ספר חידושי ריטב"א ותוספות רי"ד על מסכת קדושין. סדילקוב, [תקצ"ה] 1835.
בראש השער חתימת יד קדשו של רבי "יוסף מארגינשטערין מקאצק - כעת בפילאב".
האדמו"ר רבי יוסף מורגנשטרן (נפטר תרצ"ט), רב ואדמו"ר בעיר קוצק. מהאדמו"רים המפורסמים בפולין. בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב (ת"ר-תרס"ה). לאחר פטירת אחיו האדמו"ר רבי משה מרדכי מפילוב בשנת תרפ"ט, החל להנהיג את כל עדת חסידי פילוב-קוצק בפולין. ממנהיגי יהדות פולין, חבר "מועצת גדולי התורה" [יחד עם אחיו האדמו"ר רבי יצחק זליג מסוקולוב].
[1], כד, כג-לג, א-ד, מא-נח דף. 35 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש על הטקסט. בלאי. כריכת בד חדשה.

ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל "בני יששכר". מונקאטש, תרנ"ה 1894.
בדף השער ובמקומות נוספים חותמות רבות של האדמו"ר רבי "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י ניר-באטאר" (תרכ"ז-תרח"ץ), מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד לרב והיה שומע לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש שפעל עמו יחד לחיזוק עניני היהדות, ולמלחמה נגד תנועת הציונות והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
חתימות נוספות: "הק' אהרן שענפעלד [מניר באטור'], "גרשון מאנפל", "ישראל חיים מרקוביץ" (מחשובי חסידי סאטמר בסיגעט).
קכז, [1] דף. 22.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. קרעים קלים ופגמים. כריכה ישנה, בלויה.

ספר אור החמה, ביאור על ספר הזהר, חלקים ראשון ושני על ספר בראשית ושמות, מאת רבי אברהם אזולאי. פרמישלה, [תרנ"ז] 1897. שני כרכים.
חותמות בדפי השערים: "יחזקאל לוינשטין, ישיבת פוניבז', מנהל רוחני". הקדשה בדף המגן של הכרך השני על ספר שמות: "למזכרת נצח לכ"ק ש"ב הגאון הקדוש... מרן אברהם יושיע שליט"א אבד"ק נאסאד יע"א. ממני ש"ב חנוך בן מינדל". בשער הספר שם שנכתב כ"קוויטל" לתפילה בשמו ובשם אמו: "אשר זעליג בן חי' פרומט".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד (תרט"ו-תרצ"ב), תלמיד המהר"ם שיק ותלמיד ה"ייטב לב". בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". חתן רבי מרדכי יהודא לעוו אב"ד אינטרדאם. כיהן ברבנות ראבנה ומשנת תרס"ה כיהן ברבנות הערים הסמוכות נאסויד ואינטרדאם. חסיד ועובד ה', ובצעירותו היה נוסע להסתופף בצל בעל ה"דברי חיים" בצאנז. איש קדוש שנהג בפרישות ובדקדוקי הלכה והנהגה. נודע לאדמו"ר פועל-ישועות, ורבים היו נוסעים להתברך מפיו. מגדולי הקנאים לדבר ה', ולא נשא פנים לאיש. תולדותיו וליקוטי אמריו נדפסו בספרים: "הדרת קודש" (סטמר, תש"ב; ירושלים, תש"כ) ו"גדולת יהושע" (ניו יורק, תשמ"ו-תשמ"ט). נכדו ותלמידו הוא הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), גאב"ד "העדה החרדית" בירושלים.
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולניה, שנחאיי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מעניני הנאות עוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. בשנות השואה במסע ההצלה של ישיבת מיר לווילנא ולמזרח הרחוק, ראו תלמידיו באופן מוחשי, כי החלטותיו וברכותיו היו מחוץ לדרך הטבע, עפ"י גילויים שמימיים. גדול היה בלימוד וידיעת עניני הקבלה, אולם נזהר לדבר ברבים רק דברי מוסר נוקבים וחיזוק האמונה, עד שרבים סברו שאין לו יד בתורת הנסתר. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל" ועוד.
כרך ראשון: [3], קסח, קע-קעז, קפ-רלג, רלב-רמא, [1] דף. כרך שני: [1], קי; קיא-רעב דף. 31-30 ס"מ. נייר יבש. כרך ראשון במצב בינוני-טוב. כתמים. נזקי עש בכריכה ובמספר דפים. כריכה ישנה. כרך שני במצב בינוני. כתמים. פגעי עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, עם פגעי עש קשים, פגמים ובלאי.