מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
שני ספרים על הפילוג בקהילת סיגט - "אוהב משפט" – לבוב, תרמ"ח / "מלחמת מצוה" – סיגט, תרמ"ט
שני ספרי הפולמוס שנדפסו ע"י שני הצדדים, בתקופת הפילוג בקהילת סיגט:
1. קונטרס אוהב משפט, "דברי ריבות אשר בעיר סיגעט... אשר נחלק העם לחצי, והרבה נכבדים אשר ביניהם גדולי תורה... נעשו לקהל ועדה בקוראי שמם עדת ספרדים... יו"ל במצות קהל עדת ספרדים דק"ק סיגעט". לעמבערג (לבוב), דפוס Felix Bednarski, [תרמ"ח] 1887. שני שערים.
[4], 16 עמ'; [24], כה-קד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. הדבקות נייר מעבר לדף השער הראשון. סימן עש בודד לאורך כמחצית מדפי הספר. כריכה חדשה.
2. מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה - "שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס... ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט...". סיגט, דפוס מנחם מענדיל ווידער, [תרמ"ט] 1888. הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לרבי שלמה ליב טאבאק; "ישוב משפט" לרבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא ורבי פנחס וויינברגר אב"ד ניגרשד; "עמק המשפט" לרבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירעדהאז.
בשער הספר, חותמת רבי "חיים דוב גראס במו"ה בנימין צבי הי"ו" – הגאון רבי חיים דוב גראס ממונקאטש (נפטר תרצ"ח). נאמן ביתו של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר". כיהן כרב בפעטריוא ובסוף ימיו ראש ישיבה ומו"צ במונקאטש.
[2], ב-קנז, [2] דף (חלק מהדפים אינם ממוספרים - שלושת הקונטרסים "עין משפט", "ישוב משפט" ו"עמק המשפט", אשר הופצו בנפרד קודם גמר הדפסת הספר כולו). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
הפילוג בקהילת סיגט
בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבו לקבל את מרות הלשכה, הקימו קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמו בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בשני הספרים שלפנינו – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט", וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה".
לצד הקהילה הספרדית הפורשת עמדו בין היתר: הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב, הגאון רבי יצחק שמלקיש בעל "בית יצחק", הנצי"ב מוולוז'ין, רבי אריה ליבוש הורוויץ אב"ד סטרי בעל "הרי בשמים", המהרש"ם מברז'אן, האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל "אמרי ברוך", ורבנים נוספים.
לעומתם עמדו לצד הקהילה האורתודוקסית הוותיקה: האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ורבנים נוספים.
במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט".