The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
,מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הצדיק המקובל רבי יעקב משה קרמר מכפר גדעון. כפר גדעון, [אלול תשמ"ו 1986]. יידיש עם מעט עברית.
נשלח אל רבי אברהם משה קצנלנבוגן בירושלים. רבי יעקב משה קרמר שולח כסף למספר משפחות בשם התורם רבי יעקב מתיתיהו זעליג פעלד מניו-יורק. בנוסף שולח הצדיק ברכות כתיבה וחתימה טובה, ברכות לרפואה שלמה, לפרנסה ולזיווג הגון, ועוד.
רבי יעקב משה קרמר (תר"ע-תשנ"ב), ה"צדיק מכפר-גדעון", בעל מופת נודע ומקובל שנודע בקדושתו. בנסיעותיו לצפת, נוהג היה החזון איש לבקרו, והיה אומר עליו שהוא ה"מזוזה של הצפון" (ראה חומר מצורף).
דף, 21 ס"מ + מעטפה מקורית, 11.5x16.5 ס"מ. דף במצב כללי טוב. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים. מעטפה במצב בינוני, עם כתמים רבים ובלאי, קרועה בחלקה האחורי.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
,מכתב מעניין בכתב-ידו ובחתימתו (שתי חתימות וחותמת) של רבי שלום יוסף הלוי אלשיך, אודות תולדותיה של העדה התימנית בירושלים. ירושלים, [ראשית המאה ה-20].
המכתב נשלח לגביר יעקב באיוף, ומפורטים בו בין היתר תלאותיה של עדת התימנים בירושלים. במכתב מתוארת תביעת מס גדולה שהוטלה על העדה התימנית על ידי השלטונות, שהיא כדברי הכותב "קהל ק' התימנים הי"ו הדלים והאביונים יותר מכל קהלות אחינו יושבי ירושלים". בעקבות תביעה זו והקושי לשלמה, נלקחו מספר אנשים, "עניים ואביונים זקנים וחלושים" לבית הכלא, שם שהו בתנאים קשים במשך כחודשיים. בהמשך הוכנסו לכלא גם ראשי הקהילה ורבי שלום יוסף אלשיך ביניהם, ושוחררו רק לאחר חמישים יום, בעקבות אנשים שמשכנו בתיהם לשלטונות, תמורת סכום המס. עוד מתואר, כי בעקבות סירוב ועד קהילת הספרדים בירושלים, לעזור לעדת התימנים בתשלום חלק מהמס, נפרדה מהם עדת התימנים והפכה לקהילה נפרדת. בהמשך מספר רבי שלום יוסף על תפילותיו "בק"ק מכוונים" (ישיבת המקובלים בית אל), וכותב על השעות הרבות שאורכות התפילות, המצריכות כח גדול וישוב הדעת, ללא דאגות פרנסה. בעקבות זאת הוא מבקש סיוע כספי מהגביר ומברכו שזכות האר"י ורשב"י תעמוד לו, ויתברך בכל הברכות.
הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. הוא חתום על פסקי דין ותקנות שונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".
דף כפול (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים בשוליים. קרעים קטנים עם חסרון בקצות הדפים.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
,מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי שם טוב גאגין. לונדון, תמוז תרצ"ו [1936].
מכתב על נייר מסמכים רשמי, נשלח לד"ר יעקב קלצקין. המכתב עוסק בטעם שפיכת היין בזמן קריאת המכות בליל הסדר. רבי שם טוב גאגין כותב שמנהג זה לא נמצא בכל ספריהם של ראשוני ספרד, אך הובא במהרי"ל בשם הרוקח וכן ברמ"א. רבי שם טוב גאגין מציע "טעם שכלי" מקורי משלו, שמנהג זה נעשה מפני ש"טבע היהודי כידוע הוא בעל דמיון ומלא הזיות שונות" – כשם שאם מזכירים אדם שנפטר אומרים "לא עלינו", וכשם שבברכת הלבנה אומרים "שלום עליכם" לאחר "תפול עליהם", למנוע כביכול פרשנות מוטעית שהאדם קילל את חברו, כך גם שפיכת היין נעשית כמעין ביטוי לכך שהמכות לא יחולו על יתר המסובים, ולכן גם מרחיקים את הכוס אחר שפיכת היין והיין נשפך במקום מדרון.
רבי שם טוב גאגין (תרמ"ה-תשי"ג), רבה הראשי של קהילת הספרדים בלונדון ובמנצ'סטר, וראש ישיבת אהל משה ויהודית מונטיפיורי בראמסגייט. נולד בשנת תרמ"ה בירושלים, לאביו הדיין רבי יצחק בן הרב שמ"ח (שלום משה חי) גאגין בעל "שמח נפש", בן הגאון הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין בעל "מנחה טהורה", "חוקי חיים" ו"חיים מירושלם". כיהן כדיין בקהיר, ומשם עלה לכהן כרבה של היהדות הספרדית-פורטגזית באנגליה ובלונדון. נפטר בשנת תשי"ד. ספרו "כתר שם טוב" הוא אחד המקורות החשובים ביותר למנהגי הספרדים בירושלים, במצרים ובשאר הקהלות.
דף, על נייר מסמכים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול.