פריטים נדירים ומיוחדים ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים | חפצים - יודאיקה וישראליאנה | היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית | אמנות ישראלית ובינלאומית

מכירה נסגרה arrow-down

המכירה התקיימה בתאריך 25/11/14

תוצאות המכירהתוצאות המכירה

הורד את קטלוג המכירה

קטלוג המכירה קטלוג המכירה

מכירה 42פריט 1

auction search

סידור מיניאטורי – אמשטרדם, 1762 – כריכת עור מקורית עם עיטורי כסף

סדר תפלות מכל השנה, כמנהג אשכנז ופולין. אמשטרדם, [תקכ"ב 1762]. דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן. תפילות למועדי השנה, עם "פרקים" (פרקי אבות), פרשיות, שיר היחוד וזמירות, ספירת העומר ועוד. פורמט מיניאטורי, עם כריכת עור מקורית, פינות ואבזם מכסף (ללא הסוגר). חיתוך שוליים מוזהב (עם חריטת עיטורים על גביו). סימניית בד. בכריכה הקדמית והאחורית הטבעות מוזהבות עם ראשי תיבות שם הבעלים ופרט שנה עברי (במספרים). ההטבעות נעשו בשני מועדים שונים. ההטבעה הראשונה: 5563 - M.v.H (תקס"ג 1803). ההטבעה השניה: 5637 - M.G. (תרל"ז 1877). [כנראה, ההטבעה השניה נעשתה עבור בנו או נכדו של הבעלים הראשון]. רמ דף. 7 ס"מ (כריכה: 8 ס"מ). מצב טוב - טוב מאד. כתמים. בלאי קל. סוגר חסר באבזם.

מחיר פתיחה1,000$ נמכר ב3,444$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 2

auction search

תלמוד בבלי – אמשטרדם, ת"ד-ת"ח – חמשה כרכים, כריכות מקוריות מפוארות

תלמוד בבלי, עם המפרשים. מהדורת אמשטרדם, ת"ד-ת"ח (1644-1648) דפוס עמנואל בנבנישתי. חמשה כרכים במצב טוב מאד, עם כריכות מפוארות מקוריות. כריכת עץ מחופה בקלף, עם הטבעות עיטורים מוזהבים. אבזמי מתכת מקוריים. חיתוך שוליים מוזהב, עם חריטת עיטורים פרחוניים על גביו. בשלושה מן הכרכים תויות עור על השדרה עם שמות המסכתות. חמשה כרכים, בכל כרך מספר מסכתות (שער נפרד לכל מסכת), לפי הפירוט הבא: 1. ברכות (ת"ד) וסדר זרעים (ת"ו). 2. שבת (ת"ה) ועירובין (ת"ו). 3. פסחים, חגיגה, ביצה ומועד קטן (ת"ה). 4. סנהדרין, עבודה זרה (ת"ה), הוריות ועדיות (ת"ז), מסכת אבות ומסכתות קטנות. 5. נדה (ת"ז) וטהרות (ת"ז). 27 ס"מ (כריכה: 29 ס"מ). מצב טוב - טוב מאד. כתמים. קרעים בודדים. בלאי ופגמים (רובם קלים) בכריכות. בכרכים 1 ו-4 חסר אבזם אחד. פגמים בתויות העור על השדרות.

מחיר פתיחה4,000$ נמכר ב6,150$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 3

auction search

תלמוד בבלי – מסכת מועד קטן – דפוס גרשם שונצינו – פיזרו, רע"ה

תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן. [פיזרו (איטליה), רע"ה 1515]. דפוס גרשם בן משה שונצינו.
עותק חסר. מספר הגהות בכתיבה ספרדית.
נמצאים הדפים הבאים: קונטרס א: דפים ב-ו (חסר שער), קונטרס ב: א-ה (חסר דף ו). קונטרס ד: ו דף. קונטרס ו: ב-ז (סוף). חסרים: קונטרסים ג, ה. סה"כ 22 דף.
32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. שיקומים מקצועיים של קרעים ופגיעות בשולי הדפים. כריכה חדשה.
משפחת שונצינו, משפחה יהודית שבניה היו מראשוני המדפיסים העבריים, נקראה על שם העיר שונצינו (סונצ'ינו) שבצפון איטליה, בה התיישבו בני המשפחה והקימו את בית דפוסם הראשון. בני שונצינו היו הראשונים שהחלו להעלות את מסכתות התלמוד הבבלי על מזבח הדפוס (במקביל להם נדפסו מספר מסכתות בספרד). המסכת הראשונה, מסכת ברכות, נדפסה בשנת רמ"ד ("שנת גמר"א"). בשל קשיים וצרות שהתרגשו עליהם, נאלצו בני שונצינו לנדוד יחד עם כלי הדפוס, והתגוררו בערים שונות ברחבי איטליה, כשבכל אחת מהן המשיכו במלאכתם והדפיסו ספרים עבריים חשובים. אחת התחנות היתה העיר פיזרו (פזארו) שבצפון מזרח איטליה, בה שהה גרשם בן משה שונצינו מספר שנים והדפיס כמה ממסכתות התלמוד. הדפסה זו, המכונה כיום "דפוס פיזרו", היתה לאבן היסוד בתולדות הדפסת התלמוד הבבלי. גם דניאל בומברג, המדפיס הוונציאני הנודע, השתמש במסכתות שנדפסו בפיזרו כבסיס למהדורתו המפורסמת. במהדורה זו נקבעו לראשונה "התוספות" כחלק אינטגרלי מדף הגמרא לצד פירוש רש"י (להבדיל מדפוסי ספרד שבהם נדפס רק פירוש רש"י בצד הגמרא). גם סוג ה"תוספות" שצורפו לכל מסכת נקבע אז לדורות (ברובם תוספות רבי אליעזר מטוך). לעומת זאת, "צורת הדף" (ומספור הדפים) בדפוס זה שונה מהמקובל בימינו, שכן זו נקבעה רק במהדורת בומברג שנדפסה אחריה. גרשום שונצינו החל להדפיס בפיזרו בשנת רס"ט, ובסך הכל הדפיס כעשרים ושלוש מסכתות, אך לא השלים את התלמוד הבבלי כולו.

מחיר פתיחה3,500$ לא נמכר

מכירה 42פריט 4

auction search

תלמוד בבלי – מסכת בבא בתרא – ונציה, רפ"א – דפוס דניאל בומברג, מהדורה ראשונה

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא. [ונציה, רפ"א 1521]. דפוס דניאל בומברג, מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס הנודע דניאל בומברג בונציה. במהדורה זו נדפס לראשונה התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת האם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו.
ג-ריז דף (הדף האחרון סומן בטעות 'תרט'). חסר דף השער ודף ב. 33.5 ס"מ. מצב כללי טוב. בדפים ג-ו כתמים ותיקונים עם נייר לחיזוק השוליים, ללא פגיעה בטקסט. דף אחרון מנותק עם תיקוני נייר ללא פגיעה בטקסט וקרע לאורך הפינה הפנימית, משוקם עם פגיעה בטקסט. מעט פגעי עש בשוליים הפנימים. מלבד זאת הספר נקי. מעט הגהות בכתיבה מזרחית עתיקה (ציוני מקורות ותיקונים). חותמות רבות: "הבֹּטח באל עליון יוסף בן ששון". כריכה מאוחרת עם שדרת קלף. תו-ספר של לזרוס גולדשמידט, חוקר היהדות הידוע.

מחיר פתיחה8,000$ נמכר ב9,840$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 5

auction search

הגדה של פסח, עם תרגום "בלשון איטליאנו" וציורים – ונציה, שפ"ט

הגדה של פסח, "בלשון הקדש ופתרונו בלשון איטליאנו, עם כמה צורות על כל האותות והמופתים אשר נעשו לאבותינו...". ונציה, שפ"ט [1629]. דפוס ייואני קאליוני, Brag. & Lorenzo Pietro, Alvise i.

הגדה כמנהג בני רומא. עם פירוש "צלי אש" מאת רבי יהודה אריה ממודינה [קיצור "זבח פסח" לאברבנאל], ותרגום לאיטלקית [באותיות עבריות]. כל העמודים מעוטרים במסגרת שער מאויירת. התרגום לאיטלקית נדפס בעמודי ה"שער" ובתחתית העמודים. איורים רבים ותיבות פתיחה מאויירות בחיתוכי עץ. בעמוד האחרון מופיע השיר "אלמעכטיגר גוט" באשכנזית-יהודית [יידיש].

‬במקביל יצאה הגדה "בלשון ספרדים" [לאדינו], ו"בלשון אשכנזים" [יידיש]. הגדה זו שימשה יסוד לכמה הוצאות שנדפסו כמתכונתה.

[26] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגיעות וקרעים משוקמים באופן מקצועי (עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). כריכת עור חדשה ונאה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬

יערי 41; אוצר ההגדות 55. ‬

מחיר פתיחה10,000$ לא נמכר

מכירה 42פריט 6

auction search

ספר הנהגת החיים – הספר הראשון שנדפס בלאדינו – שאלוניקי, שכ"ד

ספר הנהגת החיים – ליברו אינטיטולאדו ריגימיינטו דילה וירה. חיבור מוסרי בשפת הלאדינו, "אשר חבר החכם השלם הכולל כמהר"ר משה אלמושנינו נר"ו", עם חבור על פשר החלומות "אשר חבר המחבר עצמו לדרישת השר המאושר האדון דון יוסף נשיא...". [שאלוניקי], אלול שכ"ד [1564]. דפוס יצחק בן יוסף יעב"ץ. מהדורה יחידה. ככל הנראה, לפנינו החיבור המקורי הראשון שנדפס בשפת הלאדינו – שפתם של יהודי ספרד, שנפוצה לאחר הגירוש בקהילות יוצאי ספרד בארצות המזרח. מוסר ואגדה, עצות וחכמת חיים. הספר נכתב כולו בשפת הלאדינו, עם הקדמה ומפתחות מפורטים בעברית. מחולק לשלושה חלקים, כפי שכותב המחבר בהקדמתו. החלק הראשון: "ההנהגה הנאותה... באכילה ובשתיה, בשינה... בשכיבה ובקימה, בהליכה ובישיבה, בדבור ובשתיקה...". החלק השני על עשר המדות המוסריות (של אריסטו): "הגבורה וההסתפקות והנדיבות ומעלת השוע... גדולת הלב ומעלת אהבת הכבוד והסבלנות, ומעלת המשמח בדבורו, ומעלת השמח בהתחברות ומעלת האמת". החלק השלישי דן על "הצדק ומעלת האהבה... החכמה והשכל, והתבונה והמלאכה". הקדמה ומפתחות גם בעברית. ראשי הפרקים והעניינים נרשמו בצדי העמודים בעברית. בסוף הספר נדפס "ביאור המלות הזרות" - מילון לאדינו-עברית. לאדינו (ספניולית) היא שפתם הייחודית של מגורשי ספרד בארצות פזוריהם. השפה התגבשה מתוך ניבים שונים של השפה הספרדית שהיו שגורים בפי יהודי ספרד קודם הגירוש, ועל כן שימרה בתוכה מילים, ביטויים ותחבירים שנעלמו מן השפה הספרדית של ימינו. חלק נכבד ממגורשי ספרד התיישב בגבולות האימפריה העות'מנית, אך במשך מאות שנים המשיכו לשמור על שפת המוצא שלהם ולא אמצו את השפה המקומית. במשך הדורות השתלבו בשפת הלאדינו מילים ומונחים מן השפה העברית ומאוצר המילים של שפות רבות של המדינות בהן התגוררו מגורשי ספרד, כגון טורקית, ערבית, יוונית, בולגרית ועוד. בלאדינו נעשה שימוש בשפת היום יום, ואף בתפילה ובלימוד התורה. ספרי קודש רבים תורגמו ללאדינו, ואף יצירות מקוריות נכתבו בשפה זו. המפורסמת שבהן היא סדרת הספרים "ילקוט מעם לועז", שנכתבה על ידי רבי יעקב כולי ותלמידיו. כיום דוברי הלאדינו מתמעטים והולכים, ונעשים מאמצים רבים לשימור שפה זו. רבי משה אלמושנינו (רע"ו בקירוב-ש"ם, אוצר הרבנים 14420). רב גאון ומופלא, מחכמי שאלוניקי במאה ה-16. פוסק, דרשן ופילוסוף, למד גם מדע ורפואה ושלט במספר שפות. בעל "תורת משה", "תפילה למשה" ו"ידי משה". כן חבר פירוש על פירושו של אבן עזרא ועל רש"י, כתב חידושים, שיטות בש"ס, ועוד. כפי שכתב בהקדמתו, את הספר שלפנינו כתב לבקשת בן אחותו, שהפציר בו לכתוב את דבריו "בלשון לועזי", על אף שהדבר היה קשה בעיניו מחמת אהבתו את לשון הקודש. כפי הנראה, זוהי גם הפעם הראשונה שנתחבר מילון עברי לשפת הלאדינו, כפי שעשה המחבר בסוף ספרו "למען ירוץ הקורא בו". קסב, [1] דף (כפי הנראה, חסרים 3 דף בחלק "ביאור המלות הזרות"). 21 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרע בדף השער (עם פגיעה בטקסט). פגעי עש ורטיבות. כריכה עם שדרת עור, בלויה.

מחיר פתיחה3,500$ נמכר ב5,166$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 7

auction search

ספר שחיטות ובדיקות – מנטובה, שי"ו – עותק שלם בהדפסה על קלף

ספר "שחיטות" מאת רבי יעקב ווייל, "עם ההגהות, ונדפסו בשם כמ"ר אברהם בר פרץ הכהן", וספר "בדיקות" מאת רבי יעקב ווייל, עם ההגהות ועם "דיני ניקור הבשר לרבינו שלמה [רש"י] זצ"ל". מנטובה, ר"ח אייר שי"ו [1556]. דפוס יעקב כהן מגאזולו, בבית ווינטורין רופינילו.
עותק שלם שנדפס על קלף.
שער עם מסגרת מאוירת בחיתוכי עץ, שבראשה סמל כהונה (ידים). שער נפרד לספר "בדיקות". בתחילת כל חיבור, חיתוכי עץ מקושטים סביב תיבות הפתיחה. בדפים [5-6] איורים מודפסים של סכינים [להמחשת הפגמים שפוסלים את סכין השחיטה].
קולופון בסוף ספר "שחיטות": "נשלמו ההגהות מהשחיטות... והוגהו ע"י הסופר כמ"ר מאיר יצ"ו ב"ר אפרים זצ"ל מפדובה בד’ ימים לחדש אייר שנת ו’י’ש’ [שי"ו] תקוה לאחריתנו...", ‬קולופון דומה בסוף ספר "בדיקות".
מעבר לשער רישומי בעלות וחתימות מסולסלות: "קניתי אותו לע"ק [לעבודת קוני] איש צעיר מקוה רחמי האל הזן, ישראל משה חזן" [הגאון רבי ישראל משה חזן, אב"ד רומא, קורפו ואלכסנדריה, מחבר "כרך של רומי", הגהות "איי הים" על תשובות הגאונים, ועוד]; "איסטי ליברו -- אליעזר ירוחם אלישר הי"ו והקב"ה יפקדהו בבנים ובני בנים אמן" [אולי הוא רבי אליעזר ירוחם אלישר, דיין ומ"ץ בצפת, אביו של "הראשון לציון" רבי יעקב שאול אלישר]; "הגואל האחרון והוא הצעיר מכל בני העיר, מסעוד ביטון". (מעבר לשער השני, רישום [לא שלם] של "שויתי").
החיבורים 'שחיטות' ו'בדיקות' לרבי יעקב בן יהודה ווייל, תלמיד המהרי"ל ומגדולי הפוסקים באשכנז, נדפסו כחלק מספר שו"ת מהר"י ווייל בונציה ש"ט, ולאחר מכן הופיעו כחיבור בפני עצמו ביותר ממאה מהדורות בדפוסים שונים. במהדורות השונות נוספו במשך הזמן הגהות, הערות ופירושים מגדולי הדורות, כגון הרמ"א, המהרש"ל ועוד. ספר זה הפך לספר יסוד בפסיקת ההלכה בדיני שחיטה וטריפות, והרמ"א הכלילו בפירושו לטור וב"מפה" על השולחן ערוך.
במאה ה-14 התפשט באירופה השימוש בנייר, ואט אט כבש את מקומו של הקלף כמצע הכתיבה העיקרי. תהליך זה תרם תרומה משמעותית להמצאת הדפוס, שנזקק לחומר זול לשם שכפול המוני של ספרים. הספרים העבריים נדפסו בדרך כלל על נייר, אך היו מקרים שבהם הכינו המדפיסים עותק מיוחד, או מספר קטן של עותקים, שהודפסו על קלף במקום על נייר. על פי רוב, בשל מחירו היקר של הקלף, נעשתה ההדפסה בהזמנה אישית עבור אנשים אמידים, עקב כך ספרים מודפסים על קלף הנם נדירים ביותר. לפנינו עותק שלם של ספר 'שחיטות ובדיקות' שנדפס על קלף.
4 קונטרסים של 4 דף. [16] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער הראשון. דפים מנותקים. ללא כריכה.
ידוע על עותק יחיד נוסף על קלף שנמצא בספריה הבריטית.

מחיר פתיחה35,000$ נמכר ב46,740$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 8

auction search

אוסף ענק של ספרים ופריטי דפוס – ביכורי הדפוס העברי בירושלים

אוסף ענק של כמאה ותשעים כותרים מדפוסי ירושלים הראשונים, בין השנים תר"א-תר"ן (1841-1890). האוסף כולל ספרים, חוברות וכרזות, מהם נדירים ויקרי המציאות, כולל הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים. עשרות ספרים מדפוסו של רבי ישראל בּ"ק. הדפסות בלתי-ידועות. וספרים רבים מהדפוסים האחרים שפעלו בירושלים בין השנים תרכ"ג-תר"ן (דפוסי סלומון, רוטנברג, גאשצינני, אג"ן, לילינטהל, צוקרמן ועוד).

הספרים שנדפסו בירושלים, מגוונים מאד בסוגיהם ובתוכנם, וכוללים חיבורי חכמים מכל עדות ישראל: ספרי תפילה ופרשנות המקרא, ספרי הזהר וספרי קבלה וסגולות, ספרי שו"ת וחידושי ש"ס, חיבורי הלכה ופרשנות לספרי השולחן ערוך וספרי הרמב"ם, ספרי חסידות ומוסר, חיבורי הגר"א מווילנא ותלמידיו, ספרי חכמי המזרח וחכמי המגרב (צפון-אפריקה), ספרי חכמי תימן, ספרים בלאדינו, עתונים וקבצים תורניים, כתבי פולמוס שונים, אגרות בקשת כספים ליחידים ולמוסדות הציבור, ועוד.

נציין רשימה קצרה ומדגמית של ספרים והדפסות מתוך האוסף שלפנינו (רשימה מפורטת תשלח לכל דורש):

• ספר "עבודת הקודש" להגאון חיד"א. מהדורת תר"א [1841] – הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים, ומהדורות תר"ד [1844] ותר"ז [1847].

• הגדה של פסח "חוקת הפסח". ירושלים, תר"ג [1843] – ההגדה הראשונה שנדפסה בירושלים, והגדות של פסח נוספות ("ביזת מצרים" ועוד).

• ספר "בת עין", מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאווריטש וצפת. ירושלים, תר"ז [1847]. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות מס' 103.

• ספר "באר שבע", מהאדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי מטולטשווא וצפת [זקנם של אדמו"רי סטמאר וקלויזנבורג]. ירושלים, תרי"ג [1853]. מהדורה ראשונה (עותק ללא השער וההסכמות). סטפנסקי חסידות מס' 75.

