מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- book (158) Apply book filter
- חסידות (136) Apply חסידות filter
- ספרי (124) Apply ספרי filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- letter (54) Apply letter filter
- print (47) Apply print filter
- chassidut (37) Apply chassidut filter
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- יהדות (31) Apply יהדות filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- jewri (31) Apply jewri filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- ashkenazi (16) Apply ashkenazi filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
ספר הפטרות, במגילת קלף. [פולין, המאה ה-18/19].
דיו על קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת, עם טעמים.
48 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (ביריעה הראשונה כתמי צבע צהוב). מעט בלאי. קרעים במספר מקומות. באחד המקומות החיבור בין היריעות כמעט נותק. יריעות רופפות נוספות.
ספר הפטרות, במגילת קלף. [צפון איטליה? המאה ה-19].
דיו על קלף. כתיבה אשכנזית-איטלקית, מנוקדת, עם טעמים. גלולה על שני "עצי חיים".
34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים כהים, קרעים ופגמים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות.
מגילת אסתר. [תוניס, המאה ה-19 בקירוב].
דיו על גוויל. כתיבה ספרדית. 27 שורות בעמודה.
21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט ביריעה הראשונה. דהיית דיו במספר מקומות. תיקונים מאוחרים במספר מקומות.
מקראות גדולות, חמשה חומשי תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, אבן עזרא, רד"ק, תרגום יונתן, ועוד. ונציה, דפוס דניאל בומברג, [רפ"ה-רפ"ו 1524-1525]. סט בן ארבעה כרכים.
לפנינו המהדורה הנודעת של "מקראות גדולות" שנדפסה בדפוס בומברג. מהדורה זו, בעריכתו של יעקב בן חיים ן' אדוניהו, נחשבת לאחת המהדורות החשובות ביותר של התנ"ך, נודעה בדיוקה וביופיה, ושימשה כמודל וכבסיס לנוסח של המהדורות הבאות אחריה. מהדורה זו התייחדה בין היתר בחיבור המסורה ("מסורה גדולה" ו"מסורה קטנה"). יעקב בן חיים, שיזם וניהל את הכנת והדפסת המהדורה שלפנינו, התקין לדפוס את המסורה מתוך כתבי-יד, בתוספת הגהות שכתב על המסורה וכן הקדמה כללית פרי עטו. המהדורה שלפנינו היא למעשה המהדורה הראשונה בה נדפס נוסח המסורה לצד הטקסט המקראי, והיא הפכה לאחד המקורות החשובים ביותר לנוסח המסורה לדורות.
קולופון בסוף ספר דברי הימים: "ישתבח ויתרומם האל הנעלה... אשר חנן לעבדיו... להשלים מלאכת הקדש... ותהי השלמתו בכ"ד לחדש תשרי שנת רפ"ו לפרט קטן בבית דניאל בומבירגי פה ויניציא העיר רבתי עם...".
לצד המסורה הגדולה והמסורה קטנה שנדפסה על סדר הדפים, ולצד התרגומים הארמיים ופירוש רש"י, נדפסו גם: פירוש האבן עזרא לרוב התנ"ך, פירוש רד"ק (בחלק הנביאים), פירושי רלב"ג (נביאים ראשונים, משלי ואיוב) ופירוש רבינו סעדיה גאון (בספר דניאל). הפירושים למשלי, איוב ועזרא-נחמיה שנדפסו על שם אבן עזרא אינם שלו אלא של רבי משה קמחי.
בסוף הכרך הרביעי נדפסה "המסורה הסופית", "חלוף התורה (הנביאים... הכתובים) בין בני אשר ובין בני נפתלי"; "חלופין שבין מערבאי ומדנחאי" (חסרים שני הדפים האחרונים; בסט שלפנינו נמצא כרך נוסף בו מופיעה המסורה בשנית בנפרד, וגם בכרך זה חסרים מספר דפים).
