ספר נהג כצאן יוסף, הלכות ומנהגי אשכנז ומנהג פרנקפורט, מאת רבי יוסף יוזפא הלוי סג"ל. האנויא, [תע"ח 1717]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחד, שהוכן כנראה לבקשת המחבר, עם כריכת עץ מחופה עור, ועם הקדשה המוטבעת על חזית הכריכה: " מנחה היא שלוחה, למי שביתו פתוח לרוחה, ה"ה אדוני ש"ב [=שאר בשרי] התורני ותורתו אומנתו כרב שש"ת ימים ושבת גברא גבר בכולא, תורה וגדולה בקנה אחד עולה, הדיין המצויין ור"מ נשיא נשיאי הלוים מהור"ר קאשמן סג"ל נר"ו". כפי הנראה, מקבל הספר הוא רבי משה קאשמן עסא ב"ר יהודה לימא הלוי, דיין בניקלשבורג, אשר חתם על שתי הסכמות יחד עם דיינים נוספים מניקולשבורג בשנים תע"ב ותע"ה. יש לציין כי גם שם אביו של המחבר היה רבי משה קאשמן מעסא, כפי שחותם את הקדמתו: "יוסף... בן החסיד התורני כמהור"ר משה קאשמן סג"ל מעסא" (וכך גם בעמוד השער). לא התברר לנו מה היחס בין אביו של המחבר לרבי משה קאשמן סג"ל ששימש כדיין בניקלשבורג.
חתימה בדף השער: "הק' קאשמן אבליז" [=אבלס; יתכן והוא מצאצאי המקבל הנ"ל]. רישום בעלות בדף המגן האחורי: "הספר הלז שייך להאלוף הראש והקצין הנגיד המפורסם כהר"ר וואלף אבליז מאובן ישן".
[3], פט, [2] דף. כ-20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ובמספר מקומות נוספים. סימני עש קלים. כריכת עץ ועור מקורית, עם שרידי אבזמים. קרעים ופגמים בכריכה.
[2] דף בסוף הספר, עם קונטרס "צאן הנחלות". לאחר הדפסתו של הספר, התעורר פולמוס על מספר מנהגים ודינים שנזכרו בו. שני דפים אלו, שצורפו לספר לאחר ההדפסה, נכתבו על ידי חמיו של המחבר, רבי יהודה מילר מבינגא, שעבר על הספר ותיקן את המנהגים עליהם התעוררה מחלוקת. דפים אלו נמצאים רק בחלק מן העותקים.

ספר הזהר על התורה – בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. סלאוויטא, [תקפ"ד 1824]. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, בן הרב מסלאוויטא. סט בשלושה כרכים.
חותמות רבות של "חבורה משניות וקנין ספרים דקלויז קאסיב, סיגהעט".
חתימות, חותמות ורישומים בכתב-יד בדפי השער ובמספר מקומות נוספים.
שלושה כרכים. כרך ראשון: ‫[4], רנב, ב-יז דף. כרך שני: [1], רעח דף. כרך שלישי: ג-קטו, [1], קיז-רצט דף. חסרים דפים א-ב ודפים ש-שט בכרך השלישי. נייר איכותי, כחלחל. 19.5-20 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. שני הכרכים הראשונים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות, סימני עש. במספר מקומות פגעי עש, לרוב ללא פגיעה קשה בטקסט. הכרך השלישי במצב בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים, חלקם כהים. פגעי עש בדפים רבים, לעיתים פגעים קשים, עם פגיעות רבות בטקסט. קונטרסים מנותקים. חותמות ורישומי צנזורה בדפי השער. כריכות ישנות עם שדרות עור. פגמים ופגעי עש בשלושת הכריכות.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

כתב-יד – ספר כבוד אלים, חידושים על מסכת שבת, ועל סוגיות וענינים שונים בהלכה ואגדה, בכתיבת ידו וחתימתו של הגאון המחבר רבי מיכאל דב ויינגוט אב"ד פיוטרקוב, דוברין ולוביטש. [צ'נסטוחוב ופיוטרקוב, פולין, תר"ח-תרט"ז 1849-1856].
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים רבים, הגהות, הוספות ומחיקות.
בכתב-היד שלפנינו חידושים על מסכת שבת ועל מסכתות נוספות, ועל עניינים רבים ומגוונים בהלכה ואגדה. כולל דרושים וחילופי שו"ת עם גאוני פולין בדורו.
בדף המגן הקדמי: "כבוד אלים, ח"א [=חלק א']" - "מיכאל דוב בהגאון מו"ה ישכר נ"י". באותו עמוד מופיעה מעין רשימת-מפתח, המסודרת לפי מסכתות הש"ס וחלקי השלחן ערוך, עם ציונים לדפים בכתב-היד בהם חידושים על אותה מסכת או חלק בשולחן ערוך. מעברו השני של דף זה קטע של הקדמה לספר, הפותח במילים "אמר המחבר". קטע זה לא הושלם.
