ספר הנהגות אדם - דינים תפילות וכוונות מלוקט מהאר"י ומספר "שני לוחות הברית", זיטומיר, תר"ח ()1848. בדפוס האחים מו"ה חנינא ליפא ומו"ה יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא.
כרוך עמו מבחר הפנינים עם פירוש מספיק, זיטומיר, תר"ח.
הנהגות אדם: 82 עמ'. 17 ס"מ. מצב בינוני. ללא כריכה. כתמי זמן ובלאי בפינות.
מבחר הפנינים: 3-58 עמ'. (חסר שער ועמ' אחרון).

ספר זהרי חמה – קיצור פירוש "ירח יקר" של רבי אברהם גאלנטי על הזהר, מאת רבי אברהם אזולאי (בעל "חסד לאברהם" – זקנו של החיד"א). ויניציאה, ת"י (1650), דפוס ווינדרמין.
בשער חתימת רבי "משה גאלנטי ס"ט".
הרב המג"ן – רבי משה ב"ר יהונתן גאלנטי בעל "זבח השלמים" ו"קרבן חגיגה". נולד בצפת בשנת ש"פ. גדל ונתחנך אצל חכמי צפת ואחר כך עלה לירושלים וקבע בה את בית מדרשו "מדרש בית יעקב" פירירה. היו לו שמונים ושבעה תלמידים גדולי תורה. בין גדולי תלמידיו: חתנו רבי ישראל יעקב חגיז בעל "הלכות קטנות", רבי חזקיה די סילוה בעל ה"פרי חדש", ורבי אברהם יצחקי. רבים מתלמידיו שימשו לאחר מכן כרבניה של ירושלים.
מסופר כי בימיו היו בירושלים גאונים עצומים בתורה ובחכמה והוא היה עליהם לראש, כל חכמי העיר היו כפופים למרותו וחרדו מגדולת תורתו אך הוא ברוב ענותנותו לא חפץ להתגדר עליהם ולא הסכים לקבל על עצמו תואר רב ואב ב"ד, ונקרא רק בשם "ראשון לציון". מפני כבודו הרם הסכימו הרבנים שאחריו לא יהיה תואר רב בירושלם ולא יהיה איש רשאי לקרוא לעצמו בשם רב, רק בשם "ראשון לציון".
פרנס א"י בימיו היה רבי אהרן פארדו. החיד"א מספר שרבני א"י היו אומרים עליהם את הפסוק "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן". בשנת תכ"ז-תכ"ח שהה בשליחות ירושלים בטורקיה ובהונגריה שם חתם על פסק דינו של בעל "שער אפרים". נפטר בשנת תמ"ט.
[4], רסג דף. 20 ס"מ. מצב טוב נקבים בשני דפים ראשונים ואחרונים. כתמי מים וזמן. כריכה חדשה.

ספר מלא רצון על כל הש"ס. מרבי אברהם נפתלי הירש הלוי שפיץ. פרנקפורט דמיין, ת"ע (1710). עותק מפואר עם שוליים רחבים. חתימות בעלים. בשער חתימת יד קדשו "הק' צדוק הכהן".
האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין – גאון המחשבה של עולם החסידות. נולד תקפ"ג בקרייזבורג הליטאית, מילדות נודע כגאון מופלג וחיבר ספרים רבים. בשנת ת"ר התקרב לאדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא ולחסידות. משנת תרי"ד קיבל את מרותו של האדמו"ר רבי יהודא לייב אייגר מלובלין ועם פטירתו בשנת תרמ"ח קיבל את האדמו"רות. נפטר תר"ס. מספריו הנודעים "פרי צדיק", "צדקת הצדיק", "רסיסי לילה", "מחשבות חרוץ" ועוד. ספריו הפכו לאבן יסוד בעולם המחשבה החסידית ולנחלת הכלל.
ספרייה גדולה בת 5000 ספרים היתה לרבי צדוק. כל ספריו היו מכורכים בצורה נאה ולא נראה בהם קמט. עם עלות הכורת על יהדות פולין כמעט ולא נשאר ממנה זכר.
[2], ד, צז [צ"ל: צט), קיד, ז, ט-י, יג, [1] דף. 30.5X20 ס"מ. מצב מצוין. סימני צבע זהב בחודי הדפים. כריכת עור מקורית מפוארת (משוחזרת).

מדרש שוחר טוב, משלי ושמואל עם פירוש מהר"י הכהן חתן המהר"ל. למברג, תרכ"א (1861). רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של רבי יהודה יחיאל טויב מראזדאל, האדמו"ר מקאליב. חותמת "יהודה יחיאל טויב מארגרעטין בן ההגה"צ מראזלע שליט"א" וחותמת נוספת "בילא טויב".
בעמוד לפני השער רשום בכת"י קדשו: "עזר"ת דו"ד - זה הספר קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני היום יום ה' ויקה"פ תרצ"א לפ"ק בעד 50 לעי הק' יהודה יחיאל טויב".
רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז. אוצר הרבנים 7141) בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו הה"ק ובצוואתו כתב כי "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס (חתימות על כתב הכתרה) על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל. וממלא מקומו הוא בנו המפורסם רבי מנחם מנדל שליט"א, האדמו"ר מקאליב בראשון לציון- בני ברק- ירושלים.
19.5 ס"מ. מצב טוב מאד. כריכת בד חדשה עם גב עור מפואר.