פסק דין" בחתימות עשרה מרבני העיר (הרב לנדא, הרב וואזנר, ה"ישועות משה" מויז'ניץ ועוד) – עם "איסור חמור" על כל שיתוף פעולה עם ה"מועצה הדתית" (אם תקום) ועל קבלת טובות הנאה או משכורת ממנה. שיכוני הפועל המזרחי בעיר הכתירו עליהם בשנת תשל"א רב חדש, שגם קיבל "מינוי" של "רב המועצה הדתית". בעקבות כך פנתה "הועדה הציבורית לשמירת צביון העיר" [בראשות מר ראובן אהרונוביץ, שכיהן בעבר כראש העיר מטעם החרדים] אל בית הדין הגדול בדרישה לצו-מניעה, למנוע את כהונתו של הרב הנ"ל בעיר. בשלהי שנת תשל"ה התערב הבג"ץ בענין בעקבות עתירה של ה"מועצה דתית" נגד העירייה ורבני העיר. עד היום הזה מסרבות הקהילות החרדיות הרבות בעיר, להכיר ב"מועצה דתית" זו וברבניה, ותפקידיהם נשארו פורמליים בלבד, בניגוד לרוב ערי הארץ.