כרזה גדולה מודפסת, לכבוד בואו של "גאון החזנים יוסף רוזנבלט" להתפלל בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקווה, לרגל שבת מברכים אייר. תל אביב, דפוס סטרוד, ניסן תרצ"ג [אפריל 1933].

החזן והמלחין יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882-1933) נחשב לגדול החזנים שקמו לעם היהודי במאה ה-20; זמר בעל יכולות שירה וירטואוזיות שהותיר חותם בל יימחה על עולם החזנות. גון הצליל הייחודי של הטנור רוזנבלט זכה להכרה בקרב קהילות ישראל ובקרב הציבור הרחב – באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל.

רוזנבלט נולד בבילה צרקווה ("שדה לבן" שבדרום רוסיה, כיום באוקראינה), לאביו החזן רפאל שלום. בילדותו עקרה המשפחה אל סדיגורה שבבוקובינה, באימפריה האוסטרו-הונגרית, שם נחשף לניגון החסידי המיוחד שתרם רבות לעיצוב אמנותו. כבר בגיל תשע החל להופיע, והפך לחזן פופולרי ומבוקש. בגיל 17 השתלם בזימרה בווינה, ויצא לסיבוב הופעות ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר נישואיו קיבל משרת חזן במונקאטש, וב-1901 עבר לברטיסלבה (פרשבורג), אז יצא שמו בכל רחבי אירופה כחזן בעל קול נדיר ביופיו. לאחר מכן התקבל למשרת החזן הראשי בקהילת המבורג האמידה. בשנת 1912 היגר לארצות הברית, והיה לחזן קהילת יוצאי הונגריה "אוהב צדק" בניו יורק. במהרה החל לתור את ארצות הברית לארכה ולרוחבה, ולהופיע בפני קהל גדול.

בראשית הקריירה המוזיקלית הענפה שלו נהג רוזנבלט לאלתר לחנים בזמן התפילה בציבור. בחלוף הזמן רשם בתווים את לחניו, והם היו ליצירות מוזיקליות שביצע בנוסח קבוע בהופעות. על-פי ההערכות הלחין מעל ל-600 יצירות. רוזנבלט אף פרסם ספרים עם לחניו, בהם "זמירות יוסף" (1906) ו"תפילות יוסף" (1927), והפיק הקלטות רבות עם ביצועיו לשירים בלחנים מקוריים פרי עטו, לזמירות יהודיות עממיות וליצירות של מלחינים שונים. הוא אף תרם את קולו לסרט "זמר הג'אז" (1927), סרט הקולנוע הראשון באורך מלא ששילב פסקול מוזיקלי מוקלט וקטעי דיבור ושירה מסונכרנים לתמונה. הסרט, שזכה להצלחה גדולה, סימן את תום עידן הסרט האילם ועלייתו של הסרט המדבר, והקנה לרוזנבלט שם עולם בתולדות הקולנוע.

בראשית 1933 נסע לארץ ישראל, שם ערך סיבוב הופעות, בלוויית בנו הנרי, לצד המלחין והפסנתרן נחום נרדי, והשתתף בצילומי סרט נוסף – "חלום פון מיין פאלק" ("חלום עמי"). בסרט מתועד רוזנבלט כשהוא שר באתרים ברחבי הארץ – בהר הצופים, במערת המכפלה, בים המלח ועוד. במהלך צילומי הסרט שבתה ארץ ישראל את ליבו של רוזנבלט והוא החליט להשתקע בה, אולם חי בה לזמן קצר בלבד: ביום 19 ביוני 1933, במהלך צילומי הסרט, חש ברע, הובהל לבית החולים ונפטר כעבור זמן קצר; הוא נטמן בהר הזיתים. לאחר מותו עסק בנו הנרי בעיבוד מוזיקלי מחודש של כתביו.

[1] דף. 94X62.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול רבים וקמטים. קרעים חסרים ונקבים, עם פגיעות בטקסט.