ספר שפה אחת, לקסיקון עברי-איטלקי לשורשים המופיעים במשנה, ע"פ סדר א-ב, עם מאמר "פתח האהל על המלים הנרדפים", מאת רבי חנניה אלחנן חי הכהן. [רג'יו, דפוס חנניה אלחנן חי כהן, תקפ"ב] 1822. מהדורה יחידה. תוספת לספרו "מענה הלשון" (רג'יו, תקע"ב).

כרוך עם ספר נוסף באיטלקית, מאת המחבר הנ"ל: Ragionamento sulla lingua del testo Misnico. רג'יו, דפוס המחבר, אלחנן חי הכהן, [תקע"ט] 1819. איטלקית, עם מילים בעברית.

רבי חנניה אלחנן חי כהן (תקי"א-תקצ"ג), תלמידו של המקובל הקדוש רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון", אשר ספריו מפורסמים כספרי סגולה, ותלמיד רבי ישעיה חי קרמי. היה מרביץ תורה גדול באיטליה והעמיד תלמידים רבים. שימש כרב ברג'יו ובפירנצה "והיה זך הרעיון, מדקדק עצום ומשורר גדול..." (גירונדי, תולדות גדולי ישראל, טריאסט תרי"ג, עמ' 104). ייסד את בית הדפוס ברג'יו. חיבר ספרי עזר רבים למלמדים ותלמידים, בעברית ובאיטלקית, בהם: חנוך לנער (רג'יו תקס"ט), ראשית לקח (רג'יו תקס"ט), מענה הלשון (מילון תלמודי; רג'יו תקע"א), שערי תלמוד (רג'יו תקע"א), ועוד.

שפה אחת: ח; פח עמ'. ספר נוסף: 24 עמ’. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דפים מנותקים. חיתוך דפים לא אחיד. חותמות. רישומים בעמוד האחרון. ללא כריכה.

שנים-עשר ספרי לימוד ודקדוק יהודיים, שנדפסו באיטליה בשנות הת"ק והת"ר:

• Esame ad un giovane ebreo istruito nella sua religione [בחינת צעיר יהודי אשר התחנך בדתו], מאת Simone Calimani (רבי שמחה קאלימאני). פיזה, דפוס Fua, [תקמ"ז] 1787. חיבור דידקטי בנושא הדת היהודית, הבנוי במתכונת של שאלות ותשובות.

• מענה הלשון, Vocabolario compendioso ebraico-Italiano [מילון עברי-איטלקי, איטלקי-עברי, בשלושה חלקים], בעריכת חנניה אלחנן חי כהן. רג'יו, Nella tipografia della società presso l'autore, [תקע"ב] 1811-1812. עם עותק נוסף (בפורמט מעט גודל יותר) של החלק השני של המילון, הכולל את המילון העברי-איטלקי בלבד, ללא דף ההשמטות האחרון.

• ספר לימודי ה', לחנך את נערי בני ישראל בדרכי המוסר, חלק שני וחלק שלישי, מאת הצעיר דוד זכות מודינא. ריג'ייו, דפוס Stamperia della società, תקע"ה-תקפ"ד [1815-1824]. שני חלקים בכרך אחד. עברית ואיטלקית, עמוד מול עמוד.

• ספר חנך לנער, "והוא ספר קטן הכמות להרגיל בו הילדים, ולחנכם במצות לטובתם ולתועלתם למען ילמדו ולמען ישמעו", בעריכת חנניה אלחנן חי כהן. חלק ראשון: פירנצה, דפוס השותפים, תקפ"ו [1826]. חלק שני: ליוורנו, דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, [תקצ"ב 1832]. שני החלקים בכרך אחד.

• Grammatica ebraica in lingua italiana [דקדוק עברי באיטלקית], מאת Emanuel Recanati. ורונה, דפוס G. Antonelli, [תר"ב] 1842.

• לחם לפי הטף, Vocabolario italiano-ebraico ad uso dei fanciulli israeliti [מילון איטלקי-עברי לשימוש ילדי ישראל], מאת Aron Luzzatto. ורונה, דפוס Tipografia Frizierio, [תרט"ז] 1856.