• מחזור מועדי ה' וקריאי מועד. ירושלים, תר"ד [1844]. שני עותקים עם שינויים ביניהם (באחד מהם, אשר יועד ליצוא לארצות האימפריה הבריטית, נדפסה בתפילת "הנותן תשועה", ברכה מיוחדת למלכת בריטניה).

• ספר "חבת ירושלים". ירושלים, תר"ד [1844]. עם דף נוסף של הסכמת האדמו"ר רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד. – בש' הלוי מס' 23, רשומים רק [2], ס דף. ואילו בעותק שלפנינו נמצאים [3], ס דף. [במהדורת הזיוף מלמברג נמצאת הסכמה זו בעותק שונה – בספירת דפים: [3], סג דף].

• ספרי הזוהר ותיקוני זהר שנדפסו בשנים תר"ד-תר"ו [1844-1846]; ספרי קבלה רבים, וספר "אדרא רבא", שנדפס במהדורה מיניאטורית "והיא נסדרה בק"ק [=בקונטרסים קטנים?] – להקל מעל הקורא", בדפוס רבי יואל משה סלומון, בשנת תרמ"ה.

• ספרי רבי יהוסף שווארץ, תבואת הארץ ודברי יוסף, שנדפסו בשנים תר"ג [1843], תר"ה [1845], תרכ"א [1861] ותרכ"ב [1862]. – בספר הראשון הקדשה בכת"י, מאת "המחבר" אל רבי גדליה טיקטין אב"ד ברסלוי.

• ספר "יעלזו חסידים", תפילות. ירושלים, תרמ"ה [1885]. דפוס ר' יצחק ב"ר צבי [גאשצינני] יליד ווארשא. בסופו כרוך כותר לא-ידוע ביבליוגרפית: "לעשרת ימי תשובה", תפילת "אבינו מלכנו". [תרמ"ה?]. "נדפס בדפוס ר"י גאשצינני נ"י". ב דף.

• לוחות "מזרח" מאויירים, חלקם לא נרשמו אצל ש' הלוי.

• שני ספרים עם זיוף השם "ירושלים" בשער: ספר חבת ירושלים, [קניגסברג, תרי"ח בקירוב]. ספר שער השמים, [למברג, תר"ל בקירוב].

כ-190 כותרים. גודל ומצב משתנים. רובם כרוכים, בכריכות שונות, מארצות ומתקופות שונות. בחלקם חתימות וחותמות בעלים עתיקות. דפי הקדשה מודפסים והקדשות בכת"י.

מקור האוסף שלפנינו מאוצרו של אספן פרטי, שאסף את הספרים במשך שנים רבות במקצועיות. בכמה מן הכותרים שבאוסף זה מצויים שינויים והוספות מהרישומים הביבליוגרפיים המופיעים במחקריה המקיפים של שושנה הלוי. ישנם גם כותרים שאינם מופיעים כלל ברשימותיה.

מחיר פתיחה45,000$ נמכר ב55,350$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 9

auction search

ספר בית יוסף חדש (כולל הדפים הנדירים) – קונטרסי פולמוס נדירים שיצאו בעד ונגד הספר – ירושלים תרל"ה – מכתבי שושנה הלוי אודות חוברות פולמוס אלו

• ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר וענינים ציבוריים. מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". כולל ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס, תחילה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אך כשעיין רי"מ סלומון בתוכנו הפולמוסי של הספר סירב להמשיך בהדפסה, והמשכה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם. בעותק זה של "בית יוסף חדש", נמצאים בתחילתו [18] דף שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר, מרבנים מירושלים, צפת וחברון, מפתחות מפורטים לספר ומאמר "קול ברמה". הספר גם כולל את הדפים ז-ט שחסרים בהרבה עותקים [בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מתקיף המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הדורשים בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש]. כמו כן נמצאים הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
[18], ב-קכד דף (ללא השער הנוסף הנמצא בחלק מן העותקים אחרי דף י), כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני, חלק מהדפים על נייר יבש, בלאי וכתמים, קרעים ופגעי עש. כריכת חצי-עור מפוארת. ש' הלוי 231.
• קונטרס "ניתוץ הבית", מכתבי רבנים ובתי דין נגד הספר "בית יוסף חדש" - "יהרס וינתץ את הבית יוסף חדש, אשר בנה ר"ע יוסף שלעזינגער, ואשר כנגע נראה לכל חכמי ישראל בהבית, ועל זה באו כל הרבנים הגאונים להבדיל החיבור הזה מקהל ישראל". ירושלים, תרל"ה (1875).
[1], 8 עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. נכרך בין דפי הספר "בית יוסף חדש". ש' הלוי 232 [גם הרישום בש' הלוי מס' 233 "על דבר החיבור... בית יוסף חדש", היא למעשה קונטרס ניתוץ הבית – שנרשם ע"י ש' הלוי עפ"י עותק חסר-שער, ראה בצרור המכתבים דלהלן].
• שלשה קונטרסים נדירים שיצאו בפולמוס זה: "חרב פיפיות". [ירושלים, תרל"ה 1875 - דפוס גאשצינני]; עם קונטרס "צעקת הדל", מכתב מודפס מרבי עקיבא יוסף שלזינגר, אודות הפולמוס על ספרו "בית יוסף חדש"; ודף נוסף "ואלה דברי חברת עזרת ישראל- אשכנזים מחסידים ופרושים" - מכתב מודפס בעד רבי עקיבא יוסף שלזינגר. [ירושלים, תרל"ה 1875].
[8] עמ'. (ללא מעטפת השער המודפסת). כ-18 ס"מ. מצב בינוני, פגומים בשוליהם ומוקפים בהדבקות נייר.
שושנה הלוי בספרה (מס' 232), מזכירה את קונטרס "צעקת הדל", עפ"י מכתבו של המהר"ם שיק אודות רבי עקיבא יוסף, וכותבת שלא מצאה לו זכר. קונטרסים אלו אינם נמצאים בספריה הלאומית [ראה מאמר מצורף מאת י' פריידין: 'חרב פיפיות' ו'צעקת הדל' - קונטרסים אבודים מפולמוס 'בית יוסף חדש' – עפ"י עותק שמצא בארכיון עירית ירושלים].
• צרור מכתבים אודות נדירותם ותוכנם של הקונטרסים הנ"ל, מאת הביבליוגרפים: שושנה הלוי [מחברת הספר "ספרי ירושלים הראשונים"], ד"ר יעקב יוסף כהן [מנהל הקטלוג העברי ב"בית הספרים הלאומי"] והרב ראובן אליצור [ממנהלי "ספריית הרמב"ם" בתל אביב]. ההתכתבות נעשתה באביב תשל"ו, והפרטים המובאים בהתכתבויות זו, לא הספיקו להכנס במהדורה השניה של ספרה של שושנה הלוי, שנגמרה בתמוז תשל"ה ונדפסה באמצע שנת תשל"ו. שושנה הלוי כותבת במכתבה שלפנינו, כי אין לה אפשרות לתקן את הדברים בספר.
6 מכתבים, גודל משתנה, מצב טוב.
מחבר הספר "בית יוסף חדש" - הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים, במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים. וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט, כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש", וכה כתב: "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו. ומי יודע ויבין זאת. עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"]. גם בראש העותק שלפנינו מופיעים מכתבי התמיכה שקיבל מרבני הספרדים בארץ ישראל.
מתנגדיו שלא בחלו באמצעים, הוציאו בהמשך הפולמוס, קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" ובו טענות רבות נגד הספר, ביניהם: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל, לשאת אשה שניה [רע"י השיב על טענה זו שרבינו גרשום החרים אשה שנפרדה מבעלה למעלה מי"ח חודש]. ב. שהכותב מתיימר להיות משיח וזאת על פי משפטים שהוצאו מהקשרם, מציטוטים שציטט המחבר בשם אליהו הנביא ב"תנא דבי אליהו". ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]. ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה", למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הכינוי עי"ש תפס מקום נרחב בתיאוריו של ש"י עגנון בספרו "תמול שלשום", בו הוא מתאר קצת את דמותו של רבי עקיבא יוסף. הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו שהסירו את החרם, ומעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.

מחיר פתיחה2,000$ נמכר ב3,198$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 10

auction search

תפלת ישראל – דף מודפס לכבוד הכתרת הצאר אלכסנדר השלישי – ירושלים, 1883

"תפלת ישראל יושבי עיר הקדושה ירושלם ליום ניתן כתר מלכות בראש הקיסר האדיר אלכסנדר השלישי... קיסר רוסיא...". [ירושלים], תרמ"ג 1883. דפוס לא ידוע.
דף מודפס בדיו זהובה. תפילה וברכות לצאר אלכסנדר, לאשתו מריה פיודורובנה ולבנו ניקולאי (השני). התפילה נערכה לכבודו בבית הכנסת "בית יעקב" בירושלים.
דף, 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בסימני הקיפול.
לא ידוע ביבליוגרפית.

