אוסף ספרים מגדולי רבני הונגריה שנדפסו בירושלים. מהדורות ראשונות:

• ספר שבילי דוד יהודא על שו"ע א"ע, מאת רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין אב"ד וויטצען. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ב 1862].

ש' הלוי, מס' 67.

• ספר אהל אברהם, שאלות ותשובות וחידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם שאג אב"ד קויברסדורף. ירושלים, דפוס Bernhard Zwebner, [תרמ"א 1881]. חתימה וחותמת של רבי "משה חיים ווייס, קליין ווארדיין" – (נפטר תרפ"ב; תלמיד רבי שמעלקא קליין מסעליש, ובעל פירוש "ברית משה" על הסמ"ג).

ש' הלוי, מס' 363.

• ספר תמורת תודה, על מסכת תמורה, מאת רבי מרדכי אליעזר וועבר – הרב מאדא. ירושלים, דפוס אלחנן טננבוים, [תרמ"ז 1887]. חתימות רבות של "שלמה וועבער". קרע חסר בדף השער.

ש' הלוי, מס' 607.

מצורף: ספר פרי הארץ, חלק שלישי, שו"ת מאת רבי ישראל מאיר מזרחי. ירושלים, הוצאת הרב ר’ מיכאל רויטמאן מקליין וארדיין, [תרס"ה 1905]. מהדורה ראשונה.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות ישנות, בלויות ומנותקות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מגוון של ספרי דרוש וענייני ארץ ישראל:

• קונטרס שאלו שלום ירושלים, אודות מצב הארץ הקדושה. מאת רבי משה נחמיה כהניו (כהנוב). אודסה, דפוס משה אליעזר בעלינסאן, תרכ"ז [1867]. מהדורה ראשונה.

כרוך עם: ספר חי בן מקיץ, מאת רבי אברהם אבן עזרא. וורשא, דפוס יצחק ראטהער, תרכ"ג 1863.

• ספר סלו סלו המסילה, דרושים בשבח מצוות יישוב ארץ ישראל, מאת רבי נתן פרידלנד. לעסלא, דפוס צבי הירש ענגעל, [תרכ"ו 1866].

• ספר צדקת משה או טוב הארץ, לכבוד השר משה מוניטיפיורי, מאת רבי דוד שלמה סלאסטש (סלושץ). אודסה, דפוס ה' שולצע, תרמ"ה 1884. חתימת "פנחס הכהן טורבערג".

• ספר ילקוט ארץ ישראל, קובץ כל דברי חז"ל המדברים בעניני ארץ ישראל, מאת רבי יהודה אידל ציזלינג. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"נ [1890]. תו-ספר של הפילוסוף יעקב קלצקין.

• ספר חבת ירושלם, מאת רבי חיים הורוויץ. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ה [1905]. חתימות של "הק' נחום אשכנזי".

• ספר ארץ ישראל נחלת עם ישראל, מאת רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, חלק ראשון. לונדון, דפוס י. נרודיצקי ובניו, תש"ה [1945]. מהדורה ראשונה.

7 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר ערפלי טהר, רשימות קצרות של רגשי קודש, מאת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בתקופה בה כיהן ברבנותה של העיר יפו והמושבות. [יפו, תרע"ד 1914. דפוס א' איתין].

ספר זה נגנז ע"י המחבר, באמצע הדפסתו. נדפסו רק חמשה גליונות (עמודים א-פ וללא שער). במכתב הרב קוק לבנו רבי צבי יהודה, מתאריך כ"ט אייר תרע"ד, כותב מרן הרב על הדפסת הספר ועל תוכנו: "... תקפו עלי רגשי תשוקה להדפיס איזה מרשימותי, כסדר כמו שהם, והחילותי להדפיס אצל איתין בשם ערפלי טהר, כמה גליונות... אקוה שהדברים כמו שהם בלא שרק ועיבוד גם הם יהיו לברכה, ואולי מהם ימצאו שברכתם תבולט דוקא ע"י חסרון העיבוד, 'לחם חם כיום הלקחו'...". (אגרות הראי"ה, כרך שני, ירושלים תש"ו, עמ' רצב-רצג, סי' תרפז). במכתב נוסף לבנו הרצי"ה, מתאריך כ"א סיון תרע"ד, שנכתב כתשובה על הערות עריכה ששלח אליו, כותב לו אביו הראי"ה: "... את הלשון אני מתקן לפעמים כיכולתי, אבל להשמיט דברים עדיין לא ניסיתי, ואולי לא בא לידי עדיין מסוג זה..." (אגרות הראי"ה, כרך שני, עמ' רצז, סי' תרצ"ג).