• לחם לפי הטף, Vocabolario ebraico-italiano ad uso dei fanciulli israeliti [מילון עברי-איטלקי לשימוש ילדי ישראל], מאת Aron Luzzatto. טריאסט, דפוס Tipografia Marenigh, [תרי"ג] 1853.

• Compendio della religione israelitica, metodicamente esposto ad uso dell' istruzione domestica e delle scuole [קיצור עקרי דת ישראל, להוראה בבתי הספר], מאת Marco Mortara. מנטובה, דפוס A. Beretta, [תרט"ו] 1855. רישום בדף השער: "חברת.. צאן יוסף".

• קול קורא, Esercizii graduati per apprendere… la lettura ebraica [תרגילים ללימוד קריאה בעברית], מאת רבי אליעזר אוטולינגי. ביאלה (Biella, צפון-מערב איטליה), [תרי"ח] 1858.

• Grammatica ragionata italiana ed ebraica [דקדוק עברי ואיטלקי עם הסברים], מאת Samuel Aaron Romanelli. טריאסט, דפוס Ces. Reg. Privil. Stamperia governiale, [תקנ"ט] 1799. בבטנת הכריכה מופיעה תחריט מקורי עתיק עם איור עקידת יצחק (האיור בתחריט דומה מאוד לאיור המופיע בראש ספר "עת קץ", אמשטרדם ת"ע, וכפי הנראה נדפס באמשטרדם סביב אותה התקופה).

• Elementi grammaticali della lingua ebraica [יסודות הדקדוק של השפה העברית], מאת פרופ' Davide Terracini. [טורינו, דפוס Foa, תרכ"ח 1868]. שער המעטפת, עם פרטי הדפוסת, וכן המפתחות בסוף, חסרים.

12 ספרים. גודל ומצב משתנים. תוי-ספר, חתימות וחותמות. כריכות מקוריות וישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מקור: אוסף הרב פרופ׳ אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.

ספר יסוד עולם, על ענייני קידוש החודש, עיבור השנה ואסטרונומיה, מאת רבי יצחק הישראלי. ברלין, [תקל"ז 1777]. מהדורה ראשונה שנדפסה ע"י רבי ברוך שיק משקלוב – מרואי פני הגר"א, מכתב יד שהיה בגנזי רבי צבי הירש אב"ד ברלין.

המחבר, רבי יצחק בן יוסף הישראלי, מחכמי טולדו שבספרד במאה ה-14, תלמידו של הרא"ש. את החיבור "יסוד עולם" כתב לבקשת רבו הרא"ש, וכפי שנכתב בשער: "חברו וגם חקרו הרב רבינו יצחק הישראלי תלמיד הרא"ש זלה"ה לרבו הרא"ש לדעת בישראל מה יעשה בחכמת העיבור...". הספר סוקר ענפים במתמטיקה הנחוצים להבנת כללי הלוח העברי ומדע האסטרונומיה.

את הספר הדפיס רבי ברוך שיק בברלין, על פי כתב יד שהיה בגנזי רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין ובעידודו (רבי צבי הירש אף כתב הסכמה לספר). בהקדמתו כותב רבי ברוך באריכות על חשיבות לימוד החכמות ועל שאיפתו "להעתיק ספרים ללשון העברים בכל למוד ומדע...". בנוסח דומה התבטא רבי ברוך שיק בהקדמה לספר אוקלידוס, אותו הדפיס מאוחר יותר בהאג, בשנת תק"מ, ושם הוסיף כי הגר"א מווילנא הוא אשר ציווה עליו להעתיק מה שאפשר מחכמות העולם ללשון הקודש.

ברשימת המנויים על הספר, שנדפסה לאחר הקדמת רבי ברוך, מופיע בין היתר "החכם המפורסם מ' משה דעסא" – הוא משה מנדלסון. לאחר רשימת המנויים נדפס שיר לכבוד הספר והמו"ל, מאת נפתלי וייזל (באותם ימים התייחסו עדיין למנדלסון וחוגו בצורה מתונה ורבי צבי הירש לוין עמד עדיין בקשרי ידידות עם מנדלסון. מאבקו של רבי צבי הירש בתנועת ההשכלה החל רק בתקופה מאוחרת יותר. ראה על כך: ישראל א' שפירא, אסכולות חלוקות בשאלת תורה ומדעים בבית מדרשו של הגר"א, בדד, חוברת 13, תשס"ג, עמ' 12-15).