מחיר פתיחה500$ נמכר ב1,230$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 11

auction search

ספר תהלים – עברית ולטינית – קיימברידג', 1809 – הספר הראשון מספרי התנ"ך אשר נדפס בעברית בארצות הברית

ספר תהלים, Liber Psalmorum Hebraice cum notis selectis ex editione Francisci Hare; et cum selecta lectionum varietate ex ed. Vet. Test. Heb. Benj. Kennicott. [הוצאת אוניברסיטת הרווארד]. דפוס Hilliard et Metcalf. קיימברידג', 1809. עברית ולטינית. ספר תהלים בעברית, עם תרגום ופירושים בלטינית. נדפס על-פי מהדורה משנת 1736 אשר הוצאה לאור בידי הבישוף האנגלי Francis Hare, עם טקסט מתוך תנ"ך קניקוט. הדפסה ראשונה של אחד מחלקי התנ"ך בעברית בארצות הברית. ספרי התנ"ך הראשונים אשר נדפסו בארה"ב נדפסו באנגלית, למען קהילת הנוצרים הפוריטנים אשר ייחסה חשיבות לכתבי הקודש היהודיים. בראשית המאה ה-19 התעוררו הצורך והעניין בהדפסת התנ"ך בשפה העברית. הדפסת ספר התהלים שלפנינו היתה הפעם הראשונה בה נדפס בארצות הברית חלק כלשהו מתוך התנ"ך בעברית. זמן לא רב לאחר צאתו לאור כבר היו שהחלו לתכנן את הדפסת התנ"ך בשלמותו, ובשנת 1814 יצא לאור התנ"ך העברי הראשון בארה"ב (ראה פריט הבא). הספר שלפנינו היה בבעלות כמה דורות למשפחת אוסגוד (Osgood). במקור היה שייך לחנה פ. אוסגוד, ועם מותה עבר בירושה לאחיינה, ג'ייקוב אוסגוד. בדפים הריקים שלפני דף השער, רישום בעלות בכתב-יד (שמונה שורות), וחתימתו של פיטר אוסגוד. [1], 495 עמ', 18 ס"מ. מצב טוב. כריכת עור מקורית, נאה. שם הספר מוטבע על השדרה. כתמים. כריכה קדמית מעט רופפת, עם קרעים בשדרה. גולדמן 1. אינו מתועד אצל סינגרמן, בתקליטור "מפעל הביבליוגרפיה", בקטלוג הספריה הלאומית וב"אוצר הספר העברי".

מחיר פתיחה6,000$ נמכר ב7,380$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 12

auction search

תנ"ך – פילדלפיה, 1814 – התנ"ך העברי הראשון אשר נדפס בארצות הברית

תורה נביאים וכתובים, Biblia Hebraica, Secundum Ultimam Editionem Jos. Athiae, a Johanne Leusden Denuo Recognitam, Recensita Variisque Notis Latinis Illustrata Ab Everardo Van der Hooght. הוצאת Thomae Dobson. דפוס Gulielmi Fry. פילדלפיה, 1814. עברית, עם מעט לטינית. שני כרכים. תנ"ך בשני כרכים, נדפס על-פי המהדורה השניה של התנ"ך בהוצאת Joseph Athias (אמשטרדם), בעריכת Johann Leusden, עם הקדמה והערות בלטינית מאת Van der Hooght. אינו מנוקד. התנ"ך הראשון אשר נדפס בעברית בארצות הברית. בשנת 1812 הציע ג'ונתן הורויץ (Jonathan Horwitz) להדפיס מהדורה עברית של התנ"ך, תוך שימוש באותיות הדפוס אשר הביא עמו לארצות הברית. במהרה למד כי אינו היחיד המתכנן את הוצאת המהדורה, וב-1813, לאור התחרות בה נתקל, מכר את אותיות הדפוס, את רשיון ההדפסה ואת רשימת המנויים שלו, לתומס דובסון (Thomas Dobson) וויליאם פריי (William Fry) והם אשר הדפיסו והוציאו לאור את המהדורה שלפנינו. כרך א: [6], 296 דף. (ספירת דפים זהה מופיעה אצל גולדמן; ידוע על עותקים שבהם [2] דף נוספים בתחילת הספר). כרך ב': [4], 3-312 דף, 22 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. שיקום מקצועי בפינות מספר דפים בראשית הכרך הראשון. בכרך השני: שיקום מקצועי בפינות הדפים הראשונים, בדף האחרון (בשולי הדף), ובדפים 32-33 (קרעים משוקמים לאורך הדפים, עם פגיעה בטקסט). דפים 305-308 נכרכו במהופך. כריכות עור יפות, חדשות, בסגנון התקופה. סינגרמן 236, גולדמן 4.

מחיר פתיחה8,000$ נמכר ב9,840$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 13

auction search

חמשה חומשי תורה – תרגום לאנגלית מאת יצחק ליסר – פילדלפיה, 1845-1846 – תרגום ראשון של החומשים לאנגלית שנעשה בידי יהודי

תורת האלהים. The Law of G-d. דפוס קנגו שרמן (C. Sherman). פילדלפיה, 1845-1846. עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד.
חמשה חומשי תורה והפטרות, עם תרגום לאנגלית מאת יצחק ליסר. חמשה כרכים. שערים בעברית ובאנגלית. בסוף ספר ויקרא מופיעה מגילת אסתר; בסוף ספר שמות: צורת כתיבת שירת הים והוראות לקריאת עשרת הדברות, בסוף ספר שמות: צורת הנגינות (עברית), ודיני קריאת התורה (אנגלית).
תרגום זה הנו התרגום הראשון של החומשים לאנגלית שנעשה בידי יהודי. בתרגומים קודמים נעשה שימוש בתרגום המלך ג'יימס (תרגום שהוכן ביוזמת המלך ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, בשנת 1611, ונחשב לתרגום המוסמך של התנ"ך לאנגלית).
יצחק ליסר (1806-1868 Isaac Leeser,) היה ממנהיגי יהדות ארצות הברית ומראשוני הבונים של יהדות אמריקה, הוגה דעות ורעיונאי, עורך ספרותי, שעסק אף בתרגום ספרות הקודש לאנגלית וחיבר מסות ודרשות רבות.
על תרגום זה שקד ליסר לבדו, ללא סיוע, במשך כשבע שנים. בהקדמה המופיעה בראשית הכרך הראשון, הוא כותב על חשיבות תרגום החומשים בידי יהודי: "אני פונה במיוחד אל ידידי היהודים, שכן על אף שכלל המאמינים בדברי האל עשויים לחפוץ בתרגום מתוקן, לא סביר שהגויים יעודדו הוצאה לאור מעין זו, שמקורה בכותב יהודי". בהמשך מוסיף כי כוונתו היתה ליצור ספר "אשר ישמש בבית הכנסת הגרמני והפורטוגזי".
X, 175 דף; 168 דף; 153 דף; 149 דף; 135 דף, 136-147 עמ'. חמישה כרכים 19.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
בכל הכרכים תוי-ספר של הרב Julius Josef Nodel (כיהן כרב בפורטלנד, מיזורי ובמקומות נוספים) וכן מדבקות קטנות עם שם בעלים (Mrs. Ludwig Hirsch). כריכות עור מקוריות נאות. שם הספר מוטבע על השדרות. הטבעות זהב בשוליים. פגמים קלים בשולי הכריכות ובשדרות.
סינגרמן 884, גולדמן 7.

מחיר פתיחה7,000$ נמכר ב8,610$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 14

auction search

ספר קדושת לוי, לרבי לוי יצחק מברדיטשוב – סלאוויטא, תקנ"ח – מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר – עותק מרשים על נייר כחלחל

ספר קדושת לוי, מאמרים בדרך החסידות. סלאוויטא, תקנ"ח [1798]. מהדורה ראשונה, הודפסה ע"י המחבר. מאמרים על חנוכה ופורים (פרקי המאמרים מכונים "קדוּשות"), ביאורים על אגדות סבי דבי אתונא, וליקוטים נוספים [חידושים על הש"ס מאבי המחבר ומבן המחבר]. הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ת"ק-תק"ע, אנצ' לחסידות ג', עמ' יז-כג), מדמויות ההוד של תנועת החסידות, שנתפרסם בכינוי "סניגורן של ישראל". לפי האגדה החסידית, בשעת לידתו כיבד הבעש"ט את תלמידיו בשתיית "לחיים", באמרו כי באה לעולם נשמה גדולה שתפקידה יהיה ללמד זכות על עם ישראל. נולד לאביו הגאון רבי מאיר אב"ד הוסאקוב מגזע המהרש"א ונצר לשושלת עתיקה של ל"ו רבנים. בצעירותו שהה בעיר לברטוב, שם למד עם הגאון בעל ה"פרי מגדים", ובאותה עת הכיר את האדמו"ר רבי שמעלקא מניקלשבורג, שהשפיע עליו להפוך לחסיד ולנסוע אל המגיד הגדול ממזריטש. משנות צעירותו שימש ברבנות במספר קהילות (ריטשעוואהל, זעליחוב, פינסק), בכמה מהן נרדף ע"י ה"מתנגדים" עקב השתייכותו לתנועת החסידות. משנת תקמ"ה החל לכהן כרבה של העיר ברדיטשוב, הקים בה מרכז חסידי חשוב והעמיד תלמידים רבים. ממנה נתפרסם כאחד ממנהיגי החסידות בדורו ובה פעל עד לפטירתו. מלבד צדקותו וגדלותו בתורה, נודע כסמל של אהבת ישראל וכמליץ יושר על הכלל, אפילו על הפושעים והרשעים שבישראל. עשרות סיפורים ידועים על לימוד הזכות שלו בכל מצב ועל כל יהודי. אלה הפכו לנכסי צאן ברזל באגדה החסידית ובשל כך זכה לכינוי "סנגורן של ישראל". צדיקי דורו העריצוהו והרבו לדבר בשבחו. רבי שמעלקא מניקלשבורג היה קורא לו "תלמידי בנגלה ומורי ורבי בנסתר" והיה אומר שאפילו שיחות החולין שלו מלאות בסודות וייחודים. "החוזה מלובלין" אמר כי הוא קובע שעה בכל יום להודות לה' על ששלח לעולם נשמה כרבי לוי יצחק, וכשנסתלק מן העולם אמר רבי נחמן מברסלב כי כבה אור העולם ונעשה חושך. ידועים שירים ותפילות שחיבר, ביניהם התפילה "גאט פון אברהם" שנאמרת בפי רבים במוצאי שבתות. לפנינו המהדורה הראשונה של ספר "קדושת לוי" שנדפסה ע"י רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעצמו. הספר נקרא כך על שם מאמרי ה"קדוּשות" על חנוכה ופורים שמהווים את עיקר הספר. במתכונתו הנוכחית נדפס הספר בשנית בחיי המחבר בזולקווא תקס"ו. כשנה לאחר פטירתו הוציאו בניו ונכדיו מהדורה נוספת של הספר, והוסיפו לו חידושים על פרשיות התורה, מתוך הכתבים שהשאיר אחריו המחבר (ברדיטשוב תקע"א). מאז זכה הספר למהדורות רבות במתכונתו המורחבת. בתקופה מאוחרת יותר הופיע גם חלק שלישי של הספר, על פרקי אבות, שנמצא בעזבונו של המגיד מקוז'ניץ. לפי המסורת שבידי חסידי ברסלב, חלק ה"קדושות" על חנוכה ופורים שבחיבור זה, נכתב על ידי הצדיק רבי נתן מנמירוב, תלמידו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, בעת שהסתופף בצילו של רבי לוי יצחק בברדיטשוב. חלק ה"קדושות" ניכר באריכות וסגנון כתיבה השונים מחלק המאמרים על התורה. חכמים וצדיקים העידו כי סגולת ספר "קדושת לוי" גדולה מאד ויש בכוחה להשפיע על הקורא בו התלהבות ודבקות באהבת ויראת ה', ועוד אמרו כי עצם החזקת הספר בבית גורמת להמתקת הדינים ומסוגלת לשמירה מן המזיקים. כך כתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל - "הרב מאפטא" [בהסכמתו למהדורת ברדיטשוב תקע"ה]: "ובוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספריו הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו...". דברים דומים כותב גם רבי אהרן מזיטומיר בהסכמתו למהדורה הנ"ל, ורבני מונקאטש [בהסכמה למהדורת מונקאטש תרצ"ט] כותבים: "ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים...". עותק שלם על נייר כחלחל. ל, כב דף. 19 ס"מ. מצב טוב – טוב מאד. נייר איכותי, דפים שלמים. כתמים. בשער ובמספר דפים נקבי עש זעירים, מספר קרעים. על השער הודבקה פיסת נייר עם חותמת אישור צנזורה. כריכת עור חדשה מפוארת. סטפנסקי חסידות, מס' 507.

