ספר שער כבוד ה', על השגות הרמב"ן בפירושו לתורה על ספר "מורה נבוכים" לרמב"ם, מאת הקדוש רבי אפרים אלנקאווה, עם פירוש פתח השער, מאת רבי חיים בלייח. תוניס, דפוס כאסתרו וחברו, [תרס"ב 1902]. מהדורה ראשונה. הקדשה מודפסת בדף השער.

"שער כבוד ה'" הוא חיבורו היחיד של רבי אפרים אנקווה שהגיע לידינו. נדפס מכתב-יד שהיה גנוז למעלה מחמש מאות שנה. כתב היד הוזכר כבר ע"י החיד"א בשם "כת"י מהרח"ו (רבי חיים ויטאל) שכתב: מצאתי בתשובה להרב הגדול רבינו אפרים בן הר"ר ישראל בן אלנקאוא, וקראה שער כבוד ה', עכ"ל" (מתוך ההקדמה).

המחבר, המקובל הקדוש רבי אפרים אנקווה (ק"ב-רי"א 1354-1442), רב, רופא ופילוסוף, בנו של רבי ישראל אנקווה בעל מנורת המאור, ומגדולי חכמי ספרד שגלו לאלג'יריה לאחר הגירוש מטוליטולה (טולידו) בשנת קנ"א (בסוף המאה ה-14). רבי אפרים אלאנקווה נודע כצדיק בעל מופתים ומלומד בניסים, ועד היום קברו משמש כאתר עלייה לרגל לרבים מיהודי צפון אפריקה – "כי לשמע קדושתו הולכים להשתטח על קברו כל איש חולה... וכל עקר ועקרה... ושמענו כמה חולים נרפאו, כמה עקרות נפקדו, כמה משכלי בנים נענו ונתן להם ה' זרע אנשים של קיימה" (מתוך הקדמת הספר שלפנינו). בהמשך ההקדמה כותב המו"ל מבוא ארוך על עניני הנסים והנפלאות והאמונה בהם.

בחלקו התחתון של דף השער מופיע איור אריה רובץ, סמלה של משפחת אנקווה, לזכר מעשה הנס המפורסם המסופר על המחבר הקדוש רבי אפרים אנקווה ("הרב אריאל"), שבעת שהיה בדרך לעיר תלמסאן, עם רדת היום בערב שבת, עזב רבי אפרים את השיירה ונשאר לשבות לבדו במקום שומם השורץ חיות טורפות, "ומרוב חסידותו וקדושתו לא חש לסכנת נפשו", בעת התקדש היום בליל השבת הגיע לפתע אריה נורא "וישב לפניו ככלב לפני אדונו, שם כרע רבץ, וכל חייתו יער הולכים הרחק מעל מקום רבינו, כי נפלה אימת האריה אשר לפני מו"ר עליהם, וישב שם האריה אצלו עד מוצאי שב"ק, והנה נחש עקלתון... בפי האריה... על צווארו כדמות רסן בפי הסוס, לרמוז לרבינו קום צלח רכב להוליכו למקום חפצו, ויקם רבינו וירכב על האריה והנחש כמו רסן בידו, עד הגיעו לעירנו תלמסאן, וידעו כל רואיו כי איש אלקים קדוש הוא..." (מתוך הקדמת הספר שלפנינו).

34 עמ’, צז, [1] דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. קמטים בשולי חלק מהדפים. דף השער ודף אחרון מנותקים. כריכה מקורית, רופפת ופגומה (קרעים חסרים בשדרה).