קובץ חידושי תורה - פרי תמרים, (סאטמער) פסח, תשד"ם, 1984.
בשני הדפים האחרונים רישומים בכתב יד של הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי ה"סטייפלער", בעל ה"קהלת יעקב", שנפטר כשנה לאחר הוצאת הספר, באב תשמ"ה. חישובי הגימטריאות הללו לא נדפסו בסוף ספרו "ברכת פרץ" בחלק "פרפראות לתורה" כנראה משום שהם מהדורא בתרא שנרשמה בשנתו האחרונה ולא הספיק להביאה לדפוס. גילוי מרתק!
ידוע היה ה"סטייפלער" בחישובי הגימטריאות שהיו עולים במחשבתו בעת קריאת התורה או בנדוד עליו שנתו. (ראה "פניני רבנו הקהלות יעקב" עמ' טו-טז. ובספר הביוגרפיה "תולדות יעקב" עמ' רלג). הוא היה מזכיר את דברי החיד"א ב"שם הגדולים" ש"לחשב גימטריאות זה ביטול תורה, ואם זה נופל בראש זה גילוי מן השמים". משום כך הוא היה רושם את הגימטריאות כדי שלא יאבדו אותם "גילויים מן השמים". כמובן רשימותיו אלו מלאות בדברי תורה של בירורי הסוגיות שעליהם הגימטריא.
אחת הרשימות נמחקה על ידו בשיטתו המיוחדת להקפיד שלא למחוק דברי תורה על האותיות, רק להקיף את המילים בקוים. ראה צילום.
מדבקה על הכריכה "לגאון קהלת יעקב שליט"א".
שני עמודי כתב יד, 23 ס"מ. מצב טוב מאד, מעט כתמי חלודה בגוון הנייר.

תשובה הלכתית מהגאון המפורסם רבי צבי פסח (במוהרי"ל) פראנק, רבה של ירושלים ומגדולי הפוסקים בדורו, בעל "הר צבי".
רבי צבי פסח פרנק נולד תרל"ג בקובנא, חתן רבי דוד שפירא רב בקובנא (בנו של רבי חיים יעקב ראב"ד ירושלים). בשנת תרס"ח חבר בית הדין בירושלים של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרע"ג ראב"ד. בתרצ"ה רבה של ירושלים. נפטר תשכ"א.
5 דפים בכתב ידו ובחתימתו. 4 דף ראשונים על נייר מכתבים רשמי של הרב משנות הת"ש. מצב טוב מאד. נקבי תיוק משרדי.

כתב יד "דורש טוב". דרושים מאחד מרבני משפחת ישראל ברודוס בשנות התר"י-תר"מ. [1850-1880]. דרשות על התורה, לשבתות תשובה, שבת הגדול ושבת כלה והספדים. בדף האחרון רישום פטירת בני משפחתו, ומקום קבורתם. רוב הדרשות נאמרו בקהלת רודיס (רודוס).
לא ידוע לנו מי הכותב אולם ניתן לזהותו עפ"י הזכרת בני משפחתו. בהספד א' הוא מספיד את חמותו מזל"ט אשת רבי רפאל משה ישראל שנפטרה בשנת התדי"ר (1854). בהספד ב' הוא מספיד ברודוס את דודו רבי יעקב שנפטר בירושלים ז' אייר התרי"ו (1856) - הגאון רבי מיכאל יעקב ישראל בעל "שנות ימין" ו"בן ימין", רבה של רודוס שעלה לירושלים (ראה אודותיו חומר מצורף). הספד ג' הוא על דודו החכם יוסף עינינו שנפטר ברודוס תרי"ו. הספד ד' הוא על חמיו רבי רפאל משה ישראל שנפטר כסלו תרט"ו (1855). (הוא אחיו של רבי מיכאל יעקב הנ"ל ובנו של רבי חיים יהודה ישראל בעל "קול יהודה"). הספד ה' הוא על דודו רבי אליהו פירירה שנת כת"ר (1860). ברישומי מיקום הקברים בהר הזיתים של בני משפחתו, מובאים פרטים נוספים על קרובי הכותב, אביו נפטר בשנת תר"ב.
רבני משפחת ישראל כיהנו כרבני רודוס, ירושלים ומצרים במשך מאות שנים. הראשון היה רבי משה ישראל בעל שו"ת "משאת משה", אב"ד רודוס משנת תע"ה ואב"ד נא אמון במצרים. ראה אודות בני משפחה זו בדברי הגר"ח פאלאגי (ראה חיים ח"ב דף מ"ה ע"ג נפש כ"ח מערכה ב' ד"ה ברית ותורה), שמביא מה שראה בחזיון לילה "כי מה שזכה הרב מיכאל יעקב ישראל ז"ל ואבותיו לכתר תורה מהרב משאת משה ז"ל ואילך, הוא בעבור ששמרו ברית קודש... ". על תולדות משפחה זו יצאו כמה ספרים, והראשון שבהם הוא "תולדות הרבנים למשפחת ישראל ברודוס" מאת ד"ר סימון מרכוס תרצ"ה, ובמבואות לספרים "בן ימין" ו"שנות ימין" במהדורה החדשה.
רסב דף, מתוכם כתובים כ - 335 עמ'. מצב טוב מאד. כריכת קרטון בלויה עם גב עור.

