וימפל לספר תורה, מברית המילה של יהודה משה יחיאל אטינגהאוזן, תרמ"ג [1883].
רקמה בחוטים בגוון ירוק: "[י]הודה משה יחיאל בן ר' נפתלי עטטינגהאוזען, נולד למ"ט [=למזל טוב] ביום י"ז שבט תרמ"ג לפ"ק, ה' יגדלהו לתורה, לחופה ולמעשים טובים אמן סלה".
המלה "לתורה" מופיעה בתוך רקמה בחוט ורוד בצורת ספר תורה ועצי-חיים, המלה "לחופה" מופיעה תחת חופה המחוברת לארבע כלונסאות (ראה תמונה).
מנהג הוימפל היה נהוג בעיקר בדרום גרמניה, אך גם במספר קהילות בצפונהּ וכן בקהילות בודדות באיטליה. ראה באריכות אודות מנהג זה בספר שרשי מנהג אשכנז, חלק ב' (בני ברק תש"ס).
340 ס"מ. מצב טוב. כתמים. תפר פרום במרכזו.