מחיר פתיחה50,000$ נמכר ב93,480$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 15

auction search

ספר מאור עינים / ספר ישמח לב – סלאויטא, תקנ"ח – מהדורה ראשונה

• ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה. הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדישטוב, רבי זושא מאניפולי, רבי יעקב שמשון משפיטובקה [בדרכו לארץ ישראל], ועוד. (סטפנסקי חסידות, מס' 308). • ספר ישמח לב [חלק שני מספר מאור עינים], ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה. (סטפנסקי חסידות, מס' 237). ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות]. מספרים כי במקור היה החיבור גדול פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו על ידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים", והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד. רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס. גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים". ספר מאור עינים: [2], קס דף (דפים כג-כו נכרכו בטעות בין דפים לב-לג). 19 ס"מ. מצב טוב, כתמים במספר דפים. פגעים משוקמים באופן מקצועי בשער (עם פגיעה קלה בטקסט) ובמספר דפים. כריכה חדשה. רישומים בכתיבה מזרחית (בשער ובדף י): "קדש הצעיר מאיר שלמה בכ"ר יעקב פרחי ס"ט". ספר ישמח לב: עותק חסר, [1], א-י, טו-[לד] דף [חסרים דפים יא-יד]. 19 ס"מ. מצב כללי טוב, למעט דף אחרון עם קרעים ופגעים משוקמים (עם פגיעה בטקסט). כריכה חדשה.

מחיר פתיחה10,000$ נמכר ב27,060$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 16

auction search

ספר עבודת הקודש – הטופס של ה"דרכי תשובה" וה"מנחת אלעזר" ממונקאטש – עם חתימת רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש וחתימות נוספות

ספר עבודת הקדש, המכונה מראות אלוקים - עבודת ה' בחכמת הקבלה, חלק א [חלק הייחוד] וחלק ב [חלק העבודה], מאת רבי מאיר ן' גבאי. לבוב, [תר"ח] 1848.
הטופס של האדמו"ר בעל "דרכי תשובה" ובנו האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש: בשער ובדפי הספר חותמות רבות של האב ובנו ["צבי הירש שפירא" ו"חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש"].
רישומי בעלות וחתימות נוספות: חתימת ידו של האדמו"ר רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש, אביו האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא; חתימות חתנו של רבי שמואל צבי - הרה"ח רבי זאב אשר אנטשיל בַּאש מספינקא, ושל בנו הרב החסיד רבי חיים אליעזר בַּאש (ממנו עבר כנראה הספר אל מורו ורבו האדמו"ר ממונקאטש בעל ה"דרכי תשובה"), ועוד חתימות.
האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות ג', תריח-תרכ). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר: "דרכי תשובה", "באר לחי רועי", "צבי תפארת" ועוד.
בנו, הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז, אוצר הרבנים 6243). עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת "מנחת אלעזר", שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
האדמו"ר רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש (נפטר תרל"ט), נולד במונקאטש, תלמידם של ה"בני יששכר" מדינוב, מהרי"צ מראזלי, ה"שר שלום" מבעלז, רבי מאיר מפרמישלאן ומהרי"א מזידיטשוב. ה"בני יששכר" נזדמן למונקאטש וסידר את חופתו, ואמר על כך "אלמלי לא באתי לכאן אלא בשביל דבר הזה די לי". רבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב החשיבו מאד ואמר שנשמתו לא רצתה לרדת לעולם עד שהבטיחו לה תלמיד כרבי שמואל צבי. בנוסף דחק בחסידיו להגיש קוויטלאך לרבי שמואל צבי וסמך ידו עליו "להיות פועל ישועות בקרב הארץ". בנו האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא בעל "אמרי יוסף", האדמו"ר הראשון לשושלת ספינקא.
חלק א: מט [צ"ל: מה] דף. חלק ב: כ, כה-סה [צ"ל: סט] דף. 20 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי קל. פגעי עש.
שער נפרד לחלק שני. במפעל הביבליוגרפיה נרשם כי החלק הראשון נדפס ללא שער, אך לפנינו שער גם לחלק הראשון.

מחיר פתיחה3,500$ לא נמכר

מכירה 42פריט 17

auction search

ספר טור ברקת – אמשטרדם, תי"ד – הטופס של האדמו"ר רבי משה מסאווארן

ספר טור ברקת, חלק שלישי מספר מקור חיים, פירוש על שולחן ערוך אורח חיים, סימנים תכט-תרצז [הלכות פסח והמועדים], בדרך הפשט ובדרך הקבלה, מאת המקובל רבי חיים הכהן מארם צובא, תלמיד רבינו חיים ויטאל. אמשטרדם, [תי"ד 1654]. עם פנים השולחן ערוך, ללא הגהות הרמ"א. הספר היה שייך תחילה להגאון רבי שמואל העליר (הלר), (תקמ"ו-תרמ"ד, אוצר הרבנים 19134), אב"ד צפת, אשר חתם את שמו מספר פעמים בדף הראשון ובדפים רבים באמצע הספר. לאחר מכן העניק רבי שמואל העליר את הספר להאדמו"ר רבי משה מסווארן, וכתב לו הקדשה בדף הראשון (דף ט): "מתנה לכבוד הרב הצדיק הקדוש החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה משה הי"ו מסאוורין, מנאי הק'[טן] שמואל העליר". האדמו"ר רבי משה צבי גוטרמן מסווראן (תקל"ה-תקצ"ז, אנצ' לחסידות ג', עמ' שסט-שעא), בן רבי שמעון שלמה - המגיד מסווראן (תלמיד המגיד ממזריטש). מגדולי החסידות בדורו, צדיק וקדוש מפורסם, תלמיד מובהק לרבי ברוך ממז'יבוז', ששלח אותו יחד עם רבי ישראל מרוז'ין ורבי יצחק יואל מליניץ להפיץ את החסידות במחוזות פודוליה ואוקראינה [רבי ברוך ממז'יבוז' אמר שאם היה לו מנין תלמידים כמו תלמידו רבי משה צבי היה יכול בנקל להביא את המשיח]. היה גם תלמידם של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא ושל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וקיבל בחסידות גם מ"הסבא משפולי". מילא את מקום אביו כרב בסאווראן ואומן ובה הקים את חצרו המפוארת. לאחר פטירת הרב מאפטא הפך לדמות המרכזית בחסידות ווהלין ופודוליה, בסרביה ומולדובה. נחשב לזקן האדמו"רים וריכז סביבו אלפי חסידים שסרו למרותו. השפעתו העצומה הביאה לכך שעיירות וכפרים רבים שלחו לו כתב רבנות והיו כפופים לחלוטין לכל מוצא פיו. נודע בהתנגדותו החריפה לחסידות ברסלב, ובין היתר החרים אותם והורה כי אסור לאכול משחיטתם. למרות זאת, רשמו אותו חסידי ברסלב בין צדיקי הדור. מסיבה לא ידועה, עבר בסוף ימיו לכהן בעיירה טיטשלניק. רבים מגדולי החסידות היו תלמידיו, ביניהם: רבי אברהם דוב מאווריטש, רבי אהרן משה מבראד, רבי גדליה אהרן מליניץ, רבי חיים מקוסוב, רבי משה מקוברין ועוד. האגדה החסידית מספרת כי בעקבות הסתלקותו מן העולם אירעה רעידת אדמה. דברי תורתו נדפסו בספר 'ליקוטי שושנים', על ידי תלמידו רבי עזריאל דוב הלוי אב"ד קאראסאן. אחיו הקדוש היה רבי אריה ליב מבענדר. מבניו וצאצאיו עמדה אחריו שושלת מפוארת של אדמו"רי בית סוואראן. ט-נה, סא [צ"ל: נח]-רסד, רסז-רצח, רצז-תמב דף. ספירת דפים משובשת. חסרים: דפים א-ח ודף נו. (דף פז נכרך בטעות לפני דף פו). 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב, כתמים ועקבות רטיבות. פגעי עש. חיתוך שוליים על גבול הכותרת העליונה. קרעים במספר דפים (עם פגיעה בטקסט). כריכת עור חדשה.

מחיר פתיחה8,000$ לא נמכר

מכירה 42פריט 18

auction search

הלכות רב אלפס – העותק של האדמו"ר מסיגט בעל "ייטב לב", ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר – הגהה ארוכה בכתב ידו ובחתימתו של ה"ייטב לב"

הלכות רב אלפס, חלק שישי, על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא עם המרדכי והתוספתא. פרעסבורג, [תקצ"ח] 1838.

עותק מיוחס שעבר בירושה בבית משפחת האדמו"רים בסיגט ובסאטמר. בשער חותמת בעלות עתיקה של האדמו"ר רבי "יקותיאל יהוד' טייטלבוים" [בעל ה"ייטב לב"], וחותמת בעלות של נכדו רבי "יואל טייטלבוים אב"ד דק"ק קראלי והגליל יע"א", [האדמו"ר המפורסם מסאטמר שכיהן קודם לכן ברבנות קראלי], באמצע ובסוף הכרך מופיעה חותמתו עוד שתי פעמים. בדף ק/2, הגהה למדנית ארוכה (וקצוצה) בכתב-יד-קדשו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" ובחתימתו "ייטב". בדף כג ע"א תיקון מילה בכת"י הדומה לכתב-ידו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר.

האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דרוהוביטש וסיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי - הרב מטולטשווא שעלה לצפת.

תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים, מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מחסידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ [הוא הפגיש בין רבו זה לבין סבו בעל ה"ישמח משה", שאמר עליו כי הוא ירא-שמים אמיתי]. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אויהעל. אחד מפרנסי הקהילה דרש ממנו להתחייב שלא יכהן כאדמו"ר, שלא יקבל פדיונות מחסידים ולא יאריך בדרשותיו, ולאחר שסירב פנה הלה אל השלטונות שגירשוהו מן העיר. באותם ימים נתמנה לרבנות בגורליץ, ולאחר תקופה עבר לכהן ברבנות דרוהוביטש.

בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגעט בירת מחוז מארמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגעט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה".

מסיגעט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש" ובחכמתו המופלאה. מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך.

על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ייטב פנים על המועדים וספר רב טוב על התורה, ושו"ת אבני צדק.

בנו ממלא מקומו היה האדמו"ר הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא אב"ד סיגעט בעל "קדושת יו"ט", אביהם של האדמו"רים הקדושים רבי חיים צבי אב"ד סיגעט בעל "עצי חיים" ואחיו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.

נכדו האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קראלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה באזור מארמארוש, ונודע בקנאותו הבלתי מתפשרת. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום בין הקהילות הדומיננטיות ביותר ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.

[3], ב-ס, ס-קנה דף. 43 ס"מ. מצב טוב. כתמים. במספר דפים ראשונים חיזוקי נייר ישנים בפינות הדפים. כריכת עור חדשה.

מחיר פתיחה25,000$ לא נמכר

מכירה 42פריט 19

auction search

סידור 'תפלה למשה' ו'אור הישר' עם כוונות המקובלים – פרמישלה, תרנ"ב – עותק האדמו"ר רבי משה פאנעט מדעש

סידור כמנהג ספרד, עם פירוש תפלה למשה, מאת רבי משה קורדובירו (הרמ"ק), ועם סדור אור הישר, מאת רבי מאיר פופרש, ועם ספר דרך החיים לרבי יעקב מליסא. פרמישלה, תרנ"ב [1892]. עם פירוש וכוונות קבליות מפורטות על נוסח התפילה. שני חלקים (שער נפרד לחלק ב'). החלק הראשון, תפילות ימי חול ושבת. החלק השני, תפילות מוסף של שבת וראש חודש, הגדה, תפילות ראש השנה ויום כפור (עמידות), סדר התקיעות וסדר העבודה, הושענות (עם פירוש קצר), היחוד, סליחות לשני וחמישי ושני ולתעניות, יוצרות לד' פרשיות. בדף שלפני השער, רישום בכת"י רבי ברוך אברהם בינדיגער, חתן האדמו"ר רבי משה פאנעט אב"ד דעש: "הסידר[!] הקדוש הזה קבלתי מכק"ח הגאוה"ק [מכבוד קדושת חמי הגאון הקדוש] מוהרמ"פ [מורנו ורבנו הרב רבי משה פאנעט] זי"ע בחודש כסליו שנת -- ובו התפלל כמעט מדי יום ביומו, י"ר [יהי רצון] שזכותו יגין עלי ובכל אשר אפנה אצליח, ברוך אברהם חתן הגאוה"ק זי"ע". חותמת [ברומנית]: "Dés - Bindiger Ábrahám". האדמו"ר רבי משה פאנעט (תר"ג-תרס"ד, אנצ' לחסידות ג', עמ' רצו), האדמו"ר השלישי לשושלת דעש, בן האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש ונכד האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל". כבר בבחרותו נתמנה לרב בכפר אורישור ולאחר נישואיו נתמנה לרב העיר נימיז'ה. בשנת תרמ"ה עלה על כסא אביו כאב"ד ואדמו"ר בעיר דעש, וכיהן כנשיא "כולל אהבת ציון - זיבנברגן" בארץ ישראל. בתקופתו גדלה והתרחבה מאד חסידות דעש, ומספר חסידיו הגיע לאלפים. נודע בקדושתו וחסידותו והתפרסם בסבלנותו וברחמנותו לכל מר-נפש ונדכא. בזמנים מסוימים ספרו אצלו ארבע מאות "קוויטלאך" ביום ורבים נושעו מתפילותיו וממופתיו. בנו היה האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעש בעל "כנסת יחזקאל". [6], ב-תלב, ח; [1], מח, [3] דף. (חסרים 2 דף בדפי ההסכמות, ודף א בספירה הראשונה). 23 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש, דפים מנותקים. כתמים, קרעים ובלאי. כריכה פגומה ומנותקת.

מחיר פתיחה2,500$ נמכר ב4,920$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 20

auction search

דף בכתב-יד קדשו של המקובל רבי שבתי מרשקוב – תלמידו וסופרו של הבעש"ט

דף בכתב-יד קדשו של המקובל רבי שבתי מרשקוב, מ"בני היכלא" של ה"בעל שם טוב"; קטעים מספר 'עץ חיים', תורת האר"י הקדוש מתלמידו רבי חיים ויטאל. [תק"י]. הדף כתוב משני צדיו, בכתיבת יד-קדשו של רבי שבתי מרשקוב. לפנינו סופו של "שער הנסירה", והכותרת לשער ל' - "שער הפרצופים". "המקובל האלוקי" רבי שבתי מרשקוב (ראשקובר; אנצ' לחסידות ג', עמ' תרנד-תרנה), בעל "סידור רבי שבתי". תלמידו וסופרו של הבעש"ט. צדיק ומקובל, מקדושי עליון שהסתופפו בצלו של הבעש"ט במז'יבוז' ובחבורת תלמידיו. יש אומרים כי היה גם תלמידו של המגיד ממזריטש. ידוע כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שימש כמלמד בביתו, ומספרים כי באותם ימים נסע אליהם הבעש"ט, כדי לפעול יחד ולבטל ע"י ייחודים וכוונות את כוחה של כת הפרנקיסטים שהתפשטה אז. הבעש"ט ותלמידיו הקפידו להניח תפילין שנכתבו בקדושה וטהרה ובהכנות מיוחדות, ורבי שבתי נמנה אז בין הסופרים הקדושים, שכתבו ספרי סת"ם בייחודים וכוונות עילאיים. בנוסף, נודע כמעתיק מומחה ועורך של כתבי-יד, במיוחד כתבי קודש מתורת האר"י ותלמידיו. כך לדוגמה, בספר "פרי עץ חיים" [לרבי חיים ויטאל] שנדפס בקוריץ תקמ"ה, ובו הוספות רבות מגורי האר"י שלא נמצאו במהדורה הראשונה, נכתב: "אלה מוסיף על הראשונים אשר יגענו ומצאנו ספר פע"ח מוגה מאד המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל אשר כל כתביו בחזקת מתוקן כנודע שמו באיתן מושבו והמפורסמת א"צ ראי'[ה]...". מסופר כי הבעש"ט ביקש מרבי שבתי להעתיק עבורו את חיבורו של המקובל רבי העשיל צורף, "ונתן לו להעתיקו ולא גרמה הזמן עד שנתבקש הרב הריב"ש [רבי ישראל בעל שם] בישיבה של מעלה". במיוחד התפרסם רבי שבתי לדורות בזכות "סידור רבי שבתי" - סידור עם כוונות האריז"ל, שערך בעצמו על פי כתבי האר"י ותלמידיו. הסידור נדפס לראשונה בקוריץ תקנ"ד, ותלמידי הבעש"ט וגדולי אדמו"רי החסידות התפללו מתוכו ונהגו על פיו. סידור רבי שבתי הוא אחד מן המקורות העיקריים לנוסח התפילה החסידי ומקור להרבה מהנהגות החסידים. גם "סידור רבי אשר", סידור כוונות דומה שהתקבל ע"י גדולי החסידות, ואשר אותו ערך המקובל רבי אשר מרגליות, מחכמי הקלויז בברודי, התבסס בין היתר על "סידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקוב..." שהיה ברשותו בכתב-יד. רבי שבתי כתב גם חיבור בשם "כללות תיקון ועליות העולמות", שנדפס בלבוב תקמ"ח. על גודל קדושת כתביו של רבי שבתי מספרים מעשה מופלא בשם הרב מאוטוניא כי פעם נפל בשוגג כתב-יד של סידור רבי שבתי לתוך תנור אש, ומבלי שידעו הציתו עליו אש במשך החורף כולו, ובכל זאת לא נשרפו ממנו רק הגליונות החלקים והשאר נותר קיים בשלמותו. שנת לידתו ופטירתו לוטים בערפל. רבי שבתי העמיד אחריו שושלת מפוארת של צדיקים ואדמו"רים מצאצאיו. ביניהם, בנו האדמו"ר רבי יוסף - תלמיד רבי פנחס מקוריץ, נכדו - האדמו"ר רבי שלמה זלמינא מרשקוב, נינו - רבי שבתי [השני] מרשקוב, ועוד. 1 דף, כתוב משני צדיו. 19 ס"מ. מצב טוב מאד. מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של רבי שבתי מרשקוב.

מחיר פתיחה15,000$ נמכר ב18,450$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 21

auction search

מכתבים מרבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק ומבנו האדמו"ר רבי חיים ברוך הלברשטאם

מכתב מרבי מנחם מנדל הלברשטאם אב"ד פריסטיק ודוקלא, ומכתב מבנו רבי חיים ברוך הלברשטאם מפריסטיק. פריסטיק, פרשת נח תרפ"א [1920].

שני המכתבים נכתבו בזה אחר זה, בשני דפים מחוברים. תחילה כותב רבי חיים ברוך הלברשטאם, ומתאר בין היתר רשמים מתפילות הימים הנוראים בפריסטיק. בנוסף, מבקש לדעת אם "הרב ממעליץ... הצליח דרכו באמעריקא", וכן "אם נוסע מי מנכדי זקיני זצלה"ה לאמעריקא, אם יכולים להתנהג שמה בדרך התורה ויראה...".

אחריו הוסיף אביו רבי מנחם מנדל הלברשטאם מכתב בכתב-ידו וחתימתו, ובין היתר מבקש "לדרוש בשלום כל הפריסטיקער...".

הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הלברשטאם אב"ד פריסטיק ודוקלא (תר"ל-תרפ"ו), חתנו של דוד-אביו האדמו"ר רבי יחזקאל אב"ד שינווא בעל ה"דברי יחזקאל". בן הרב הצדיק רבי לייביש מדוקלא בן הרב הצדיק רבי דוד מקארשנוב, בן האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. צדיקי הדור העידו עליו שהוא "צדיק יסוד עולם". בניו נהגו באדמו"רות אחריו, ביניהם רבי חנא מקולשיץ, רבי דוד מטשעבין, ורבי יחזקאל שרגא מדוקלא. גם בנו האדמו"ר רבי חיים ברוך הלברשטאם (וכותב המכתב שלפנינו) כיהן באדמו"רות, לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאב"ד פריסטיק. נפטר בשנת תש"ב וכל ילדיו נספו בשואה.

[3] עמ'. 23 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בסימני הקיפול ובלאי.

מחיר פתיחה3,500$ לא נמכר

מכירה 42פריט 22

auction search

הכיפה של האדמו"ר רבי חיים זנוויל אברהמוביץ – "הרבי מריבניץ"

כיפת צמר (ירמולקה), שהייתה שייכת לאדמו"ר הקדוש רבי חיים זנוויל אברהמוביץ - הרבי מריבניץ (הריבניצער). האדמו"ר רבי חיים זנוויל אברהמוביץ - "הרבי מריבניץ" (תרנ"ח-תשנ"ו), נולד בבוטושאן שברומניה ונתייתם מאביו בגיל שנתיים וחצי. גאון עצום וצדיק בעל מופת, שכיהן במסירות נפש כאדמו"ר תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה. כיתום צעיר גדל בבית האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב פרנקל מבוטושאן ונסמך להוראה ע"י רבי יהודה לייב צירלסון, אך במיוחד הפך לבן-בית ותלמיד קרוב של האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. מספרים כי הרבי משטפנשט, שלא היו לו ילדים, כינה אותו "בני היקר" ואמר עליו: "אתה החידוש שלי", והוא מצדו היה אומר על הרבי משטפנשט: "אני בן יחיד שלו". בפטירתו של הרבי משטפנשט אמר לו: "אני משאיר לך שלושה דברים: את רוח הקודש שלי, את הצורה ואת החן שלי". היה גאון ובקי מופלג והעיד על עצמו שכבר בהיותו בגיל 18 ידע את כל הש"ס. כבר בצעירותו נודע בהנהגות החסידות והפרישות שלו, נהג לסגף את עצמו, היה טובל בקרח, צם ימים ארוכים כשהוא עטוף בטלית ותפילין עד הלילה, ועורך "תיקון חצות" בדמעות שליש במשך שעות ארוכות כשהוא לבוש שק. לאחר מלחמת העולם השניה עזבו רבנים רבים את אזור הכיבוש הרוסי, בשל הקושי לקיים אורח חיים דתי תחת השלטון הקומוניסטי, אך הוא נשאר בעיר ריבניצה (Râbniţa, כיום במולדובה), שם החל לכהן כאדמו"ר במסירות נפש. למרות איסור השלטונות, המשיך לקיים מצוות בגלוי, היה שוחט ועורך בריתות ליהודי האזור, ומוסר שיעורי תורה. בזכותו השתמרו באורח פלא חיים חסידיים מלאים מאחורי מסך הברזל. הפקידים הקומוניסטים הכירו אותו וידעו על מעשיו, אך כיבדו אותו. מספרים כי פעם נעצר על פעילותו, אך שוחרר כשהבטיח לשופט כי אשתו תתרפא אם ישחררו. לאחר נפילת מסך הברזל, עלה לירושלים ולאחר מכן היגר לארצות הברית, שם צבאו על דלתותיו המונים. היה ידוע כבעל רוח הקודש ואף הוא העיד על עצמו כי ביכולתו לראות "מקצה העולם ועד סופו". נתפרסם מאד כצדיק בעל מופת ופועל ישועות. רבבות באו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו, וראו ישועות ומופתים מופלאים. היה מבטל מחלות של האנשים בברכתו, ורבים מצאו את זיווגם ונפקדו בילדים בזכותו. היה אוהב ישראל מופלג והיה מסוגל לבכות בכי תמרורים לשמע צרותיו של אדם אחר. נהג לומר כי הישועות שהוא פועל הם בזכות שמרגיש את צערו של השני, בוכה ומתפלל עליו. נפטר בגיל מופלג קרוב למאה שנים. קברו שבעיר מונסי הוא מוקד עליה לרגל, ואלפים באים להשתטח על ציונו מדי שנה. הזמר החסידי מרדכי בן-דוד (ורדיגר), שהיה קשור אליו בלב ובנפש, הקדיש לו את השיר "אוי רבי" באלבומו "אין עוד מלבדו". מצורף אישור חתום עם תמונת הכיפה מגבאי האדמו"ר ששימש בקודש ומעיד כי כיפה זו היתה שייכת לאדמו"ר וכי חבש אותה במשך תקופה ארוכה. קוטר: 21 ס"מ. כתמים.

מחיר פתיחה8,000$ נמכר ב10,455$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 23

auction search

ארכיון מכתבים ודפים בכתב-יד – המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ

ארכיון מכתבים ודפים בכתב-ידו של המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ. [תל אביב, תשכ"ב-תשכ"ט 1962-1969].
כשבעים מכתבים ודפי כתב-יד. רובם הגדול של המכתבים נשלחו לידידו המקובל רבי יוסף וינשטוק, שכמותו, אף הוא היה מתלמידי בעל "הסולם" וממפיצי משנתו. מספר מכתבים נשלחו אל ידידו המקובל רבי משה יאיר וינשטוק.
המכתבים מכילים תוכן חשוב של רעיונות קבליים, ביאורים בספר הזוהר ובתורת הסוד, מאמרי חסידות ודברי תורה, וסיפורים על אדמו"רי החסידות. באחד המכתבים כותב: "לכבוד יומא דהלולא כ"ק אדמו"ר הי"ד זצלל"ה אגלה למע"כ איזה דברים מפה לאוזן... הדברים הללו א"א להדפיס כי העולם לא יבין בין כך את זה... אבל אסור להדפיס עניינים גבוהים כאלו". במכתב אחר כותב בהקשר לטילים הרוסיים שהובאו למצרים בתקופת מלחמת ששת הימים: "כלל ישראל מצפים לרחמי שמים... איננו יודעים מה מחפש ומה רוצה כאן הדוב הרוסי, הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו יבלבל אותם, כי הלא הם מינים ואפיקרסים, ומהם הנני מפחד מאד מאד. אינני מפחד כל כך מהטילים שלהם ממה שאני מפחד מדעות הנפסדות ואפיקורסות שלהם שעלולים להפיץ בכל העולם אם יתפשטו ח"ו...". בכמה מכתבים דן עם רבי יוסף וינשטוק בענייני הדפסת הספר "תלמוד עשר הספירות" של רבם בעל "הסולם".
המקובל רב יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), תלמיד "בעל הסולם" ומצדיקי הדור הנסתרים, נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". בימי השואה איבד את משפחתו באושוויץ, עבר התעללויות שבהמשך מנעו ממנו להינשא וניצל בנס מעמוד התליה. לאחר השחרור עלה ארצה והתיישב בתל אביב, שם התגורר לבדו בחדר בודד. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, אך עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים, כגון האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. בזקנותו עבר להתגורר בעיר בני ברק, בין המקורבים שנהגו לבקרו וללמוד אצלו אז היו הרב וואזנר והרב מרדכי גרוס. סיפורי מופתים מופלאים מסופרים אודותיו, על רוח הקודש שלו, על כחו "לקרוא" בפני האדם שמולו את חטאיו ותיקונו, ועל אנשים שנרפאו בזכותו וראו ישועות גדולות. מסופר עליו כי זכה לגילוי אליהו הנביא, וכי נשמות צדיקים באו לבקרו [באחד המכתבים שלפנינו כותב: "אני ראיתי את כבוד מרן זי"ע בהקיץ"]. היה גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר, ומכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד. ראה חומר מצורף.
כ-70 מכתבים ופריטי נייר, נתונים בקלסר. מצב כללי טוב, סימני קיפול, כתמים ונקבי תיוק.
מצורפת מדלית ברכה "חיי מזוני" מאת רבי יהודה זאב ליבוביץ, מתנת מוסדות רבי דוד חיים שטרן בארץ הקודש.