יעקב בן חיים ן' אדוניהו נולד בתוניס ובשל רדיפות שהתרחשו בה נמלט לאיטליה. הוא קבע את מושבו בוונציה, היה למגיה בבית דפוסו של בומברג, והיה שותף לכמה ממפעלי ההדפסה החשובים שלו, בהם ה"מקראות גדולות" שלפנינו, התלמוד הירושלמי, ועוד. בשלב מסוים המיר יעקב בן חיים את דתו. בספרו "מסורת המסורת" (הקדמה שניה) משבח רבי אליהו בחור את יופייה והידורה של מהדורת ה"מקראות גדולות" בעריכתו של יעקב בן חיים, תוך שהוא מגנה אותו על המרת הדת ומבקר את הטעויות שנפלו בעבודתו: "אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה, לא ראיתי כהנה, בכל ספרי הקדמונים, מסודרים ומתוקנים, ביופי ובהידור, ובטוב הסידור, סידרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב, ואף שחבורו במאד נאה, הרבה שגה ברואה, ובמקומות אין חקר, העיד עדות שקר, ואין לתמוה על ככה, כי בזאת המלאכה, היה חגור חדשה, וכל התחלה קשה". בראש הכרך הראשון שלפנינו הקדמה ארוכה של יעקב בן חיים, בראשה מספר על קורותיו: "...שלו הייתי בביתי ורענן בהכלי שוקד על למודי בטוני"ס המדינה אשר קרוב לקצה גבול קרטגינ"א הקדומה וטלטלני הזמן בארצות המערב... ודחני פה ויניזייא הבירה היא העיר הגדולה... והנה לקראתי כי הקרא ה' לפני איש אחד מחסידי הנוצרים איש היחס והמעלה שמו מסי' דניאל בומבירג"י יצ"ו... ויביאני אל בית דפוסו ויראני כל בית נכותו ויאמ' סורה שבה כי פה תמצא מרגוע לנפשך...כי חפצתי שתגיה ספרי הנדפסים...".
רישומים וחתימות במספר מקומות. בשער הכרך הראשון: "שלנו בנימן ושמואל בכ"ר שמואל צדיק זצ"ל שנת"לפק"; בשער הכרך השני: "שייך להק' מפורסם כהר"ר הירץ נייאמאריק...". רישום מעבר לשער של הכרך השלישי: "קניין כספי בימי חורפי אני...[?]". מספר הגהות בכרך הראשון. הגהות בכתיבה ספרדית נאה בכרך השלישי.
חתימות צנזורה בסוף כרך התורה ובסוף חמש המגילות (המופיעות בפעם השניה לאחר דברי הימים). מחיקות צנזורה בדיו ובגירוד במספר מקומות.
ארבעה כרכים. תורה: [234] דף. נביאים ראשונים: [209] דף. ללא דף אחרון (חלק). נביאים אחרונים: [211] דף. ללא דף אחרון (חלק). כתובים (עם המסורה): [337] דף. חסרים שני דפים אחרונים מהמסורה, עם "חילופי קריאה" ו"שער הנגינות". ללא דף לאחר ספר דברי הימים (דף חלק [232]). [42] דף של חמש המגילות מופיעים פעמיים (נכרכו בשנית לאחר ספר דברי הימים).
37-42 ס"מ בקירוב (כרך נביאים ראשונים גדול מיתר הכרכים). מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים (כתמי רטיבות רבים בכרך השני והרביעי), ועקבות רטיבות במספר דפים. בלאי (בעיקר בכרך השני). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. קרעים רבים במקומות שונים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי והדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בכתב-יד במספר דפים). פגמים בדפי השער (סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, חלקם גדולים, עם פגיעה בטקסט ובמסגרות), משוקמים במילוי נייר ובהדבקות על נייר לחיזוק. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותקים אחרים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכות עור חדשות.
על מהדורה זו ועל עבודת העריכה של יעקב בן חיים ן' אדוניהו, ראו: מ' גושן-גוטשטיין, מבוא, בתוך: מקראות גדולות צילום דפוס ונציה, ירושלים תשל"ב, א, עמ’ 7-8; י' פנקובר, יעקב בן חיים וצמיחת מהדורת המקראות הגדולות, ירושלים תשמ"ב.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 93.
תורה ונביאים אחרונים. ונציה, דפוס מארקו אנטוניאו יושטיניאן, על ידי קורנילייו אדיל קינד, [שי"א-שי"ב 1551-1552]. פורמט כיס.
שני כרכים מתוך מהדורת התנ"ך שנדפסה בשנים שי"א-שיב בדפוס יושטיניאין. הכרך הראשון כולל את ספרים במדבר, דברים וחמש מגילות. הכרך השני כולל את מרבית נביאים אחרונים, עם דפים חסרים במספר מקומות.
בדף השער של ספר ירמיה מוזכרים שם המדפיס, מקום ושנת הדפוס (דגל המדפיס של יושטיניאן מופיע לצד השער, בעמוד הקודם).
שני כרכים. כרך ראשון (ספר במדבר, דברים וחמש מגילות): [262] דף. ללא ספרים בראשית-ויקרא. כרך שני (נביאים אחרונים): [440] דף. חסרים 16 דפים: [5] דפים בראש הכרך מספר ישעיהו, [8] דפים מספר ירמיהו (קונטרס 149), [1] דף ריק לאחר ספר יחזקאל, ו-[2] דפים מספר מלאכי. 10.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, כרך ראשון במצב טוב-בינוני, כרך שני במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. בכרך השני סימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעות רבות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים. כרך ראשון כרוך בכריכת קלף עתיקה ופגומה, מנותקת ברובה. תו-ספר עתיק. כרך שני כרוך בכריכת עור עתיקה, פגומה (מרבית השדרה חסרה).
מהדורת תנ"ך נדירה.
בעותק שלפנינו מופיע בכרך הראשון קונטרס 72, עם סופה של מגילת אסתר (קונטרס זה חסר בעותק שנרשם במפעל הביבליוגרפיה ובעותק המופיע בקטלוג הספריה הלאומית).
דרך הקדש / … sive Biblia Sacra eleganti et maiuscula characterum forma Hoc est Via Sancta, תורה, נביאים וכתובים, בעריכת אליאס הוטר (Elias Hutter). המבורג, דפוס Iohannem Saxonem [Johann Saxo]i, [שמ"ז] 1587. מראשוני הספרים העבריים שנדפסו בהמבורג.
מהדורה עברית זו של התנ"ך, המכונה "תנ"ך הוטר", נערכה בידי ההבראיסט אליאס הוטר, פרופסור לעברית באוניברסיטת לייפציג. הוטר שאף ליצור תנ"ך נוח לקריאה, שיקל על הלומדים באמצעותו עברית, ולשם כך הדפיסו בשני גופנים שונים – אותיות השורש נדפסו בגופן רגיל, ואילו האותיות שאינן שורשיות נדפסו בגופן חלול. בכל מילה הושלמו אותיות השורש באותיות זעירות מעל אותה המילה.
בתחילת הספר מופיעה הקדמת העורך בלטינית, הכוללת שתי טבלאות בעניין הדקדוק העברי, עם הסברים בלטינית, ואת שלושה עשר הפסוקים הראשונים מספר בראשית, בתרגום לגרמנית, יוונית ולטינית (בחלק מהעותקים מופיע בעמוד זה טקסט שונה – פסוק מספר תהלים, פרק קיז, בתרגום לשלושים שפות).
[6] דף, א'קלה, [1], א'קמא-א'תקעב עמ'. ספירת עמודים משובשת. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. קרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד בגוף הטקסט. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
• מצורף (כחוברת נפרדת):
Cubus Alphabeticus Sanctae Ebraeae Linguae – חיבור בנושא דקדוק עברי, עם טבלאות רבות, מאת אליאס הוטר ודוד וולדר (David Wolder). המבורג, [שמ"ח] 1588. לטינית. חיבור זה נדפס ונכרך יחד עם התנ"ך בחלק מהעותקים, לעיתים עם חיבור לטיני נוסף בנושא הדקדוק.
נביאים אחרונים – ישעיה, ירמיה, יחזקאל ותרי עשר. גנווא [ג'נבה], דפוס כאפא אילן, שע"ז [1617]. פורמט כיס.
נביאים אחרונים, עם ניקוד וטעמים, מתוך מהדורת התנ"ך בפורמט קטן שהדפיס כאפא אילן בשנים שע"ז-שע"ח (בשנת שע"ח נדפסה בבית דפוסו גם מהדורה בפורמט גדול יותר).