בדף השער חתימת רבי "שלמה מדובנא".

רבי שלמה מדובנא (תצ"ט-תקע"ג), תלמיד רבי שלמה מחלם בעל "מרכבת המשנה". הוציא לאור ספרים רבים שלו ושל אחרים. מפורסם בידיעתו בחכמת המקרא, המסורה והדקדוק, התבקש ע"י הגר"א מווילנא לברר את מסורת ספרי נביאים וכתובים (פתוחות וסתומות חסרות ויתרות) – ראה אודות כך עדות רבי פסח פינפער מרבני וילנא (במאמרו בקובץ "בית ועד לחכמים", ליעדז תרס"ב, ובספרו "מסורת התורה והנביאים" וילנא, תרס"ו). היה מעורכי ה"ביאור" של משה מנדלסון לחומש בראשית, אך לאחר מכן נטש את העבודה עם מנדלסון והחליט להוציא לאור חומשים בעצמו. על הוצאת החומשים הללו קיבל הסכמות מגאוני הדור (רבי שמואל אב"ד ווילנא; רבי חיים מוולוז'ין ורבי זלמלה מוולוז'ין תלמידי הגר"א; גאוני ווילנא, שקלוב וסלוצק; גאוני הקלויז בבראד; רבני לבוב, ברלין ופרנקפורט ועוד. פנקס החתומים התפרסם ע"י הר"ד קמנצקי שליט"א ב"ישורון" ח-י, ראה שם).

[1], צג, [7] דף, [2] לוחות-שרטוטים מתקפלים, מוצמדים לדף יז ודף סב. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר מעט כהה בחלקו. כתמים. סימני עש קלים. בלאי קל וקמטים בשולי חלק מהדפים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת בד לא-מקורית, עם סימני עש ופגמים קלים.

ספר תולדות השמים, ידיעת תכונת השמים וצבאם, חשבונות המהלכים לשמש וירח עם עתותי לקוייהם, מאת חיים זליג סלונימסקי. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, 1866. מהדורה שניה. מלווה בשני לוחות-תחריטים (מקופלים) המציגים שרטוטים של כלי מדידה והיטלים שונים.

העותק של החוקר והמלומד רבי יהודה ליב זוסניץ – חותמותיו (בעברית ובלועזית) מופיעות על גבי שני דפי השער: "יוסף יהודה ליב זאסניץ". בדפי הספר מופיעים רישומים, טבלאות, הוספות והגהות רבות בכתב-ידו.

רבי יוסף יהודה ליב זוסניץ (תקצ"ז-תר"ע), בן השו"ב רבי יחיאל מיכל ב"ר יהושע זוסניץ מבירז (מחסידי האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש), וחתן החסיד רבי חייקל לוריא מבירז. רבי יוסף יהודה ליב היה נוסע תדיר לליובאוויטש אל האדמו"ר בעל ה"צמח צדק", ובשובו היה חוזר על תורות הרבי בפני חסידי עירו. רבי יוסף יהודה ליב פרסם לראשונה ביוגרפיה מקוצרת מתולדות ה"צמח צדק" (כנסת ישראל, שפ"ר, שנה ב', ווארשא תרמ"ח), ובה גם חשף לראשונה את שנת הולדתו של הצ"צ בשנת תקמ"ט. בשנת תרנ"א היגר לארה"ב, שם המשיך במפעלו המחקרי-ספרותי. ערך והוציא לאור כמה חיבורים בתורה ובמדע; השתתף בקביעות במרבית כתבי-העת והעיתונים העבריים ברוסיה, בפולין ובארה"ב; מחבר "מאמר אכן יש ה'", "שחוק השאך", "השמש", "המאור", ועוד.

[1], VII, [1], 120, 12, [2] עמ' + [2] לוחות מקופלים + שער נוסף בגרמנית. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים וקמטים קלים. כריכה ישנה, בלויה ופגומה מעט.