מכתבים, גלויות, מסמכים, כרטיסים ותעודות. צפת ומקומות נוספים, המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. עברית, יידיש, וגרמנית.

פריטים מארכיון בנימין גייגר בצפת, הקשורים רובם ככולם לסבו, ר' יוסף צבי גייגר, ולאביו, אליהו גייגר (Elias Geiger).

בין הפריטים באוסף:

• כרטיס חבר באגודת ישראל על שמו של ר' יוסף צבי גייגר, איש צפת; • תעודת זהות דו-לשונית בערבית ובגרמנית, שהונפקה לאזרח האימפריה האוסטרו-הונגרית, אליהו גייגר. צפת, 1918; • תעודת לידה, חתומה בחותמות רשמיות, שהונפקה לאליהו גייגר בידי הקונסוליה האוסטרו-הונגרית בצפת, 1914 (גרמנית); • כ-10 מכתבים ששלח אליהו גייגר, אל קרובי משפחה שונים באירופה ובאמרקיה. סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20; • שני מכתבים בכתב יד מאת ברכה גייגר, אשר ככל הנראה נשלחו ממחנה פליטים סמוך לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, אל בעלה, אליהו בצפת / מכתב נוסף שנשלח מברכה אל אליהו לאחר המלחמה. (יידיש). • ועוד.

על מרבית הפריטים באוסף חותמת מאוחרת עם דוגמת חתימת ידו של ר' יוסף צבי גייגר; לחלקם מצורף פתק רישום ארכיוני ותיאור קצר בכתב יד מארכיון בנימין גייגר.

כ-30 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים שהזמין מאוסטריה ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.

ר' אליהו גייגר (תרנ"ב-תשרי תשכ"ג) המשיך במלאכת אביו כחוקק מצבות, והיה מהאחראים על בית הקברות בצפת.

אוסף ובו כ-45 מסמכים, תעודות, חוזים, קבלות, מכתבים, מעטפות, ומודעות מארץ ישראל העות'מנית והמנדטורית, ומדינת ישראל, מרביתם מארכיון משפחת גייגר, צפת. המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20. עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, טורקית ויידיש.

בין הפריטים באוסף:

• קבלה עבור תשלום דמי שכירות על נכס, שניתנה למשה צייגר (החר"ג?), ככל הנראה בידי קונסול אוסטריה בארץ ישראל. כתובה בכתב יד וחתומה. צפת, 1868. (גרמנית). בתוספת חותמת מאוחרת עם דוגמת חתימת ידו של ר' יוסף צבי גייר; • קבלות מודפסות, ממולאות בעברית בכתב יד, שניתנו בידי בנק "נתן את סענדיר טראוויץ", צפת. עם חתימות וחותמות, בתוספת חותמת מאוחרת עם דוגמת חתימת ידו של ר' יוסף צבי גייר, 1913; • מודעה מטעם "בית הספר העברי לבנות" בצפת (עברית), ט"ו סיון, תרע"ז (1917); • דו"ח ביקורת שערכו נציגי שלטונות המנדט הבריטי בבית היתומים היהודי בצפת, המדווח על תפקודו התקין של המוסד. מודפס ומשוכפל, עם חתימת ידו של סגן מושל מחוז צפת, 1922; • כרטיסים שהודפסו בידי "כנסת-ישראל בארץ-ישראל, ירושלים", עם מילוי שמותיהם של יוסף צבי גייגר בן טודרס, אליהו גייגר בן יוסף צבי ואחרים; עם חותמות דואר תלת לשוניות, הכוללות פרסומת לתערוכה הארצישראלית בתל-אביב, 1929; • מכתב בכתב ידה ובחתימתה של רחל ינאית בן צבי, מנהלת בית הספר "חות-הלימוד לנערות" בירושלים, אשר נשלח מירושלים אל ר' בנימין גייגר בצפת. כתוב על נייר מכתבים רשמי של בית הספר. עם חותמת מאוחרת של דוגמת חתימת ידו של ר' יוסף צבי גייר, 1936; • טופסי מברקים שנשלחו מצפת, בשפות שונות; עם חותמות וחתימות (בהן חותמות הצנזורה הצבאית הישראלית); • מעטפות שנשלחו לצפת מרחבי העולם – ארגנטינה, קהיר, אמריקה ורוסיה. חותמות דואר רבות (ללא המכתבים); • ועוד.

לחלק מן הפריטים באוסף מצורפת פתקה עם פרטי הקטלוג בארכיון בנימין גייגר, ותיאור קצר בכתב יד.

כ-45 פריטים. גודל ומצב משתנים.

ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים שהזמין מאוסטריה ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.

כ-130 מסמכים מהחווה החקלאית סג'רה (Ferme-Modele de Sedjera, pres Nazareth, Palestine). סג'רה, חיפה והסביבה, 1902-1912 בקירוב.

דו"חות כספיים בכתב יד, קבלות בכתב-יד וקבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה, שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". חלק מהקבלות חתומות בידי חקלאים מקומיים, יהודים וערבים, וכמה מהמסמכים בערבית.

כ-130 מסמכים. גודל ומצב משתנים.

החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון (אז דוד גרין), ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. לחווה נודע תפקיד היסטורי בתולדות היישוב, ובפרט בגיבוש רעיונות העליה השנייה – כיבוש העבודה, כיבוש השמירה וההתיישבות השיתופית. בשנותיה הראשונות רשמה חוות סג'רה מספר הצלחות, ובהן העברת השמירה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא", ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות, וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון. 

מצורפת טיוטת-מכתב (צרפתית, 11 דף) בכתב ידו של אליהו קראוזה, ממוען לג'מאל פשה, על נייר מכתבים של "מקוה ישראל", 1915.

Prise de Jerusalem: La Ville Sainte est Arrachee aux Turcs [ירושלים נכבשה, עיר הקודש נחטפה מן הטורקים], [1917 בקירוב]. צרפתית.

כרזה אשר נדפסה לרגל כיבוש ירושלים בידי הבריטים (9 בדצמבר 1917); בראשה תצלום פנורמי של ירושלים, ותחתיו טקסט אודות כיבוש העיר מידי הצבא העות'מני (צרפתית). בטקסט משולבים שלושה תצלומים נוספים של ירושלים ותצלום של הגנרל אלנבי. כרזה זו נדפסה במקביל במספר שפות, ובהן אנגלית, ספרדית וגרמנית.

8156X בקירוב ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים ופגמים, עם השלמות צבע. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.

אחד עשר דרכונים שהונפקו בידי ממשלת המנדט עבור עולים חדשים ארצה. ירושלים וניו-יורק, שנות ה-30-40 (דרכון אחד משנת 1927).

בכל דרכון מופיעים תמונת הבעלים, פרטיו האישיים וחותמות המתעדות נסיעות ומעברי גבול בתקופה זו – לאירופה, ארצות ערב ומקומות נוספים. בחלק מהדרכונים נעשה שימוש זמן קצר אחרי הקמת המדינה, והם נושאים גם חותמות רשמיות של מדינת ישראל סמוך לאחר ייסודה.

באחד הדרכונים מופיעות אשרות נדירות מטעם נציגות "צרפת החופשית" (ממשלת צרפת הגולה בראשות הגנרל שארל דה גול) בארץ ישראל.

32 עמ' בכל דרכון (מקצתם עם דף נוסף לרישום החלפת כספים), 15 ס"מ. מצב משתנה.