כרך אחד. [460] דף (כולל [4] דפים ריקים שנכרכו בין הספרים). 11 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרע חסר בדף השער של ספר ישעיה. רישומים רבים בכתב-יד בשולי הדפים. כריכת עור עתיקה, עם פגמים וקרע בשדרה.
ספר חזה ציון – ספר תהלים עם פירוש בדרך הפרד"ס, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים". ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ב-תק"ג 1742-1743]. מהדורה ראשונה.
בעיצומה של הדפסת הספר נרצח המחבר על קידוש השם. בשער הספר מופיע עדיין שמו בברכת החיים (יצ"ו), אך בסוף הספר נאלץ בנו לספר על הירצחו, ונוספה גם "קנה על הרב המחבר זצוק"ל" מאת רבי שלמה יוסף ב"ר נתן קרפי. על המחבר ומותו על קידוש השם – ראה בהרחבה להלן.
במרכז השער: דגל-משפחה של משפחת המחבר, במרכזו איור אריה שבפיו גבעול חיטה, עם הכיתוב: "אריה כבקר אוכל תבן את הבר / אות לבית אב המחבר המדובר".
בדף השער חתימת: "לייב יאגודען", וחותמותיו (באותיות קיריליות) של ליב איזיקוב יאגודין מבוברויסק.
קלח, [2] דף. 31.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשוליים של כ-15 דפים. בכארבעה מהדפים האחרונים, קרעים חסרים גדולים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט בצילום). סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
רבי עמנואל חי ריקי ומותו על קידוש השם
רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג), מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכרים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו, רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי, כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".
בראש הספר "חזה ציון" מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר על תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו – תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא – מעשרה הרוגי מלכות – וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".
מפליא הדבר שבשורות האחרונות של פירושו, חתם המחבר גם כן בעניין עשרה הרוגי מלכות והזכיר את רבי יהודה בן בבא: "כי מספר הללויה עם הא' של אשרי מהטעם דאמרן הוא מספר יהוד"ה ב"ן בב"א שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות...".
אוסף חוברות "חומשים של נערים" – פרשיות השבוע, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י והפטרות. קלויזענבורג, וויינשטיין & פריעדמאנן, תרפ"ו [1926]. 41 חוברות מתוך 54.
חוברות של פרשיות השבוע לנערים, חוברת לכל פרשה. אחד מן החידושים (שהיו מפורסמים בזמנו) של בית הדפוס שהקימו הגיסים שלמה שבתי פרידמן ומשה חיים וויינשטיין בקלויזנבורג, בסביבות שנת תרע"ג. חוברות אלו נדפסו והופצו באלפי עותקים בכל הסביבה (י"י כהן, חכמי טראנסילוואניה, עמ' קטו-קטז).
בגב כל חוברת נדפסו הסכמותיהם של האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (אז בקראלי), ורבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. האדמו"ר מוויז'ניץ כותב "כי זה יהי' תועלת גדול לבני נערי ישראל ועבור הוריהם". גם המסכימים הנוספים מדגישים כי יש במפעל זה תועלת גדולה "להקל על בני עניים, אשר אין ידם משגת לקנות כל חמשה חמשי תורה בפ"א לעת כזאת אשר היוקר יאמיר".
על חלק מהחוברות מופיעה החותמת: "ספרים האנדלוג, Samuel Löwy, Medias".
חוברות אלה נדירות כיום. באוסף שלפנינו מופיעה כמעט הסדרה כולה, 41 חוברות מתוך 54 שנדפסו. לפנינו הפרשות: נח, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תצוה, תשא, ויקהל, פקודי, שמיני, מצורע, אחרי, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי, נשא, בהעלותך, שלח, קורח, חוקת, בלק, פנחס, מטות, מסעי, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, תצא, תבוא, נצבים, וילך, האזינו.
(חסרות הפרשות: בראשית, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, שמות, תרומה, ויקרא, צו, תזריע, במדבר, דברים, וזאת הברכה).
41 חוברות. 22 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.
חוברות וארא, יתרו, פנחס ומטות חסרות בספרייה הלאומית.
תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible). פקסימיליה מפוארת בהוצאת Facsimile Editions. כולל כרך ביאורים. לונדון, [תשמ"ה 1985]. עותק AP (Ad Personam), מתוך 50 עותקי AP, הזהים לעותקים הרגילים (סך הכל נדפסו 550 עותקים).
פקסימיליה של כתב-היד "תנ"ך קניקוט", כתב-יד מאויר מספרד משנת 1476. כתב-היד נקרא על שם בנימין קניקוט (1718-1783), איש הכנסייה האנגלית וחוקר הלשון והתרבות העברית, אשר רכש אותו עבור ספריית רדקליף באנגליה. כתב היד נעשה על-פי הזמנה של דון סולומון דה בראגה, כ-20 שנה לפני גירוש יהודי ספרד ב-1492; הוא עוצב ונכתב בידי משה אבן זבארה ואויר בידי יוסף אבן חיים, בסגנון המושפע ממסורת האמנות המוסלמית. כתב-היד כולל את התנ"ך כולו, יחד עם פירוש רד"ק וספר המכלול.
פקסימיליה מפוארת במיוחד, אשר ראתה אור לאחר חמש וחצי שנות הכנה. נדפסה על נייר עבה ואיכותי, אשר יוּצר במיוחד על מנת לדמות את תכונותיו של הקלף עליו נכתב כתב-היד המקורי. הזהבת איורי הפקסימיליה נעשתה בעבודת יד, בידי שבעה אומנים שעבדו ברציפות במשך ארבעה חודשים. כרוכה בכריכת עור מעוטרת.
פקסימיליה: [444] דף. 30 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כרך ביאורים: 97 עמ'. מצב טוב. הפקסימיליה וכרך הביאורים נתונים בקופסה נאה. כתמים ופגמים קלים בקופסה.
מחזור כפי מנהג ק"ק רומא, עם פירוש קמחא דאבישונא, שני חלקים, תפילות לכל השנה, לחול, לשבת ולמועדים, עם הלכות וסדר ההפטרות. בולוניה, [דפוס מנחם בן אברהם ממודינא, יחיאל בן שלמה מרוינה ודן אריה בן שלמה חיים ממונצילצי, ש'-ש"א 1540]. שני כרכים.
מן המחזורים החשובים שנדפסו באיטליה. מהדורה יחידה של הפירוש "קמחא דאבישונא", ביאור מקיף על התפילות והפיוטים, מאת רבי יוחנן ב"ר יוסף טריוויש [הפירוש נדפס בעילום שמו; על טפסים שונים של מחזור זה, שבחלקם נדפס במפורש שמו של מחבר הפירוש, ראה: אלכסנדר מארכס, ר' יוסף איש ארלי ור' יוחנן טריוויש, קובץ מדעי לזכר משה שור, ניו-יורק תש"ה, עמ' 193-194; יצחק ריבקינד, דקדוקי סופרים, קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 274-275].
בכרך השני עשרות רבות של הגהות בכתב-יד, ממספר כותבים מחכמי איטליה (חלקם מזוהים, ראה להלן). ההגהות כוללות ביאורים, כוונות קבליות, מנהגים, תיקונים ושינויי נוסח.
קונטרס יד/6 (בפיוט "אזכר סלה לשם פה לאדם"): "[ו]לי הפעוט אליהו אהרן לאטאש נראה לפרש החרוזה...". רבי אליהו אהרן לאטאש – רב בטורינו ובוונציה, נפטר בשנת תקצ"ט.
במוסף לראש השנה [23/א], לצד התיבות "בערפלי טוהר", נכתבה בגיליון הגהה חתומה: "כצ"ל בַעֲרַפְלֵי טהר, כי הוא [--] מערפל, וכמדו[מה] לי שכך ראיתי בהגהות הרמ"ע, יח"ק" [כפי הנראה הוא רבי ישראל חיים קרפי, רב בקוניליאנו, ידוע ממנו חיבור בשם "מאורות נתן", משנת תקכ"ט, שלא נדפס ונמצא בשני כתבי-יד באוסף גינזבורג במוסקבה, מס' 451 ומס' 478].
כמה מן ההגהות חתומות: "אשל"ף", או פותחות "א'[מר] אשל"ף" [=רבי אברהם שמשון לוי פוביני, מחכמי טורינו, תשובות ממנו נדפסו בספר פחד יצחק ובשו"ת שמש צדקה לר"ש מורפורגו, סמך לרבנות את רבי ישראל בנימין באסאן; ראו: מ' מורטרה, מזכרת חכמי איטאליא, פדובה 1886, עמ' 25; בניהו, ספר זכרון להרב יצחק נסים זצ"ל, עמ' רנה].
בדף השער של כרך זה רישום: "מכמ"ר יהודה בכמ"ה אברהם כהן זלה"ה מקאמירינו". רישום בעמוד האחרון: "מקנת כספי יהודה וישראל כהנים בני בכ"ה אברהם כהן יצ"ו מקאמארי[נו]".
מעבר לדף השער נוספו הוראות ותפילות לשבת ולימים נוראים. רישום בראש הדף: "כך נהגו בב"ה מקק"י איטליאני מפירארא".
בדף המגן הקדמי רישומי לידות מפורטים מהשנים תקע"ה-תרמ"ג, בראשון שבהם נכתב בין היתר: "אודה ה' מאד בפי... שזכני מאשתי היקרה דולצ'א להוליד בן זכר, וזה היה ביום ר"ח תמוז התקע"ה לסדר ולפרט... ונמול על ברכי על ידי גיסי מנוח לאטש, וקראתי שמו בישראל יוסף להקים שם המנוח...". ברישומים נוספים מוזכרים גם זקנו של הכותב רבי שלמה מיכאל יונה (על-שמו קרא לבנו), אחיו שמחה יחייא, גיסו מרדכי ירק, אחיו יצחק ויוסף, יוסף אשר לוי פוביני, הקצין אליעזר ירק; רישום על לידת בן לנכדו חזקיה הכהן ואשתו סטילא.
רישומי פטירות של אותה משפחה, מהשנים תר"א-תרי"ח, בין השמות: ישראל יעקב פוביני, דולצ'א בת סטילא, באלה רוזא רומלנגו, מרדכי ירק, קולומבינה ירק, סטילא שרה.
בסוף הכרך הראשון רישום בעלות בצרפתית של "Israel Malvano". ידוע על רבי ישראל מלוואנו שבסוף המאה ה-18, במשך זמן רב, הרביץ תורה בתלמוד תורה של קהילת קארמניולה (Carmagnola, מחוז פיימונטה).
כרך ראשון: [185] דף. חסרים [12] דף בתחילת הספר (הושלמו בחלקם בכתב-יד) ודפים [16, 28-29]; כרך שני: [189] דף. 27-28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קרעים חסרים ופגמים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר (השלמה בכתב-יד במקומות ספורים). בכמה מקומות בכרך השני, חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בטקסט ובחלק מן ההגהות. רישומים. מחיקות צנזורה. כריכות ישנות, פגומות.
מחזור כפי מנהג ק"ק רומא, עם פירוש קמחא דאבישונא, תפילות ופיוטים לימות החול, שבתות ומועדי השנה. כולל: הגדה של פסח, מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם ועם פירוש "אביר הרופאים הרב רבינו עובדיה מספורנו יצ"ו". בולוניה, [ש'-ש"א 1540]. [דפוס מנחם בן אברהם ממודינא, יחיאל בן שלמה מרוינה ודן אריה בן שלמה חיים ממונצילצי]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של פירוש רבי עובדיה ספורנו למסכת אבות, שנדפסה בחייו.
מן המחזורים החשובים שנדפסו באיטליה. מהדורה ראשונה של הפירוש "קמחא דאבישונא", ביאור מקיף על התפילות והפיוטים, מאת רבי יוחנן ב"ר יוסף טריוויש [הפירוש נדפס בעילום שמו; על טפסים שונים של מחזור זה, שבחלקם נדפס במפורש שמו של מחבר הפירוש ראה: אלכסנדר מארכס, ר' יוסף איש ארלי ור' יוחנן טריוויש, קובץ מדעי לזכר משה שור, ניו-יורק תש"ה, עמ' 193-194; יצחק ריבקינד, דקדוקי סופרים, קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 274-275].
בשני הכרכים – מאות הגהות בכתב-יד, בכתיבה איטלקית רהוטה (חלקן קצוצות). הכותב מזכיר במספר מקומות את מקומו – פיזארו, וההגהות כוללות פירושים והשגות, תיקוני נוסח, דינים ומנהגים.
אחת ההגהות עוסקות בימים שאין נפילת אפיים, והמגיה כותב בין היתר: "...וראיתי נוהגי' שלא ליפול על פניה' ז ימים אחר שבועות... וסמכו על דברי ר' יוסף הלוי... כאשר כתב בשמ[ו] בנימין זאב סי' רי"ב, אבל צ"ע כי מדבריו נראה... אבל מדברי הרמב"ם... זנלע"ד ועיין במח[זור] זה סוף שיר השירי'[ם]". מאוחר יותר נכתבו בשולי ההגהה מספר שורות נוספות: "ופה פיסארו נוה[גים] שלא ליפול... ולא להתענות... ועיין במ[חזור] זה סוף שיר השיר[ים] כי נכתב ענין זה באריכות".
לאחר שיר השירים מופיעה הגהה ארוכה בעניין זה, שם מוזכר בין היתר המקובל רבי בנימין ויטאלי כהן – הרב"ך בברכת החיים (הרב"ך נפטר בשנת ת"ץ בערך): "בנימוקי הרמ"ע כתיבת יד אצל מהר"ר בנימין כהן נר"ו מריג'ייו כתוב בלשון זה...". בהמשך נכתב "ע"כ דברי מהר"ר כהן הנ"ל", ולאחר מכן נכתב: "נפקא מינ'[א]... פה פיסארו שהמנהג קבוע בשני הבתי כנסיות שלא ליפול על פניהם ושלא להתענות ביום פסח קטן...".
בקינות לתשעה באב מצטט הכותב מהחיבור "מכבי" של רבי יעקב ישראל פינצי מריקאנאטי, חיבור שנותר עד היום בכתב-יד, וחולק על דבריו: "כמוה"ר יעקב ישראל פ[ינצי] בספ' מכב[י] קרא תגר על זה... והביא ראיה... עכ"ד, ואני אומ[ר] לקיים המנהג... במחילה מכ"ת אין לי נחת רוב בהם ודוק" (על הפולמוס בין רבי יעקב ישראל פינצי מריקאנאטי ובין חכמי איטליה, בהם רבי יוחנן טריוויש בעל "קמחא דאבישונא", ראה: בניהו, אסופות ג, ירושלים תשמ"ט, עמ' קסז-קסח).
מעבר לשער של הכרך הראשון רישום באיטלקית של פרנסי חברת סומך נופלים בפיזארו, בחודש דצמבר 1726 [תפ"ז], על קבלת המחזור מאת ר' שבתי חי באר.
בסוף החלק השני נכרכו חמישה דפים בכתב-יד (בכתיבות שונות), עם סליחה ליום כיפור, יוצר לשבת שלפני חג הסכות, ו"רשויות" ופזמונים שונים (באחד הדפים גם הועתק סדר עירובי חצרות). בראש הדף השני נכתב: "[ה]ושענא רבה שנוהגין פה פיסארו".
בכרך השני שלפנינו מופיע קונטרס אחד בן שמונה דפים (קונטרס ט'), שנדפס על קלף (ידועים עותקים שנדפסו בשלמותם על קלף). בראש הקונטרס ובסופו, על העמוד הראשון והאחרון, הודבקו דפי דפוס על גבי הקלף.
חתימות צנזורה בסוף הכרך השני, ומחיקות צנזורה (בחלקן עם קרעים חסרים כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר).
שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [199] דף. חסר דף אחד באמצע (דף ראשון של הקונטרס השני). כרך שני: [189] דף. 37.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמות בכתב-יד במספר דפים). בחלק מהדפים הדבקות נייר לאורך שולי הדפים. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי מסגרות השערים המאויירות, ופגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכות עור עתיקות, פגומות, עם סימני עש וקרעים.
בבולוניה נדפסו פחות מעשרים ספרים עבריים, מחזור זה הוא מהאחרונים שבהם.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.