שני מכתבים ארוכים בכתב ידו וחתימותיו של האדמו"ר רבי מנחם נחום העשיל. לויצק וביאליזערקא, שנות התר"צ בקירוב.
רבי מנחם נחום העשיל (אנצי' לחסידות, ג, עמ' קסו), אדמו"ר בעיר לויצק, מצאצאי הרב מאפטא ומאדמו"רי בית טריסק. בן האדמו"ר רבי יצחק מאיר העשיל מקרילוביץ, וחתן רבי חיים לארבער. היה מיוחס ל"המגיד מטריסק" מצד אביו ומצד אמו, שכן אביו האדמו"ר מהרי"מ התייתם בילדותו וגדל על ברכי סבו אם-אמו האדמו"ר רבי אברהם טברסקי "המגיד מטריסק", ולימים נשא את בת-דודו רבי אפרים זלמן מרגליות ממאצ'יוב, חתן המגיד מטריסק.
שני מכתבים על ניירות מכתבים רשמיים. 14.5X22 ס"מ. כתובים משני צידי הדפים. מצב בינוני. כתמים ובלאי. באחד המכתבים קרע גדול בראש הדף.

צרור כתבי יד. העתקות מכתבים ותשובות מאת האדמו"ר הזקן ובנו האדמו"ר האמצעי:
* מכתב על חשיבות עבודת התפילה ועל מחלוקת החסידים והמתנגדים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, אל רבי אלכסנדר משקלוב. בשלהי המכתב כתב האדמו"ר תשובה הלכתית בעניין איסור אכילת תולעים, אל ידידו ותלמידו רבי פנחס רייזעס משקלוב. נכתב לפני תקנ"ב. [בלרוס? המאה ה-19?]. נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, אגרת י, עמ' לג-לח.
* שלש תשובות הלכתיות בענייני גיטין ועגונות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. [בלרוס? המאה ה-19]. נדפס בשו"ת האדמו"ר הזקן, בסימנים כו, לד ולה.
* מכתב היסטורי ארוך ומעניין מאת האדמו"ר האמצעי רבי דובער שניאוריו [שניער] שנכתב לאחד מידידיו, ובו מתאר בפרוטרוט את חיי אביו האדמו"ר הזקן בחודשי חייו האחרונים, את בריחתו מנפוליון ואת אירועי מלחמת נפוליון עם רוסיה בקיץ תקע"ב – חורף תקע"ג. נכתב בשלהי תקע"ג או בתחילת תקע"ד. [בלרוס? המאה ה-19, נעתק לאחר שנת תקפ"ח]. נדפס באגרות קודש אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג, אגרת ח, עמ' לב-נב.
3 פריטים.
[5] דף (9 עמודים כתובים). גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי. קרעים קלים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט.

גלויית דואר עם מכתב מודפס מהאדמו"ר רבי אלטר הורביץ אב"ד דזיקוב, עם מילוי בכתב יד. [טרנוב, תר"צ 1930].
בקשה לנדיב "להביא ברכה אל ביתו" ולקנות את הספר הקדוש "עטרת ישועה" על מועדים (קראקא, תר"צ), מאת אביו האדמו"ר רבי יהושע מדזיקוב, שנדפס באותה שנה ע"י בנו האדמו"ר רבי אלטר.
האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורביץ (תרמ"ה-נספה בשואה תש"ג), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יהושע אב"ד דזיקוב בעל ה"עטרת ישועה", וחתן האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויזניץ בעל ה"אהבת ישראל". בשנה האחרונה לחיי אביו, שלח אליו אביו חסידים עם פתקאות "קוויטלאך" וכך החל להנהיג את חסידות דזיקוב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח אל חמיו לוויזניץ ובשובו לאחר המלחמה השתקע בעיר טרנוב. רבי אלטר'ל נמנה על חשובי האדמו"רים בפולין וגליציה. בהנהגתו הוסיפה חסידות דזיקוב להתרחב, ונעשתה מהחסידויות הגדולות בגליציה ומרכז אירופה. נודע בפקחותו הרבה, והיה מהיחידים מבין האדמו"רים שצפה את מלחמת העולם השניה ואת השואה המתקרבת על יהדות אירופה (האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מזכיר אותו לשבח בפקחותו וחכמתו לראות את הנולד). נרצח ע"י הנאצים במחנה פלאשוב בחודש אדר ב' תש"ג. מבניו נודעו האדמו"רים: רבי חיים מנדל דוד שמילא את מקומו כרב בעיר דזיקוב, רבי יהושע מדזיקוב-ארה"ב ורבי יהודה'לה מדזיקוב ירושלים.
גלויית דואר רשמית, 9X14.5 ס"מ. בול וחותמת דואר. מצב טוב.

אוסף דפים מפנקס הקשר של משרד האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא, דפים מודפסים עם מילוי בכתב-יד של פרטים שונים, בקשות ושמות לתפילה ולברכה, בכתב יד קדשו של האדמו"ר ושל משמשיו. ארה"ב, [שנות ה-40 של המאה ה-20].
דפים עם כותרת מודפסת "בס"ד פתקא (קוויטעל) למקומות הק' בארה"ק" - עם מקום למילוי פרטים שונים המיועדים לשמירת קשר עם הפונים הרבים: מתי הגיעו ומתי שלחו מכתבים, מה בקשותיהם ובאיזה ענינים [רישומי פרטים: לידות ופטירות של קרובי-משפחה, נישואין ושלום-בית, מחלות ורפואה, הגעת קרובים מהמלחמה, עושר ועניות, קניית נכסים ומכירתן, ועוד], לאיזה אדמורי"ם היה להם קשר בעבר, כמה "דמי פדיון" נתנו, אלו מתנות (מזכרות מירושלים ו"מעות שמירה") נשלחו אליהם, באיזו שפה אפשר לדבר עמם, וכתובת לשמירת קשר ולמשלוח קבלות.
האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא (תרנ"ז-תשכ"ח), בן רבי סיני האדמו"ר מזמיגראד, (בן רבי ברוך מגארליץ, בנו של בעל ה"דברי חיים") חתן האדמו"ר רבי שלום מושקוביץ משאץ. משנת תרפ"ה אב"ד טשאקאווא. בשנת תרצ"ד חלם על השואה המתקרבת, עזב את הרבנות ועלה לירושלים, בה הקים את בית מדרשו. בשנות השואה היה בארה"ב ופעל רבות בועד ההצלה ובקירוב יהודים לחיי תורה ומצוות. חזר אחרי השואה לארץ ישראל, בה גרו אשתו וילדיו, אך רוב ימיו היה שוהה בארה"ב. בניו הם הגאונים המפורסמים רבי משה הלברשטאם זצ"ל ורבי נפתלי הלברשטם שליט"א אדמו"ר מטשאקאווא, מראשי "העדה החרדית".
כ-400 דף. כ-24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. דפים מנותקים. נקבי תיוק בשוליים. קמטים בקצות הדפים. פגעי חלודה בחלק מהדפים.
מצורפת מחברת פרטית של אחת מנכדות האדמו"ר.

העתק מכתב מוקלד במכונת כתיבה, של רבי שמואל שצ'דרוביצקי יו"ר מרכז אגודת ישראל בתל אביב, אל הגאון רבי זלמן סורוצקין יו"ר מועצת גדולי התורה. תל אביב, שבט תשכ"א [1961].
במכתבו כותב הרב שצ'דרוביצקי, בענין צירוף חברים חדשים ל"מועצת גדולי התורה", והוא מפרט את הנימוקים להצעותיו של ששה מועמדים מרבני החוגים החסידיים ב"אגודת ישראל". במכתב זה מנמק את סיבות הצעתיו את האדמו"רים הללו: "האדמו"ר מסלונים בטבריה שליט"א... מנהיגה של עדת חסידים גדולה, שכולם מסורים לאגודת ישראל..."; "האדמור מזלטיפולי שליט"א... חתנו ויד ימינו של האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב... לפני כמה חדשים בקרה אצלנו במרכז משלחת של נכבדי חסידי צ'רנובל וצ'ורטקוב בארץ, בפניה שיצרפו אותו כחבר במועצת גדוה"ת..."; "האדמו"ר מביאלא שליט"א... מפורסם כעובד ה'. בעל השפעה גדולה, ונערץ על חוגים חסידיים רחבים, ומקובל ג"כ על החוגים הקיצוניים..."; "האדמו"ר מאמשינוב שליט"א... בעל מרץ גדול ורב פעלים לתורה. מקובל גם בחוגים חסידיים וגם בעולם הישיבות..."; "האדמו"ר ממודזיץ שליט"א... מנהיג עדת חסידים חשובה. בעל השפעה על חוג רחב של חסידים בעלי-בתיים..."; "האדמו"ר מסלונים בתל אביב שליט"א... ת"ח גדול ואיש האשכולות, מפורסם בפקחותו וחכמתו...".
הרב מביאליסטוק – רבי שמואל שצ'דרוביצקי (תרס"ז-תשל"ח), דמות רבנית נערצת, בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מקוברין-ביאליסטוק, וחתן האדמו"ר רבי פנחס יששכר פינקלר מפינטשוב וסוסנוביץ. ממנהיגי "אגודת ישראל" בפולין ובארץ ישראל, וממנהיגי הציבור בתל אביב. ממקורבי הגאון רבי חיים עוזר מווילנא והגרי"ז מבריסק, ונאמן ביתם של אדמו"רי פולין. בשנות השואה נשלח למזרח הרחוק בשליחות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בתור נציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה.
2 דפים, 32 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. בלאי וכתמים. נקבי תיוק.