כתב-יד, ספר אוצרות חיים לרבינו חיים ויטאל. [ארם צובא, ראשית שנות הת'; המחצית השניה של המאה ה-17]. עם הגהות מקובלי ארם צובא ואיטליה, בהן הגהותיו של המקובל הנודע רבי יוסף אירגאס, החותם מספר פעמים במליצה: "אות הי"א" [=הצעיר יוסף אירגאס].
כתיבה מזרחית, עם הגהות בשוליים בכתיבות שונות.
כתב-היד הועתק כנראה בארם צובא, בראשית שנות הת', בידי סופרו של רבי חיים הכהן - תלמיד מהרח"ו בעל "טור ברקת". לפנינו אחד מכתבי היד המוקדמים של ספר אוצרות חיים ומכאן חשיבותו. הסופר שילב בכתב-היד (בתוך "חלונות") את הגהות רבו - רבי חיים כהן - על ה"אוצרות חיים". הגהות אלה אינן ידועות מכתבי-יד אחרים.
כתב היד שלפנינו היה תחת ידם של מספר מקובלים. תחילה בארם צובא, תחת ידיו של מקובל אלמוני בשם רבי סעדיה ב"ר ברוך מזרחי. הגהות בכתב-ידו של רבי סעדיה מופיעות במספר מקומות בגליונות כתב-היד שלפנינו, בשתים מהן חתם בשמו ("אמר סעדיה" - דף מג/2, "ונלע"ד סעדיה" - דף מו/2). בדף הכריכה הקדמי רישום שמות עשר הספירות, אף הוא בכתב-ידו.
מארם צובא התגלגל כתב-היד שלפנינו לאיטליה, ושם עוטרו גליונותיו בהגהות מכותבים-מקובלים לא מזוהים (אחד מהם חותם: "זכר ר"ב"). בהגהות אלה הועתקו בעיקר הערות רבי נתן שפירא (חתומות: "נלעד"ן"), רבי משה זכות (חתומות "קול הרמ"ז"), ותלמידו רבי בנימין הכהן (חתומות: "ב"ך").
כתב היד שלפנינו היה גם ברשותו של המקובל הנודע רבי יוסף אירגאס, בעל "שומר אמונים הקדמון", שעיטר את הגליונות בעשרות הגהות, בעיקר בדפים הראשונים של כתב היד. רבי יוסף אירגאס העתיק בין היתר את הגהות החכמים: רבי יוסף אבן טבול ותלמידיו - רבי ישראל בנימין (מהרי"ב) ורבי שמואל בן סיד; וכן העתיק את הגהות רבותיו הרב"ך והרמ"ז. בנוסף, כתב רבי יוסף אירגאס הגהות מקוריות משלו, עליהן חתם במליצה: "אות הי"א" [ראשי תיבות של: הצעיר יוסף אירגאס]. כתב היד בהגהות אלו זוהה בוודאות ככתיבת ידו של רבי יוסף אירגאס, בהשוואה לכתיבתו הידועה ממספר מקומות, ובמיוחד מחיבורו "שומר אמונים" הנמצא בכתב-יד מוסקבה (אוסף גינצבורג, 354). בין הדפים ח-ט נכרכה פיסת נייר בכתב-ידו של רבי יוסף אירגאס, ובה גם הגהה חתומה ממנו. בדף המגן שלפנינו (שנחתך וחסר בחציו), מופיע רישום בכתב-ידו, ממנו שרדו המילים: "...נקרא אוצרות חיים כי בו גנוז האוצר חיים כי הוא מפרש מאמרי הזוהר הנק'[רא] עץ חיים".
המקובל האלוקי רבי יוסף אירגאס (תמ"ה-ת"ץ), מגדולי מקובלי איטליה, בעל "שומר אמונים הקדמון". תלמיד המקובל רבי בנימין הכהן - הרב"ך. רב בעיר פיזה, שם יסד ישיבה בשם "נוה שלום". לאחר מכן התמנה לרב בעיר ליוורנו (עיר הולדתו). בין תלמידיו הגדולים נמנה רבי מלאכי הכהן בעל "יד מלאכי". חיבורו הנודע הוא "שומר אמונים" (נדפס לראשונה באמשטרדם תצ"ח) שהפך לחיבור יסוד בחכמת הקבלה. מלבדו כתב חיבורים נוספים. במסגרת מאבקו בנחמיה חיון השבתאי כתב את החיבור הפולמוסי "תוכחת מגולה והצד נחש". על מנת להבדיל בין ספרו "שומר אמונים" לספר החסידי בשם זה שחיבר האדמו"ר רבי אהרן ראטה, החלו להצמיד לשם ספרו את הכינוי "הקדמון".
צז דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש רבים, עם פגיעה בטקסט. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, מנותקת ופגומה.
נכתב עפ"י חוות דעת מומחה - מצורפת.