צור חשבון

Jewish & Israeli History and Culture

מספר פריט: 
112
פריטים נדירים ומיוחדים

הטיוטות הראשונות של "מגילת העצמאות" – כתובות בידי עו"ד מרדכי בעהם

טיוטות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל – "הצהרה בדבר מדינה יהודית" – כתובות בידי עו"ד מרדכי בעהם, אשר מונה בידי שר המשפטים פליקס רוזנבליט (פנחס רוזן) לנסח מנשר המציין את השתלשלות העניינים שהביאה להקמת השלטון העצמאי, וקובע שמועצת הממשלה הזמנית נטלה לידיה את הסמכות והאחריות למנהל המדינה. תל-אביב, אפריל 1948.
לפנינו חמישה מסמכים:
1. שלושה עמודים בכתב ידו של עו"ד בעהם, באנגלית, הנושאים את הכותרת The Declaration of Independence. בטיוטה זו, המכונה "טיוטת הפסוקים", העתיק בעהם מקורות, שסבר כי יהיו ראויים לשמש בסיס להכרזה (ציטוטים מהכרזת העצמאות האמריקאית, פסוק מספר דברים, פסוק מהכרזת זכויות אנגלית והערות על החלטת החלוקה של האו"ם).
2. שלושה עמודים בכתב ידו של בעהם, באנגלית, הנושאים את הכותרת Declaration of the Jewish State. בפינה השמאלית העליונה כתב בעהם בעברית "להדפיס". בטיוטה זו, המכונה "הטיוטה האנגלית", העתיק מחדש את הפסוקים הנ"ל ועיבד אותם לצורך התאמתם להכרזה העברית.
3. שלושה עמודים בכתב ידו של עו"ד בעהם, בעברית, הנושאים את הכותרת "הצהרה בדבר מדינה יהודית". בפינה השמאלית העליונה כתב בעהם "סודי, הצעה ראשונה, 27.4.1948". טיוטה זו, המכונה "הטיוטה העברית", נכתבה בין מוצאי שבת ה-24 באפריל ובוקר יום ג' ה-27 באפריל 1948, והיא כוללת תרגום מילולי לעברית שעשה בעהם לטיוטה האנגלית וכן עיבוד מחדש שעשה על אותה טיוטה ועל גזיר נייר נוסף, עם מחיקות ותוספות.
4. שני דפים מודפסים במכונת כתיבה, הנושאים את הכותרת "הצהרה בדבר מדינה יהודית". במסמך זה, המכונה "ההצעה הראשונה", הדפיס בעהם את "הטיוטה העברית" וכך מסרהּ למחלקת המשפטים של מועצת המדינה הזמנית. מספר תיקונים בכתב יד.
5. דף מודפס במכונת כתיבה, הנושא את הכותרת "תזכורת בדבר ההצהרה בדבר מדינה יהודית". דף זה, המכונה "תזכורת בעהם", צורף למסמך המודפס הנ"ל (מס' 4) בשעה שהוגש למחלקת המשפטים של מועצת המדינה הזמנית ובו הסביר בעהם את שהיה טעון הסבר בעיניו, בנוגע לניסוח ההצעה.
מרדכי בעהם (1915-1987), משפטן ארצישראלי, שהיה בן 33 בתקופה בה ניסח את ההצהרה, נולד באוקראינה ונדד עם הוריו בילדותו לברלין. בית אביו, עורך דין במקצועו, היה בית חילוני מובהק. בגיל 9 עלתה משפחתו לארץ ישראל והוא התחנך במוסדות החילוניים-הבורגניים הטובים של הישוב היהודי, תחילה בגימנסיה העברית בירושלים ואחר כך בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. מיד בתום לימודיו נסע לאנגליה ולמד משפטים באוניברסיטת לונדון. עם שובו לארץ התגייס לשירות המשפטי של ממשלת המנדט, שם עבד רוב השנים, עד סמוך לתקופה המתוארת לעיל ולהלן. אביו, יהודה, ניהל בשנים אלה משרד משפטי מצליח בתל-אביב, מקורב לחוגי תעשיינים ואנשי ציבור, ומילא תפקיד מוביל במועצה המשפטית שנוסדה סמוך להקמת המדינה במסגרת מאמצי הישוב היהודי להקים ממשל עצמי לקראת נטילת השלטון.
כשנשלח בעהם לנסח את ההכרזה, לבקשתו של שר המשפטים פליקס רוזנבליט (פנחס רוזן), הצטווה להסתיר את משימתו. בצהרי שבת, 24 באפריל 1948, חשף את סודו בארוחה משפחתית, ובעקבות עצת משפחתו, הלך לביתו הסמוך של הרב ד"ר שלום צבי (הארי) דוידוביץ, רב קונסרבטיבי אמריקאי, רב צבאי בצבא האמריקאי ודוקטור למדעי הרוח. את הטיוטה הראשונה כתב בעהם באנגלית, בהשראת הכרזת העצמאות של ארצות הברית, והיא בעלת אוריינטציה דתית (אחד הביטויים הבולטים במסמך הוא הביטוי "צור ישראל", אשר נותר גם בנוסח הסופי של ההכרזה). בהמשך הוסיף לה בעהם נימוקים היסטוריים, פוליטיים ומוסריים ותרגמה לעברית.