כתב יד חידושים וביאורים - מרבי אביגדור יהודה (לייבוש) סג"ל [הלוי יעגער מו"ץ דק"ק] חמעלניק. תרל"א (1871). כתב יד של צורב תלמיד חכם בסוגיות עמוקות בש"ס (סוגיות דכולל). על-פי הרשום בשער כנראה שהוא היה אח"כ מו"ץ בק"ק חמעלניק, עיר מפורסמת באוקראינה שבמשך מאות שנים היו בה תלמידי חכמים חשובים, מרבניה ותלמידיה היו מתלמידי הבעש"ט ורבי נחמן מברסלב.
46 דף 25.5 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. נקבי ופגעי עש ובלאי בפינות. כריכת בד חדשה.

כתב יד הספד על רבי יצחק גואיטע בעל "שדה יצחק". צפת – טבריה תרי"ז (1857).
הגאון רבי יצחק גואיטע (תקל"ז- שבט תרי"ז) נולד באיטליה למשפחה ממוצא אשכנזי, אך כל ימיו היה מוזכר כחכם ספרדי. בשנותיו האחרונות עלה לצפת וכיהן בה ברבנות עד פטירתו. נודע על שם ספרו "שדה יצחק" (ליוורנו תר"ו) שיצא לאחרונה מחדש ע"י ישיבת "אהבת שלום" בירושלים. (הספדים עליו נדפסו ב"ברכת מועדיך לחיים" של רבי חיים פאלאג'י וב"איש מבין" לרבי יהושע שלמה ארדיט).
לפנינו כתב יד הספד שלא נדפס, על פי תוכנו נראה שנכתב ע"י תלמיד חכם חשוב. בראש ההספד שני עמודי קינה בחרוזים ובמליצה "קול נהי בכי תמרורים על צפ"ת היאו"ר קינים...". ואח"כ ארבעה עמודים דרוש תורני להספד.
מעבר לדף הראשון נכתב "עיר טבריה", גם בתוך הדברים מובא פירוש בשם רבי יהודה נחמד מחכמי טבריה. ברור שהמקונן הוא כהן כפי שנכתב בהספד: "קול הנער הכהן ישפוך לארץ מרירתו מר צורח...".
יש מקום לשער שהמספיד הוא הרב "הסיניור" מטבריה, רבי שמואל חיים הכהן קונוורטי מגדולי החכמים בטבריה (אוצר הרבנים 6594), שהיה בידידות רבה עם בעל "שדה יצחק" עוד בהיותו באיטליה ואף כתב הקדמה ארוכה לספר "שדה יצחק", אף היא בחרוזים נאים ובמליצות.
2 דף, 30X20 ס"מ. 6 עמ' כתובים. כתב יד סופר מרשים. מצב טוב מאוד.