Auction 045 Online Auction - Judaica

Early Books, Chassidic and Kabbalistic Books, Manuscripts and Letters, Photographs and Graphic Works

Babylonian Talmud – Tractates Eruvin and Shabbat – Vilna and Grodno, 1836 – The Slavita-Vilna Polemic – Ownership Inscriptions

Opening: $100
Sold for: $750
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com

תלמוד בבלי, שתי מסכתות בשני כרכים:
1. מסכת שבת מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים. ווילנא והורודנא, דפוס רבי מנחם מן ב"ר ברוך ורבי שמחה זיסל ב"ר מנחם נחום, [תקצ"ו 1836].
[2], ב-רו; נא, [11] דף. 38 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. דפים ראשונים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים קלים בשולי דף השער הראשון ובמספר דפים נוספים. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד בדפי השער ובדפים נוספים. כריכה חדשה.
2. מסכת עירובין מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים. ווילנא והורודנא, דפוס רבי מנחם מן ב"ר ברוך ורבי שמחה זיסל ב"ר מנחם נחום, [תקצ"ו] 1836.
[2], ב-קמא; כב דף. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים קטנים בדפים הראשונים, ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
רישומי בעלות וחותמות של בני משפחת מרגליות מפאלטאסק [פולטוסק]: רבי נתן חיים מרגליות; רבי דוד בן צבי מרגליות; החתן רבי מרדכי יצחק מרגליות.
______________
פולמוס דפוסי ווילנא-סלאוויטא
החל בשנת תקצ"ה ניטש פולמוס חריף בין בני משפחת רָאם, בעלי דפוס וילנא, ובין בני משפחת שפירא, בעלי דפוס סלאוויטא.
ראשית הפולמוס בהסכמה שניתנה לדפוס שפירא כי הדפסת מהדורה נוספת של התלמוד תיאסר במשך 25 שנה. בשנים תקצ"ה-תקצ"ו (לאחר כ-27 שנה מזמן ההסכמה הראשונה) החלו מדפיסי סלאוויטא להדפיס את הש"ס בפעם הרביעית, תוך כדי פולמוס חריף ומפורסם עם מדפיסי ווילנא, שגם הם החלו להדפיס את התלמוד באותם שנים. ממהדורה זו נדפסו בסלאוויטא רק מסכתות ברכות, שבת ועירובין.
לטענת אנשי דפוס שפירא האיסור על הדפסת ש"ס נוסף עדיין עומד בתוקפו, כי מאז המהדורה השלישית שהדפיסו, חלפו רק 21 שנה, ואילו אנשי דפוס ראם טענו כי האיסור חל מיום הדפסת המהדורה הראשונה, ולכן עומדת להם הזכות להדפיס מהדורה ווילנאית.
שני בתי הדפוס ניסו להגיע לפשרה בהליך בוררות (בוררות זבל"א) שנערך בידי רבי בעריש אשכנזי רבה של סלונים (בעל שו"ת נודע בשערים), רבי דוד אב"ד נובהרדוק (בעל גליא מסכת) ורבי אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד ווילנא, אך הצדדים לא הצליחו להגיע לתמימות דעים, והליך הפשרה בוטל. חרף העובדה כי מלכתחילה לא הייתה קשורה לעניין, הפכה מחלוקת זו לחלק מהמאבק בין מתנגדים ובין חסידים באותה תקופה (מדפיסי סלאוויטא היו מצאצאי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ).
בתחילת שנת תקצ"ז, בשעה שפועלי הדפוס בסלאוויטא היו עסוקים בהדפסת מסכת פסחים של מהדורה זו, פורסם חוק חדש של מועצת השרים ברוסיה, שאושר על ידי הצאר ניקולאי, לפיו כל בתי הדפוס היהודיים ייסגרו, ובמקומם יינתן רישיון רק לשני בתי דפוס עבור כל יהודי רוסיה - בווילנא ובקייב (בסופו של דבר הוענק רישיון אחד לדפוס בווילנא, והוקם דפוס חדש שני בזיטומיר).
בין הסיבות העיקריות שהביאו לסגירת בתי הדפוס היהודיים ברוסיה, היו העלילה המפורסמת של אשמה ברצח אחד מעובדי בית הדפוס בסלאוויטא, וכן דו"ח של צנזורים ומשכילים, שעינם הייתה צרה בבתי הדפוס היהודיים, שהוגשו לממשלה בימים ההם (על סגירת בתי הדפוס, ועל הפולמוס והעלילה, ראה בהקדמות המדפיס ובהסכמות הרבנים שנדפסו בתחילת מסכתות ברכות ועירובין, ובקצרה בספרו של ררנ"נ רבינוביץ, שם, עמ' קלד-קלח, וכן במאמרו של פרופסור דמיטרי אלישביץ', 'הצנזורה הממשלתית על הפרסומים היהודיים', בתוך 'תולדות יהודי רוסיה', ירושלים תשע"ב, ב', עמ' 68). הרחבה נוספת על הפולמוס, ראו: דסלר, שנות דור ודור (ה', תשע"ז, עמ' 107-109).
Category
Talmud and Mishnayot