ספר שיירי כנסת הגדולה, חלק אורח חיים, מאת רבי חיים בנבנישתי. קושטא, [תפ"ט 1729]. מהדורה שניה.
העותק של הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. בגליונות הספר הגהות רבות בכתב-יד קדשו של היעב"ץ, חלקן הגהות ארוכות למדניות, בהן משיג לעתים על המחבר בתקיפות ובחריפות: "במ"כ [במחילת כבודו] אין טעם בזה...", "לק"מ [=לא קשיא מידי] דהא...", "ל"י [לא ידעתי] מה ה"ל [היה לו], כמדומה נשתבש", ועוד. חלק מההגהות נקצצו מעט בחיתוך השוליים.
מקבילות לחלק מתוכן ההגהות שלפנינו נדפסו בספרו "מור וקציעה" [בהרחבה ובשינויי לשון – ראה לדוגמה: מור וקציעה, אורח חיים, סוף סימן י; סוף סימן רעא; סימן תפז; ועוד. לעומת זאת, בסימן תפט בספר שלפנינו מופיעה הגהה ארוכה שתוכנה אינו מופיע שם].
הגאון רבי יעקב ישראל עֶמְדִין - היעב"ץ (תנ"ח-תקל"ו), בנו הגדול של הגאון רבי צבי אשכנזי בעל "חכם צבי". גאון מופלג בכל חלקי התורה, מגדולי דורו דור דעה, אשר נחשב כאחד מגדולי האחרונים. קנאי מפורסם שלחם במסירות נפש נגד השבתאות וה"פרנקיסטים" [כאשר חשד משום-מה ברבינו יהונתן אייבשיץ, כי נתפס לשבתאות, לא היסס לפתוח במלחמת-עולם נגד גאון מפורסם ומקובל, וקונטרסים בעד ונגד רבינו יהונתן הרעישו את כל העולם היהודי בשעתו]. היעב"ץ חיבר עשרות חיבורים, ועסק בעצמו במלאכת הדפסתם בבית דפוסו הפרטי, שהקים בביתו בעיר אלטונה. חיבוריו בהלכה ספר "מור וקציעה" ושו"ת "שאילת יעב"ץ", פסקיו בסידור "עמודי שמים" וחיבורו "לחם שמים" על המשניות, מוזכרים רבות בספרי הפוסקים. בנוסף, נהג רבי יעקב עמדין לכתוב הגהות בספרים שלמד בחריפות ובעמקות. הגהותיו על גליונות ספרי התלמוד שלו נדפסו במהדורת ש"ס ווילנא.
[2], קמג; ז דף. 31 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. בדפים פז-פח כתמי רטיבות כהים. נקבי עש במספר דפים. כריכת עור חדשה מהודרת.