ספר זה מביכורי ספריו של הרב קוק, תוכנו על עבודת השם ועל תחיית עמנו בימי "עקבתא דמשיחא", המתעוררת גם אצל יהודים שעדיין רחוקים מדת ישראל. הרעיונות שבו מתאימים יותר לספריו הבאים של הרב, בהם נתן ביטוי פומבי לעומק מחשבותיו ולרוחו הסוערת. הדפסת הספר נעשתה בהחלטה ספונטנית, וכפי הנראה מהמכתב הנ"ל גם לא הייתה החלטה סופית, אלא התחלת הדפסה, על מנת לראות ולהחליט תוך כדי הדפסה אם הדברים ראויים להתקבל בציבור. לפי המסופר, שלח הרב קוק את הגליונות הללו למתי-מספר מתלמידיו הקרובים ואנשי סודו, ולאחר התייעצות איתם נגנז הספר. עיקר ההתנגדות באה מצידו של בנו הרצי"ה קוק, שהיה מודע לצפוּן בכתבים אלה, ולפולמוס הציבורי שהם עלולים לעורר עקב יחסו האוהד לתנועת התחיה הלאומית.

א"מ הברמן, ברשימתו על ספרים שלא נשלמו בדפוס ("הכל תלוי במזל אפילו ספר", ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 126, מס' 88), כותב: "הספר מכיל ענייני מוסר וקדושה, וההדפסה נפסקה כנראה משום שלא היה הדור ראוי לדברים שנאמרו בו". ואכן ספר זה לא זכה למהדורות חוזרות עד שנת תשמ"ג, בה נדפס הספר מחדש ע"י מכון הרצי"ה, במהדורה מחודשת וערוכה [מצונזרת ועם הוספות].

פ עמ', 24.5 ס"מ. 5 קונטרסים מנותקים, שלא נחתכו בדפוס. מצב טוב. מעט כתמים ובלאי. ללא כריכה.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה הכהן קוק ראש ישיבת "מרכז הרב". ירושלים, אלול תשכ"ד [1964].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (בעל ה"חזון יחזקאל"). המכתב פותח בברכת שנה טובה: "שלמא רבא וכוח"ט [וכתיבה וחתימה טובה] להדר"ג הגאון הגדול שר התורה והיראה...". בהמשך המכתב מבקש הרצי"ה מהרב אברמסקי כי יואיל למסור שיעורים בישיבת "מרכז הרב": "הנני בזה לבקש את כהדר"ג שליט"א, למען חיזוקה של תורה ועדודם של תופשיה ועוסקיה, כי יואיל נא לפאר ולהאיר באור תפארת מתן תורה דידי' בשיעורא דאורייתא לציבור הגדול והחשוב, בכמות ובאיכות, בהצטיינות שקידתם וכשרונותיהם ודבקותם בתורה, של בני ישיבתנו הקדושה". הרצי"ה מפרט לצורך כך, מהן המסכתות שנלמדו בישיבה בזמן הקודם, שנלמדות כרגע ושילמדו בעתיד. בחתימת המכתב הוא כותב: "...הדוש"ת באהרו"ן בקישור לו"נ [הדורש שלום תורתו באהבה רבה ונעימה בקישור לב ונפש] ליקרא דאורייתא ולחביבות קדושת הארת תורתו, ברבבות תודות מראש, צביהודהכהן קוק" [חתימה בה הוא משתמש פעמיים באות אחת לשתי מילים: "צבי/יהודה/הכהן"].

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. למעלה מ-15 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. כתמים קלים. קרע חסר קטן בחלקו העליון של הדף, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול.