מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אלימלך פרלמן. ירושלים, תרמ"ד [1884].
במכתב פונה רבי אלימלך פרלמן אל רבני וראשי קהילת האשכנזים בצפת וטבריה וכותב להם על מודעותו לסכנת הגירוש שמאיימת על היהודים שעלו לירושלים ועל מאמציו והשתדלותו בעניין.
רבי אלימלך פרלמן בנו של הגאון רבי ישראל איסר פרלמן אב"ד רוֹזְוַודוֹב (גליציה), [מתלמידי "החוזה מלובלין" ומחותן עם אדמור"י בית דזיקוב]. לאחר פטירת אביו בשנת תר"י בערך, עלה לירושלים יחד עם אמו הרבנית אסתר פייגא [שבזיווג ראשון היתה אשת האדמו"ר רבי שלמה ליב מלנטשנא], אל אביה הגאון החסיד רבי אשר כהנא-שפירא אב"ד זאלין, שעלה בשנת ת"ר לירושלים.
בירושלים נשא את בתו של הגאון החסיד רבי ברוך בנימין זאב "רבי וואלף ווינשטוק", [תלמיד ה"חוזה מלובלין" ו"היהודי הטוב" מניישטאט, שעלה לירושלים בשנת תרי"א ונתמנה לדיין בבית הדין. ידיד נפש של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מלעלוב, נפטר בשנת תרל"ב]. רבי אלימלך היה מעסקניה החשובים וממנהיגיה של העדה החסידית בירושלים ומוסדותיה. היה גם מעורב בהקמת שכונות רבות בעיר, שהמפורסמת שבהם היא שכונת "בתי פרלמן" הסמוכה ל"מאה שערים".
דף 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. סימני קיפול.