חלקים גדולים מן החיבור שלפנינו לא נדפסו. חלק מהקטעים הם כעין "מהדורא קמא" לחידושי המחבר המופיעים בספרו "אגודות אזוב מדברי" (פיוטרקוב תרל"ט), רובם מרוכזים ב-26 הדפים הראשונים, שכוללים "מהדורא קמא" של החידושים על דפים קל-קלו במסכת שבת‎ (בענייני מילה בשבת).
בכתב-היד שלפנינו מופיעים חידושים רבים ששמע המחבר מגדולי גאוני פולין בדורו, בהם, רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש ["מה שהעיר הגאון אדמ"ו מו"ה אלי' ז"ל אבד"ק קאליש" – דף סג/1; "ושמעתי מפי אדמ"ו הגאון מוהר"א ז"ל שהי' אבד"ק קאליש" – דף עה/1], רבי מאיר אויערבאך אב"ד קויל, בעל "אמרי בינה", ומאוחר יותר מגדולי רבני ירושלים ["הק' לי ידידי הרב מו"ה מאיר נ"י אויערבאך אב"ד קויל... והראני הרב מו"ה מאיר נ"י" – דף נח/1; "והנה ערכתי דבר זה לפני הרב המאה"ג מו"ה מאיר נ"י א"ב (=אויערבאך) אב"ד קויל, והנני מעתיק תשובתו בקיצור עם מה שהשבתי ע"ד (=על דבריו)" – דף ק/2], רבי יוסף יאסקע שפירא אב"ד לעסלא ["תשובת הגאב"ד לעסלא ע"ד השו"ת בענין מכירת החמץ... י"ב למב"י תר"ט... יוסף יאסקע שפירא האב"ד דפה ק"ק לעסלא" – דף מו/1], רבי משה יהודה ליב זילברברג אב"ד לאסק וקוטנא, בעל "זית רענן" ["הק' לי המאה"ג מו"ה משה יהודה נ"י האב"ד דק' לאסק" – דף צד/1], רבי שלמה ליב מורגנשטרן אב"ד לונטשיץ בעל "מנחת הבקר" ["העתק מכתב הרב מו"ה שלמה ליב מלובלין, כעת הגאב"ד דק' לונטשיץ" – דף פח/2; "תשובת אאמו"ר הגאון שי' להרב מו"ה שלמה ליב נ"י" – דף צא/1], ועוד.
במקומות רבים מביא המחבר מחידושי אביו רבי ישכר ויינגוט אב"ד צ'נסטוחוב, בעל "פתחי שערים". פעמים הוא מוזכר "אאמו"ר הגאון שי'", פעמים "אאמו"ר זצ"ל זי"ע", ופעם בסיומת "הכ"מ" [=הריני כפרת משכבו]. אביו רבי ישכר נפטר באלול תרי"ב.
הגאון רבי מיכאל דב ויינגוט (תקע"ט-תרמ"ז), מגאוני פולין בדורו, ממשפחת רבנים מפורסמת בפולין, בן הגאון רבי ישכר ויינגוט בעל "פתחי שערים". היה תלמידו המובהק של הגאון רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש. כיהן ברבנות בערים פיוטרקוב, דוברין ולוביטש. מחבר ספר "אגודות אזוב מדברי" (פיוטרקוב תרל"ט) – שו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, וחידושים על מסכתות שבת ועירובין. ניהל התכתבות ענפה עם כמה מגדולי דורו, בהם ידידו הגאון רבי מאיר אויערבאך בעל "אמרי בינה". חלק מהתכתבויותיו העתיק בכתב-היד שלפנינו. בהקדמתו לספרו "אגודות אזוב מדברי" הוא מספר על החיבור שלפנינו: "ובחרתי בחידושי שו"ת וחקירות להלכה על סדר חלקי השלחן ערוך, ובחידושי מסכת שבת פרק רבי אליעזר דמילה, אשר חנני ה' בלמדי בשנת תר"ה ותר"ו על פי התעוררות כבוד אאמ"ו הגאון זצ"ל, וסדרתים בשנת תר"י...". כאמור, חלק מכתב-היד שלפנינו הוא מהדורה קמא של חיבורו הנדפס.
מקומות הכתיבה הנזכרים בכתב-היד הם צ'נסטחוב ופיוטרקוב. בדף יב/1 נכתב: "בבואי לפה שענסטחוב ראיתי שנהגו המוהלים", ובדף מו/1 מופיעה העתקת תשובה שהופנתה אליו ובה הוא מכונה אב"ד פיוטרקוב.
התאריכים המצוינים בכתב-היד הם תר"ח (דף סח/1), תר"ט (דף מו/1) ותרט"ז (דף צא/1). בדף נ/1 נכתב בשוליים: "מה שחידשתי ת"ל בשנת תקצ"ח מן חצי סיון עד הקיץ שנת ת"ק צטי"ת [=תקצ"ט]".
בין דפי כרך כתב-היד נמצאו שני דפים נוספים בכתיבת ידו של המחבר.
[1], קיא דף (כ-220 עמ' כתובים). 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי עש. בדף לב/1 כתמי שעווה. כריכה מקורית.