מחיר פתיחה3,000$ נמכר ב3,690$ כולל עמלת קונה

מכירה 42פריט 24

auction search

לבוש הבוץ והארגמן – ונציה, ש"פ-שפ"א – ההגהות המקוריות של רבינו שמואל ויטאל בעצם כתב-יד-קדשו – עם שינויים רבים מהנדפס ועם עשרות הגהות שלא נדפסו כלל

ספר לבוש הבוץ והארגמן, אבן העזר. מאת רבינו מרדכי יפה. [ונציה, ש"פ-שפ"א 1620. דפוס פייטרו ולורינצו בראגאדיני בבית ייואני קאיון]. העותק של רבינו שמואל ויטאל (מהרש"ו), עם עשרות הגהות בכתב-יד קדשו. בגליונות הספר שבעים וארבע הגהות בכתב-ידו האופייני של רבי שמואל ויטאל, מתוכן כארבעים הגהות ארוכות. שתים עשרה מהן חתומות בתחילתן: "א"ש" = אמר שמואל. בנוסף, תיקוני טעויות בכתב-ידו בגליונות הספר, והוספת נושאים בכתב-ידו במפתחות שבסוף הספר (תשע-עשרה הוספות). מרבית ההגהות לא נדפסו מעולם. רבינו שמואל ויטאל רבינו שמואל ויטאל - מהרש"ו (שנ"ח-תל"ז), מגדולי מעתיקי השמועה של קבלת האר"י הקדוש ומגדולי הרבנים בדורו. צדיק ומקובל, ראש ישיבה ואב"ד דמשק, מגדולי תלמידי אביו רבי חיים ויטאל (מהרח"ו), מעתיק ומסדר כתביו וכתבי רבו האריז"ל. חתן רבי יאשיהו פינטו (הרי"ף) מדמשק (בעל שו"ת נבחר מכסף, פירוש הרי"ף על העין יעקב, ועוד), וממלא מקומו כרבה של דמשק. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, השיב תשובות בהלכה לשאלות שהופנו אליו גם מארץ ישראל, ממצרים ומקומות אחרים (תשובותיו נדפסו בשו"ת באר מים חיים). תלמיד מובהק לאביו הקדוש מהרח"ו, אותו מכנה בכל ספריו "מורי". אביו החשיבו והעריכו מאד והפליג בשבחו, אמר עליו שהוא משורש נשמת האר"י הקדוש וניצוץ מנשמת רבי מאיר, ומסר לו את סודות הקבלה ותורת הנסתר. בדמשק עמד בראש ישיבה שבה לימד את קבלת האר"י ובין תלמידיו שם היה המקובל הנודע רבי יעקב צמח [עורך כתבי רבי חיים ויטאל]. בשנת תכ"ג עזב רבי שמואל ויטאל את דמשק ונסע למצרים. חלק מרכושו, שנשלח למצרים לפני שהגיע, אבד או נגנב בדרך, ויחד עמו מטען של ספרים וחיבורים בכתב-יד. רבי שמואל הצטער על כך מאד, וכתב: "בעונותי כאשר נתגרשתי מבית אולמי וביתי ועירי וארצי וגר הייתי בארץ נכריה... גנב גנבתי כמה פעמים בממון ובספרים, הן מספרי פסקי הן מספרי הפוסקים...". במצרים התגורר עד לפטירתו, שם החל לערוך את כתביו וחתום על פסקים עם דייני וחכמי המקום. בנו, רבי משה ויטאל, היה מרבני מצרים. רבי שמואל קיבל מאביו מהרח"ו את תורת הקבלה של האר"י וירש ממנו את כתביו, וכך היה לאחד העורכים החשובים של קבלת האר"י ומראשוני מפיצי תורתו והנהגותיו. מתוך כתבי אביו סידר וערך את החיבור "שמונה שערים" (הנקרא גם "עץ חיים"), שהיה החיבור הראשון המוסמך שיצא בצורה רשמית ומסודרת מקבלת האר"י. החיד"א (בערך רבי חיים ויטאל) כותב על חיבור זה: "וזה שלשים שנה ויותר שיצאו לאור שמונה שערים מסודרים מבן מהרח"ו מ' שמואל ועליהם יש לסמוך...". בעקבות רבי שמואל הלכו גם העורכים הבאים, כדוגמת רבי יעקב צמח (תלמיד מהרש"ו) ותלמידו רבי מאיר פופרש. רבי שמואל כתב חיבורים רבים גם בנגלה, ביניהם: תוצאות חיים - על התורה; מקור חיים - דרשות; חכמת נשים - על הלכות גיטין, יבום וחליצה; שו"ת באר מים חיים; חיים שנים ישלם - חידושים בש"ס ובהלכה; ועוד. בעל "קורא הדורות" (רבי דוד קונפורטי שחי בזמנו) כותב עליו: "הרב ר' שמואל וויטאל... חבר ספרים רבים מדרושים ופסקי דינים וכתב עוד ספר שו"ת והיה בקי בחכמת הקבלה והיה חסיד ועניו מאד". על גדולתו וקדושתו של מהרש"ו ניתן ללמוד ממה שמספר בעצמו בסוף "שער הגלגולים" לאביו המהרח"ו, על מעשה שאירע עמו בהיותו במצרים, כשרוח דיבוק נכנס בנערה ואמר: "אני רוח יהודי... ולכן תמהרו ותקראו לי להחכם ר' שמואל ויטאל יצ"ו כדי שירפאני...". כאשר הגיע אל המקום רבי שמואל ויטאל, ביקש ממנו הרוח: "שאתקן אותו ואוציא אותו מן הגוף הזה בחכמתי הגדולה שהוא מכיר אותי ממה שמכריזים עלי בשמים". רבי שמואל עשה כמה כוונות ותיקונים והוציא את הרוח מהנערה וכותב כי תיעד את הדברים "למען ידעו כי יש אלקים בישראל". הגהות רבי שמואל ויטאל על ה"לבוש" רבי שמואל חיבב מאד את ספר ה"לבוש", עליו כותב "כי חשקה נפשי בו מאד", עסק בו רבות וכתב עליו את חידושיו והגהותיו. מקצת מהגהותיו על הלבוש התפרסמו לראשונה בספר "פתח הדביר" [חלקים ב' וג'; אזמיר, תרכ"ג-תרל"ג]. מחבר הספר, רבי חיים בנימין פונטרימולי, צירף לספרו את חיבורו של רבי שמואל ויטאל "חיים שנים ישלם" מכתב-יד שהתגלגל לידיו. "חיים שנים ישלם" הנו חיבור חידושים על השולחן ערוך, שכתב רבי שמואל ויטאל בשנים האחרונות לחייו בהיותו במצרים (בהקדמתו כתב כי החל לכתוב בחודש אלול תל"ה במצרים), ובו ליקט מחידושיו שחידש בצעירותו. הוא כותב בהקדמה כי חלק מן החידושים שכתב כבר אינם בידיו (לאחר שנגנבו בדרכו למצרים). בתוך החיבור שילב גם מהגהותיו על הלבוש. בספר "פתח הדביר" הובא רק החלק על אורח חיים. החיבור נדפס בשלמותו (על שאר חלקי השו"ע ועם חידושים על הרמב"ם) מכתב-יד בשנת תש"ס ע"י מכון 'הררי קדם'. באותה שנה יצאה מהדורת הלבוש של מכון 'זכרון אהרן' עם "הגהות רבי שמואל ויטאל", שלמעשה נלקחו ו"נחתכו" מתוך החיבור "חיים שנים ישלם". אך בהשוואה להגהות המקוריות של רבי שמואל ויטאל שנמצאות לפנינו בגליונות ספר הלבוש שהיה שייך לו, ואשר אותן כתב בדרך לימודו במשך השנים, מתברר כי רבי שמואל העתיק ושילב רק מעט מהגהותיו על הלבוש בתוך חיבורו "חיים שנים ישלם", ולפנינו הגהותיו המקוריות והמלאות על טור אבן העזר (מסימן יד), הכוללות עשרות הגהות שלא הובאו שם ולא נדפסו מעולם. כמו כן, כ-11 הגהות שלפנינו אשר מופיעות בספר "חיים שנים ישלם", מופיעות לפנינו בנוסח המקורי שלהן בשינויי עריכה ותוכן מן המובא שם. כפי הנראה, ההגהות המקוריות לא עמדו לפני רבי שמואל בשעה שכתב את החיבור "חיים שנים ישלם". נראה כי ההגהות היו חשובות מאד בעיני רבי שמואל והוא מכנה אותן "חידושים" (בהקדמה ל"חיים שנים ישלם"). דוגמה מעניינת לחיבה שרכש לספר הלבוש, ניתן לראות בכך שטרח להוסיף שורות רבות בכתב-ידו על המפתחות שבסוף הספר. יא-טו, יח-פז דף. (מצורפים דפים א-י ודפים יו-יז להשלמה מעותק אחר). 35.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגעי עש. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה עתיקה, לא מקורית, פגומה ומנותקת. מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב-היד ככתב-יד-קדשו של רבי שמואל ויטאל.

מחיר פתיחה120,000$ לא נמכר
הצג 24 מתוך 112 פריטים

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו

קנייה / מכירה בקדם

המומחים שלנו ישמחו לבחון את הפריטים אשר ברשותכם ולהעריכם ללא עלות או התחייבות להכניסם למכירה

איך מוכרים?

התחילו לאסוף פיסות היסטוריה יהודית וישראלית או מצאו את הפריטים המתאימים במיוחד לאוסף שברשותכם.

איך קונים?