מכירה 63
פריטים נדירים ומיוחדים

פריט 8

כתב-יד על קלף – הלכות הרי"ף למסכתות רבות – ספרד, המאה ה-14 – עותק "אלפס מדוייק" של רבי שלמה לוריא המהרש"ל, עם חתימותיו ומאות הגהותיו – העותק של רבי פייבש מקראקא, רבו של הב"ח

נמכר ב
393,600$
מחיר פתיחה הערכה
275,000$ $400,000-500,000$
פריט 8

כתב-יד על קלף – הלכות הרי"ף למסכתות רבות – ספרד, המאה ה-14 – עותק "אלפס מדוייק" של רבי שלמה לוריא המהרש"ל, עם חתימותיו ומאות הגהותיו – העותק של רבי פייבש מקראקא, רבו של הב"ח

כרך עבה של כתב-יד על קלף, הלכות רב אלפס (הרי"ף), על מסכתות סוכה, יומא, מועד קטן, שבת, עירובין, חולין, הלכות קטנות, הלכות נדה, סדר נשים וסדר נזיקין; עם פרקי אבות. [ספרד, המאה ה-14 בקירוב]. כתיבה ספרדית מרובעת נאה משני סופרים.
בדף האחרון חתימות רבי שלמה לוריא - המהרש"ל: "נאם הצעיר שלמה בן הר"ר יחיאל לוריא שלי"ט מק"ק פוזנא הנקרא שמו שלמה ר' יצחק". תחתיה חתימה נוספת [מחוקה בחלקה]: "קניין כספי נא'[ם] הצעי'[ר] שלמה [לוריא?]". בגליונות כתב-היד מאות הגהות בכתב יד אשכנזי מאותה תקופה. בבדיקה שערכנו, ובהשוואה לחיבוריו, התברר לנו כי לפנינו הגהות כתב-ידו של המהרש"ל, ולפנינו כנראה כתב-היד ממנו הגיה המהרש"ל במספר מקומות בחיבוריו כשהוא מציין את המקור: "אלפס מדוייק" או "אלפסי קלף".
בסוף הכרך חתימות ורישומי בעלות נוספים, ביניהם רישומי בעלות של רבי משולם פייבש אב"ד קראקא - רבו של הב"ח - וחתימות בניו.
לפנינו פריט היסטורי חשוב מאין כמוהו - כרך כתב-יד על קלף, שנכתב כנראה בספרד במאה ה-14, התגלגל לבתי המדרש בפולין במאה ה-16, והיה תחת ידו של רבינו המהרש"ל, שחתם בו את שמו, כתב בו את הגהותיו ושימש עבורו כנוסח מדוייק להגיה על פיו.
כתב היד:
כתיבה ספרדית מרובעת, אופיינית למאה ה-14. הועתק על ידי שני סופרים. הסופר הראשון העתיק את חלקו הראשון של הכרך (דפים [1/א]-[266/א]) וסימן את שמו, 'יעקב', במספר מקומות (דפים [6/ב], [16/א], [27/ב], [45/א], [98/ב], [141/ב], [145/ב], [260/א]). הסופר השני, חזקיה כהן בן יצחק הכהן, העתיק את חלקו השני של הכרך (דפים [266/ב]-[455/א]), סימן את שמו במספר מקומות (דפים [290/א], [298/א], [388/א], [388/ב], [400/א], [444/ב], [445/א], [446/ב]; בדף [395/א] סימן את המילה "לכהן", ובדף [449/א] את "כהנא"), וחתם את שמו בקולופון בדף [455/א]: "אני חזקיה כהן בר' יצחק הכהן נ"ע השלמתי זה ספר חבור הרב אלפסי ז"ל ממסכת כתובות מפרק הערל ועד כאן לר' משה הלוי המקום ברחמיו יזכהו להגות בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות אמן ואמן - חזק ונתחזק הסופר לא יזק לא עתה ולא לעולם אמן אמן וכן יהי רצון בנ"ו ל"כ [ברוך נותן ליעף כח]". המילים "ר' משה הלוי" מופיעים בדיו מהוהה או מחוקה. בדף הראשון של כתב היד מופיע סיום מסכת ראש השנה, ואחריו התחלת מסכת סוכה. מכיל בשלמות את הלכות הרי"ף למסכתות: סוכה, יומא, מועד קטן, שבת, עירובין, חולין, הלכות קטנות, הלכות נדה, סדר נשים וסדר נזיקין. בסוף הכרך הועתקה מסכת אבות.
חתימת המהרש"ל:
בדף האחרון (דף [455/ב]) מופיעה חתימה: "נאם הצעיר שלמה בן הר"ר יחיאל לורי"א שלי"ט מק"ק פוזנא הנקרא שמו שלמה ר' יצחק". בנוסח זהה חותם המהרש"ל בכמה תשובות בשו"ת מהרש"ל, לדוגמה בסימן לו: "דברי שלמה בן מהר"ר יחיאל לורי"א שלי"ט הנקרא ש"ר [=שלמה ר'] יצחק"; וכך חתם אף בראשי תיבות החידה שחיבר לסדר ליל פסח (שו"ת מהרש"ל סימן פח): "שלמה בן מהר"ר יחיאל לורי"א שלי"ט הנקרא שלמה רבי יצחק...". הכינוי "שלמה רבי יצחק" ניתן למהרש"ל על שם סבו - רבי יצחק קלויבר מוורמייזא, שמפיו למד תורה בצעירותו. תחת חתימה זו, מופיעה חתימה נוספת [מחוקה בחלקה] של המהרש"ל: "קניין כספי נא' הצעי' שלמה [לוריא?]". שתי החתימות מסתיימות בסלסול דומה הנמשך למטה מהאות א' של המילה "לוריא".
הגהות המהרש"ל:
בדפי כתב היד מאות הגהות (בשולי הדפים ובין השורות) בכתיבה אשכנזית עתיקה, אשר זוהתה על ידינו ככתיבת יד קדשו של המהרש"ל. זיהוי הכתיבה ככתיבת ידו של המהרש"ל נקבע במקביל על ידי ד"ר מאיר רפלד ועל ידי ד"ר חיים בנטוב, על סמך השוואת כתב היד עם כתיבת ידו הידועה של המהרש"ל (ראה: מ' רפלד, נתיבי מאיר, תשע"ג, עמ' 287-288, הערה 12). ההגהות מופיעות בעיקר בדפים ממסכתות כתובות, בבא קמא ומכות. רובן מכילות העתקות של דברי הראשונים, בעיקר מפירוש רש"י על הרי"ף ופסקי הרא"ש, אך קיימות מספר הגהות מקוריות, החתומות בראשי התיבות "נ"ל" = נראה לי. בהגהות אלה מצאנו מספר מקבילות לדברים שכתב המהרש"ל בחיבורו, וכן מצאנו מקבילות בין נוסח הרי"ף שלפנינו לנוסח שמגיה המהרש"ל על פי "אלפס ישן" שהיה ברשותו, וכפי שיפורט להלן.
רוב ההגהות הן העתקות מדברי הראשונים, מלבד 16 הגהות מקוריות החתומות "נ"ל" = נראה לי [שתים מהגהות אלה קצוצות]. חלק מההגהות חתומות "ר'" = רש"י, ובהן העתקות מהפירוש המיוחס לרש"י סביב הרי"ף; וחלקן חתומות "א'" = אשר"י, ובהן העתקות מפסקי הרא"ש (כשהוא עוסק בהלכות הרי"ף). במספר מקומות מעתיק ממקורות נוספים: "תו'[ספות]"; "סמ"ג"; "הג"ה בא'[שר"י]"; "ר' ניס'[ים]"; במקום אחד מצטט את הטור; במספר מקומות מביא מ"מ"א" = מרדכי אושטרייך. בדף [172/א] קטע מ"תוספות הרשב"ם" (נדפס אצל שמא יהודה פרידמן, מתוספות הרשב"ם לרי"ף, קבץ על יד, יח - תשל"ו, עמ' 202-203). בחלק מהמקומות מגיה המהרש"ל ומתקן את נוסח הרי"ף.
כאמור, מבדיקה והשוואה מדוקדקת בין כתב היד וההגהות שלפנינו עם חיבורי המהרש"ל, נמצאו מספר מקבילות. בשני מקומות מצאנו הגהה קצרה בגליון כתב-היד שלפנינו שהפכה לסימן שלם בחיבורו 'ים של שלמה'.
נפרט כאן את המקבילות שמצאנו:
· בדף [285/ב] בכתה"י שלפנינו, נכתב בהגהה [קצוצה מעט]: "[א]ע"ג דאמרי' [ב]גמ' מניינא [ד]ר' חייא [ל]מעוטי [מ]סור ומפגל ופרשי' שם [ה]תוס' דלא למעוטי דלי' [ל]יה מסור כו' אלא למעוטי דלא איירי בהו עכ"ל, ואליבא סברה זה פסק הרי"ף, נ"ל [נראה לי]". בספרו 'ים של שלמה', מסכת בבא קמא, פרק א, סימן ו, מרחיב המהרש"ל את הדברים בפסקה ארוכה: "וכתב הרי"ף ומוסר, הרי כ"ה... א"כ מדבריו נראים שג"כ מוסר משלם ממיטב. ומנא ליה זה, הלא בגמרא... אכ"ד נזיקין קאי ולא אמוסר... ומ"מ כי דייקת שפיר מוכח סוגיא כוותיה, כי שואל בגמרא מניינא דר' חייא למעוטי מאי, למעוטי מוסר ומפגל, ופי' התוס' דלאו דלא ס"ל אלא כלומר דלא איירי בהו...".
· בדף [291/א] בכתה"י שלפנינו, לאחר העתקת לשון "הגה באשר"י" [שם מובא "מעשה באחד שכפר בפקדון... והלך המפקיד בכח גוים ושבר הדלת ולקח פקדונו..."], נכתב בהגהה: "והג"ה זו לא פליג על הרא"ש, נ"ל [נראה לי] ודו"ק". מקבילה לדברים נמצאת בספרו 'ים של שלמה', מסכת בבא קמא, פרק ג, סימן ו, שם מובאת הגהת אשר"י הנ"ל, ולאחר מכן כותב: "ונ"ל דאפילו מהר"ם והרא"ש מודים בזה..." ומוסיף להאריך.
· בדף [290ב]: "במקצת אלפסי כתוב כאן לשון הגמר' פתח בכד וסיים בחבי' כו' אבל נ"ל שאינו וכן אשרי לא הזכירו, נ"ל". מקבילה לדברים נמצאת בספרו 'ים של שלמה', מסכת בבא קמא, פרק ג, סימן א: "רק תמיהא על הרי"ף והרא"ש שלא הביאו כל הסוגיא, ואף שבאלפסי דפוס נמצא, אל תסמוך עליו, כי אחד המגיהים הוסיף בגליון... ובאלפסי' ישן אינו...".
· ב'ים של שלמה', מסכת בבא קמא, פרק ז, סימן יט, כתב המהרש"ל: "ויש ספרים שכתוב באלפסי דליתא להאי ברייתא, וטעות הוא בדפוס, ובאלפסי קלף אינו"; ואכן לפנינו בכתה"י בדף [301/ב] השמיט הסופר את הקטע המדובר.
· בחיבורו 'חכמת שלמה' על מסכת סוכה, דף מב, א, חלק ה'חידושים', כותב: "נ"ב בכל הנוסחאות וכן באשר"י, אבל באלפס מדוייק מצאתי כתוב אביו לוקח לו ציצית...". וכך היא הגירסה בכתה"י שלפנינו, דף [9/ב].
· בחיבורו 'עמודי שלמה' על הסמ"ג, עשה מד, כותב המהרש"ל: "ואף שראיתי באלפסי דפוס שג"כ כתוב בהאי לישנא, ע"כ טעות סופר הוא כי אינו מיושב כלל, ועיינתי באלפס מדוייק ומצאתי שאינו כתוב...". גירסה תואמת לדבריו נמצאת בכתה"י שלפנינו בדף [9/א].
הגהות מכותבים אחרים:
בדף [116/ב] הגהה בכתיבה אשכנזית עתיקה, השונה מצורת הכתיבה של שאר ההגהות. מסיימת "נלע"ד".
בדפים [423/ב] ו[419/א] הגהות בכתיבה ספרדית רהוטה עתיקה (השמטות מנוסח הרי"ף).
העותק של רבי משולם פייבש אב"ד קראקא:
בדף האחרון, דף [455/ב], רישומי בעלות של רבי משולם פייבש אב"ד קראקא ושל בניו: "מהר"ר משולם המכונה וייבש אב"ד"; "מהר"ר פייבש בן ישראל שמואל ז"ל, שמואל בן מהר"ר משולם שליט"א הנקרא בפי כל מהר"ר פייבש שליט"א"; "יוסף בן מהר"ר משולם"; "ישראל בן מהר"ר משולם".
הגאון רבי משולם פייבש בן רבי ישראל שמואל, אב"ד בעיר קראקא בסביבות שנת שס"ח. כפי הנראה שימש קודם לכן אב"ד בעיר בריסק, ושם היה רבו של רבי יואל סירקיש בעל "בית חדש" - רבינו הב"ח, המזכירו: "וכן קיבלתי ממורי הרב מה"ו וי"ש [וויביש] מבריסק דליטא" (ב"ח, או"ח סימן רעו). בספרות ההלכה (כגון בט"ז, באליהו רבא, ועוד) מובאים ממנו פסקים רבים, ותשובות ממנו נמצאות בשו"ת הב"ח, בשו"ת הגאונים בתראי, ועוד. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות קראקא - תלמידו הב"ח. בנו רבי שמואל החותם לפנינו שימש כאב"ד בעיר פרמיסלא. ראה להרחבה חומר מצורף.
רישומי בעלות נוספים:
בדף [221/ב] בגליון, שני רישומים בכתיבה אשכנזית: "אני יעקב בן לא"א נתן משא". בדף האחרון (דף [455]) רישומי בעלות נוספים בכתיבה אשכנזית. בעמוד א' של דף זה: "נאום אהרון בן לא"א ישראל שליט"א"; "למתדי[!] בזה בק"ק [---] נאו' [---]". בעמוד ב': "ישעיה..."; "יאקב בן לא"א אליקום המכונה געץ שליטא"ס מק"ק פוזנא בשנת שצ"ב לפ"ק"; "בנימן וואלף בן מהר"ר ישראל משה".
בדף הראשון, חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון - Jews’ College". במספר דפים חותמות "דניאל בר"א ז"ל D.I.i" [הגביר הנודע רבי דניאל יפה מברלין, המכונה גם "דניאל איציג", מראשי קהילת ברלין במחצית השניה של המאה ה-18. החזיק בביתו אוצר ספרים וכתבי יד, ותמך כספית בתלמידי חכמים שהיו באים ללמוד בביתו ובספרייתו. הגאון רבי יוסף תאומים בעל "פרי מגדים" חיבר את רוב ספריו בביתו של דניאל יפה, כפי שכותב בהקדמות ספריו].
המהרש"ל - ביוגרפיה:
רבינו המהרש"ל - הגאון רבי שלמה לוריא (ר"ע בערך-של"ד 1510-1573), אב"ד ור"מ לובלין. מענקי הרוח של יהדות פולין בראשית התקופה המכונה "תקופת האחרונים". מגדולי פוסקי ההלכה ומפרשי התלמוד בכל הדורות. מחכמי דור דעה - דורם של מרן הבית יוסף, הרמ"א והאר"י הקדוש. נולד כנראה בבריסק דליטא למשפחה מיוחסת מגזע רש"י. בצעירותו עבר לעיר פוזנא שם גדל על ברכי סבו - רבי יצחק קלויבר מוורמייזא, ולמד מפיו תורה. על שם סבו ניתן לו הכינוי "שלמה ר' יצחק". הרביץ תורה לרבים בבריסק דליטא ובאוסטרהא. לאחר פטירת הגאון רבי שלום שכנא אב"ד לובלין נתמנה לרב העיר ולראש הישיבה. בסמכותו התורנית הרחבה ובהעמדת מאות תלמידים הקים עוּלה של תורה וביסס את המרכז התורני הגדול בפולין וסביבתה. ייסד שיטה לימודית משלו במאבקו בשיטת הפלפול שרווחה באותם ימים. רבים מגדולי הדור ורבני הקהילות בפולין היו תלמידיו, ביניהם היו רבי יהושע פלק הכהן בעל הסמ"ע, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר", רבי חיים מפרידברג אחי המהר"ל מפראג, רבי אליהו 'בעל שם' מחלם, רבי בנימין סלניק בעל שו"ת "משאת בנימין", רבי משה מת מפרמישלא בעל "מטה משה", והשל"ה הקדוש.
גדולי דורו והדורות שאחריו הפליגו רבות בדבר גדולתו והשפעתו הכבירה. רבינו הרמ"א, ידידו וקרוב משפחתו, היה אף הוא ממנהיגי יהדות פולין באותה עת ועמד אף הוא בראש ישיבה גדולה בעירו קראקא. השניים ניהלו קשרי שו"ת הלכתיים שלעתים התפתחו לפולמוסים חריפים, אך יחד עם זאת היה יחסו של הרמ"א אליו יחס של הערצה והתבטלות ובין היתר כתב על המהרש"ל כי "ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה".
ידוע הנס שנעשה עמו בשעת לילה, כפי שמתאר זאת החיד"א בספרו "שם הגדולים" (בערך 'שלמה לוריא'): "ונס נעשה לו בלילה אחד שלא היה לו להדליק כי אם נר קטן לשעור שעה והיה לומד, ומשכיה שמעתתא כמה שעות, ונר"ו יאיר, משיך נהורי עידן ועידנין". על נס זה רמז המהרש"ל בהקדמה לספרו "ים של שלמה" כשכותב "וגם פעם אחד בא לידי ע"י נר מצוה ותורה אור כאילו הראוני מן השמים ונתנו לי הורמנא ואמיץ כח ממלכותא דרקיע ופתחו לי שערי אורה לומר עסוק בתורה דון ואסור והתר והורה...".
מלבד חיבורו הפרשני הגדול "ים של שלמה" כתב חיבורים חשובים רבים, ביניהם גם ספר תשובותיו (שו"ת מהרש"ל), חיבורים בחכמת הקבלה, ועוד. חלק משיטתו הלימודית היתה בירור וזיקוק נוסחאות הספרים, וכמה מחיבוריו הם חיבורי הגהות. הידוע שבהם הוא ספרו "חכמת שלמה" בו קבע את הגרסאות הנכונות בתלמוד הבבלי - חיבור שנכנס בהמשך לכל מהדורות הש"ס הנדפסות.
המהרש"ל החזיק ספרייה עשירה במיוחד, ובה כתבי יד רבים, שהיתה לו לעזר רב בהגיהו את התלמוד (ראה על כך: הרב י"ל קלירס, 'ארון הספרים של המהרש"ל', המעיין מט, ד - תמוז תשס"ט). המגיה הנודע של דפוס קראקא, רבי שמואל פיהם, בהקדמה למהדורה השניה של "חכמת שלמה" (קראקא שמ"ב), מתאר את דרך עבודתו של המהרש"ל: "הגאון מהר"ר שלמה לורי"א ז"ל, איש גדול וקדוש... הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים הרבה, אשר רוב חכמי דורינו עתה היו תלמידיו, אזן וחקר ותקן תלי תלי הלכות על כל קוץ וקוץ... וזה מעשהו הגדול אשר עשה: לא הניח מלהשיג גמרות רש"י ותוספות של קלף ישנים ועל פיהם ועל פי הפוסקים רב אלפס והרמב"ם סמ"ג וסמ"ק ובעל הטורים ובעל הערוך, ושאלות ותשובות ראשונים ואחרונים, בעקבותיהם דרך והגיה כל מעוות התקין, סילת ובירר הכל בשכלו הזך והטהור...".
בחיבוריו מגיה ומתקן המהרש"ל מספר פעמים על פי "אלפסי ישן" או "אלפסי קלף" שהיה ברשותו (ראה לעיל), ומסתבר כי לפנינו כרך האלפסי שממנו הגיה המהרש"ל. יש לציין כי המהרש"ל הרבה להשתמש בדרך לימודו בחיבורו של הרי"ף, וכמעט שאין דף בספרו 'ים של שלמה' שבו לא מוזכר הרי"ף.
רבי יאיר חיים בכרך בעל "חות יאיר" כותב באחת מתשובותיו (שו"ת חות יאיר, סימן מג) על רב שניסה לסתור את דברי המהרש"ל: "ואדברה אך הפעם ללמד זכות כדי להעמיד דברי הגאון [=המהרש"ל] מנוחתו כבוד ונשמתו הטהורה אשר היא היתה בלי ספק מעולם האצילות... אשר כבר העידו עליו שאלו נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה מפלפולו... לא אוכל להסכים עמו וחלילה לי לשלוח יד במשיח ה'...". בתשובה אחרת (שם, סימן מד) כותב על המהרש"ל: "משלמה עד שלמה לא קם כשלמה". בהסכמת רבני פראג ל'ים של שלמה' הם כותבים על המהרש"ל: "כמעט כל הגדולים בזמננו הם תלמידיו ומימיו שותים".
ידוע כי על מצבת קברו של האדמו"ר רבי חיים מצאנז בעל "דברי חיים" נחקק: "ממחצבת קודש גאון מהרש"ל". מסורת רווחת אצל החסידים, כי הדבר נעשה על פי הוראתו של ה"דברי חיים", כי שם המהרש"ל מסוגל להבריח הקליפות והחיצונים.
[455] דף על קלף. חסר בתחילתו. ברוב הקונטרסים 6 גליונות (12 דף). 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. הדף הראשון והדף האחרון בלויים ופגומים. קרעים קלים במספר מקומות. קרע גדול בדף [84]. בדף [283] נחתך קלף מן השוליים התחתונים, ללא פגיעה בטקסט. בקציצת השוליים נפגעו חלק מן ההגהות והכותרות עם שמות המסכתות בראשי הדפים. מספר חורים טבעיים. חיתוך דפים מואדם. כריכת עור חדשה עם הטבעות מוזהבות.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 10.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 7.

נמכר ב
393,600$
מחיר פתיחה הערכה
275,000$ $400,000-500,000$

עמלת בית המכירות: מקס' 23%

Commision

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו

קנייה / מכירה בקדם

המומחים שלנו ישמחו לבחון את הפריטים אשר ברשותכם ולהעריכם ללא עלות או התחייבות להכניסם למכירה

איך מוכרים?

התחילו לאסוף פיסות היסטוריה יהודית וישראלית או מצאו את הפריטים המתאימים במיוחד לאוסף שברשותכם.

איך קונים?