ב"תזכורת" שצירף בעהם להצעה הראשונה, ציין "ההצהרה נערכה מתוך הנחה שיש להסתמך לא רק על החלטות או"ם וחבר הלאומים, אלא גם על הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי עצמו לאור משפט העמים. [...] שלשת האבות של העם [אברהם, יצחק ויעקב] נזכרו בשמותיהם במיוחד, הואיל והם הם היו מקבלי ההבטחה בדבר ארץ-ישראל הכלולה בתורה. [...] הפסקא [!] האחרונה של ההקדמה, כמו גם גוף ההצהרה, שאובים בעיקר מתוך הצהרת העצמאות האמריקאית, ונוהגת בטוי משפטי לסגולות העצמאות של מדינה עצמאית".
לטיוטה שחיבר בעהם חשיבות מיוחדת, באופן בו בחר לתאר את "השתלשלות העניינים" שהביאה להכרזה על הקמת המדינה ולנטילת הריבונות של הממשלה הזמנית על ארץ ישראל. בעהם הוא שקיבל את ההחלטה הראשונית – שנשמרה, גם אם באופן חלקי, בטיוטות הבאות – כיצד לשרטט את הנרטיב היהודי והציוני, היכן לקבוע את ראשיתו ואילו אירועים לציין במהלכו.
בעהם לא הסתפק בהצגת ההחלטות הבינלאומיות והמדיניות (הצהרת בלפור, החלטת האו"ם על תכנית החלוקה) כמניע וכצידוק להכרזה על הקמת המדינה, אלא הציב אותן בתוך קונטקסט היסטורי ומוסרי: "הואיל ומצפון האנושות כפי שהוא בא לידי ביטוי בהצהרת בלפור... הכיר בקשר ההיסטורי בין העם היהודי וארץ ישראל, ובנמוקים להקמתו מחדש של ביתו הלאומי בארץ הזו, והואיל ואחר ההשמדה האכזרית של שליש עמנו בידי אויבי המין האנושי מאז פרוץ מלחמת העולם השניה, החליטה עצרת האומות המאוחדות שהמנדט לארץ ישראל יפקע ושמדינה יהודית עצמאית תקום בארץ ישראל [...] והואיל ולאחר שהעם היהודי לא ויתר מעולם על זכותו להקים מחדש את מדינתו בארץ הקודש...". בעשותו כן יצר בעהם מסמך רבגוני, הקושר יחדו טיעונים משפטיים, פוליטיים, מוסריים והיסטוריים אלה באלה.
הטיוטות שלפנינו ובהן ההחלטות הערכיות והצורניות שקיבל עו"ד בעהם בנוגע לנוסח ההכרזה על הקמת המדינה, ובעיקר תיאור "השתלשלות העניינים" שניסח, בו הוא מתאר את המאורעות ההיסטוריים שהביאו לכינונה של מדינה יהודית, היו לנוסח עליו התבססה "מגילת העצמאות" הרשמית, שהוקראה בידי דוד בן-גוריון שלושה שבועות מאוחר יותר, במעמד "הכרזת העצמאות".
מצורפים: שני תצלומים של בעהם משנת 1939; תצלום של בעהם עם חלק מחברי הממשלה הזמנית (1948 בקירוב); שתי מעטפות מקוריות, של משרד עורכי הדין "בעהם את בעהם" ו"בעהם את שפילמן", בהן נשמרו הטיוטות (על האחת נכתב "ההצעה הראשונה [של] הצהרת העצמאות של המדינה היהודית" ועל השניה "טיוטה ראשונה של הכרזת העצמאות 27.4.48").
סה"כ [9] דף, גודל ומצב משתנים. סימני קיפול, כתמים, סימני תיוק באטב ובסיכות מהדק וקמטים. קרעים בשולי חלק מהמסמכים.
ספרות:
1. "הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות", פרופסור יורם שחר (עיוני משפט כ"ו 2, נובמבר 2002, עמ' 523-600).
2. Jefferson Goes East: The American Origins of the Israeli Declaration of Independence, Prof. Yoram Shachar
(יTheoretical Inquiries in Law, 10.2, 2009, pp. 589-618).
מקור: עזבון עו"ד מרדכי בעהם.

הערכה: $500000 - $1000000

המכירה הסתיימה.
250,000 $
לא נמכר
הפריט הוצא מהמכירה

פרטי מכירה

מכירה 48 - פריטים נדירים ומיוחדים
ספרי קודש וכתבי יד, חפצים – יודאיקה וישראלינה, היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית