מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- satmar (65) Apply satmar filter
- סיגט (54) Apply סיגט filter
- סאטמר (51) Apply סאטמר filter
- book (40) Apply book filter
- חסידות (38) Apply חסידות filter
- rebb (35) Apply rebb filter
- בעל (33) Apply בעל filter
- משה (30) Apply משה filter
- משה" (30) Apply משה" filter
- האדמו (28) Apply האדמו filter
- האדמור (28) Apply האדמור filter
- האדמו"ר (28) Apply האדמו"ר filter
- הישמח (27) Apply הישמח filter
- סיגטסאטמר (27) Apply סיגטסאטמר filter
- סיגט-סאטמר (27) Apply סיגט-סאטמר filter
- ישמח (27) Apply ישמח filter
- ואבות (27) Apply ואבות filter
- ה"ישמח (27) Apply ה"ישמח filter
- atzei (27) Apply atzei filter
- chaim (27) Apply chaim filter
- garnadson (27) Apply garnadson filter
- his (27) Apply his filter
- kedushat (27) Apply kedushat filter
- lev (27) Apply lev filter
- lev, (27) Apply lev, filter
- son (27) Apply son filter
- tov (27) Apply tov filter
- yitav (27) Apply yitav filter
- yom (27) Apply yom filter
- מסאטמר (24) Apply מסאטמר filter
- רבי (22) Apply רבי filter
- teitelbaum (22) Apply teitelbaum filter
- yoel (22) Apply yoel filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- טייטלבוים (19) Apply טייטלבוים filter
- יואל (19) Apply יואל filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- import (19) Apply import filter
- ownership (19) Apply ownership filter
- poster (18) Apply poster filter
- וסאטמר (17) Apply וסאטמר filter
- marmației (17) Apply marmației filter
- sighetu (17) Apply sighetu filter
- בארה (11) Apply בארה filter
- בארה"ב (11) Apply בארה"ב filter
- eretz (11) Apply eretz filter
- israel (11) Apply israel filter
- state (11) Apply state filter
- unit (11) Apply unit filter
דף מודפס, נוסח תפלה על קבר הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". אוהעל, הוצאת יצחק צבי קאנדעל; דפוס קרא, [שנות התר"ע בערך].
נוסח תפילה שתיקן בעל ה"ישמח משה" לומר בעת ההשתטחות על קברות צדיקים (ספר היארצייט, ירושלים תשל"ה, עמ' קצח); התפילה (בשינויים) מיוחסת למקובל רבי משה ברבי מרדכי באסולה (ראה ספר ארץ ציון וירושלים, ירושלים תשנ"ט; נעתקה בספר "שבחי ירושלים" לרבי יעקב ברוך, ליוורנו, תקמ"ה).
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי. קרעים ונקבים קטנים בשוליים ובקווי הקפל.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), U.W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
חתימה ורישום בעלות בדף השער: "הצעיר חיים פנחס לוריא חו"פ זדונסקי וואלי"; "זה הס' שייך לי הצעיר חיים פנחס בלאאמוהרז"ה לבית לוריא חופ"ק זדונסקיוואליא" – הגאון רבי חיים פנחס לוריא (תרכ"ד-תש"א), אב"ד ומו"ץ בעיר לודז', מגזע האר"י ומיוחס לשושלת האדמו"ר מאלכסנדר. נולד לאביו רבי שלמה זלמן צבי לוריא בעיירה זדונסקה וולה, פולין. היה מחסידי גור ומקורב ל"אמרי אמת" מגור. בשנת תרס"ה עבר ללודז', ושם עסק במסחר ובלימוד תורה. בעצת הרבי מגור נעשה שם דיין ומורה הוראה. מחבר פורה. בין חיבוריו: "פתח הדעת" על הלכות מליחה ובשר וחלב, שו"ת "משיב הלכה", "פני חיים" - חידושים על מסכת ברכות, קונטרס "שדה חיים" – קיצור דיני אבלות, ועוד. נספה בגטו לודז'.
הגהה למדנית בראש דף א (כנראה בכתב-ידו של הרב לוריא): "שמעתי מהרה"ג דקהלתינו יצ"ו... והיטב אשר דיבר".
[1], לח; פב, [1] דף. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים, קמטים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
בסוף הספר, נכרכו כב דף מספר פרי מגדים (כנראה מתוך מהדורה שנדפסה בלבוב באותן השנים).
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר ישמח משה על התורה - דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמשה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב".
בכרך בראשית: חותמות רבי "יהודא ליבש פרענקיל, אבדק"ק באטאשאני, נכד אדמו"ר הרה"צ מוהר"ר יוסף אהרן מביטשעטשע זצלה"ה" - האדמו"ר רבי יהודה אריה ליבוש פרנקל מבוטושאן (תרמ"ה-תרע"ז), מצאצאי הבעש"ט ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בוטשעטש-בוטושאן, משנת תרס"ז אב"ד בוטושאן, בעל "ליקוטי מהרי"ל" על התורה; הרבי מריבניץ, שבנעוריו הסתופף בצילו, אמר על דרכו והנהגתו, כי "אף בימי הבעל שם טוב היה לחידוש".
בחלק שמות: חתימות של ר' חיים פעסטינגער. בשער במדבר, רישומים וחתימות שונות: "הק' אליעזר כהנא יליד סאלקע", "משה שטרן", "הק' שמואל ב"ר מו"ה יצחק חופק"ק..."; ועוד.
סט בחמישה כרכים.
• כרך א (בראשית - תר"ט 1848): [1], קיז דף.
• כרך ב (שמות - תר"י 1850): [1], ב-צ דף.
• כרך ג (ויקרא - תרי"א 1851): [1], ב-מב דף.
• כרך ד (במדבר – תרכ"א 1861): [1], מט דף.
• כרך ה (דברים – תרכ"א 1861): [4], ה-עב, [1] דף.
21.5 עד 23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ודבק. בשולי שער חלק בראשית, הדבקת נייר ושחזור טקסט. הדבקת נייר בגב דף השער של במדבר. חיתוך דפים לא אחיד (פגיעה בכותרות ובמספור עמודים בכמה דפים). רישומים וחותמות. דף השער ודף אחרון של כרך דברים מנותקים (הושלמו מעותק אחר).
כריכות חדשות.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר ישמח משה, חלק א, דרושי חסידות וקבלה על סדר פרשיות ספר בראשית, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. לעמבערג (לבוב), דפוס אורי זאב סאלאט, תרמ"ז 1887. מהדורה נדירה - במהדורה זו נדפס חלק א' בלבד על ספר בראשית.
בדף [2 ע"א], הקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", למהדורה הראשונה (לבוב, תר"ט), ולצדה הסכמת בנו האדמו"ר רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט". בהסכמתו מספר ה"קדושת יו"ט" על הביקוש הרב לספר "ישמח משה": "אשר זה יותר משלשים שנים יצאו לאור... וכעת לא נמצאו כמעט רק אחד בעיר ורבים נכספה וגם כלתה נפשם לראות בתפארת פרי קודש הלולים... ואמנם להיות כי ההדפסה זו מרבה להכיל הוצאה גדולה... ע"כ יעשו נא זאת למען טובתם וטובת נפשם... לקנות את הספר הקדוש חלק כחלק כאשר יצא מהדפוס להביא הברכה ההוא לתוך ביתם... והשומע לדברי יתברך ממעון הברכות והצלחות". מצדו השני של הדף, דברי מו"ל ההוצאה החדשה, רבי משה דוד אשכנזי מו"צ בקאליש.
חתימת בעלים: "אבא הכהן ר"ג" [רוזנברג?].
[2], קך דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים; סימני פטריה (בעיקר בדפים הראשונים). קמטים ובלאי קל. קרע בדף קב. חיתוך דפים על גבול הטקסט. דף השער מודבק על נייר לחיזוק (הדבקת נייר בשוליים של דף [2]). חתימה וחותמת בשולי דף השער. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה! פרידברג מונה אותה כמהדורה שלישית (בית עקד ספרים, אות י, מס' 1102); בן מנחם כותב עליה: "אינה קיימת" (מספרות ישראל באונגאריה, עמ' 132).
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר ישמח משה על התורה, חלק ראשון על בראשית ושמות, וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סיגט, דפוס משה בלומנפלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. שני חלקים בכרך אחד.
מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט) עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב] מספר הרב מלאפוש כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב' ... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים", והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור.
מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.
שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], רג דף; חלק ב: [2], קנד דף, נ עמ’. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי כמה דפים (בעיקר בראש ובסוף הכרך). כריכה מקורית, עם שדרה ופינות מעור; קרעים ובלאי קל בכריכה ובשדרה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר ישמח משה, חלק ראשון - דרושים על נ"ך וחמש המגילות, וחלק שני – דרושים על מועדי השנה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו 1906 / תרס"ח [1908].
מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים.
שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים - חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.
בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").
חתימה בשער חלק א: "מנחם בן שלמה הי"ד"; חותמת בשער חלק ב: "משה סג"ל מארמאר"; רישום שלו בעמוד האחרון: "הספר הזה קניתי... מן מוה"ר מאיר שטעסעל... יום עש"ק פ' ב"ב מ' לספירה התרע"ב ליצירה פה ק"ק גראסווארדיין. אני הצעיר הק' משה סגל מארמאר".
חלק א: [3], ב-צו דף. דפים יז-כד נכרכו שלא כסדרם. חלק ב: [3], ב-צז דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים. סימני הדבקה ושיקום בשער ובעמוד האחרון של חלק ב. כריכות חדשות.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר ישמח משה, חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. ברלין, "פרדס", תרפ"ח 1928. שני חלקים בשני כרכים. שערים צבעוניים.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (מהדיר ומו"ל מהדורת סיגט תרנ"ח), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, הרב מלאפוש היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].
מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.
כרך א (בראשית-שמות): [5], רג, [2] דף; כרך ב (ויקרא-דברים): [4], קנד דף; מו, [3] עמ’. 26.5-27 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה לחלק א; כריכה מקורית לחלק ב (בלויה מעט).
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר ישמח משה, דרשות לימים נוראים ומועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סעקלהיד, דפוס שבתי קאהן, תש"ג.
בראש הספר נדפסו הסכמות בני משפחת המו"ל: אביו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע-נירבאטור, חותנו האדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאן, ובן-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
החיבור נדפס לראשונה בסיגט תרס"ח, יחד עם חידושי ה"ישמח משה" על אגדות הש"ס ("יין הרקח"); לפנינו הוצאה שניה, שנדפסה על ידי נין ונכד המחבר, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, דומ"ץ בקאסאן, ובה שלושה חלקים: א. "תוכחת חיים אמירה נעימה" - דרשות לחודש אלול וימים נוראים; ב. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת; ג. "אבקת רוכל" - לקוטים.
הספר שלפנינו נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. בהקדמתו כותב המו"ל על הדפסת הספר בימי המלחמה: "...ובפרט בצוק העיתים הללו, שהוא עקבותא[!] דמשיחא, שה אחת בארבע רוחות העולם פזורה, ולבבות בני ישראל מאד נשברה, ונקרעה לשנים עשר קרעים, ובכליון עינים מחכים ומצפים לישועה ולרחמי שמים... וזכות זקיני המחבר זצוקל"ה יעמוד ויגן עלינו, וימליץ טוב בעדנו, ויעתיר רחמים עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ומשועבד[!] לגאולה שלימה...".
[1] שער מעטפת, [4], ב-מא, [3] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים בשולי הדפים. קרעים ובלאי בשער-מעטפת. גליונות לא חתוכים. חותמות. כריכת עור חדשה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". קראקא, דפוס יוסף פישער ושותפ', [תר"ם] 1880. מהדורה ראשונה, בהוצאת רבי משה דוד טייטלבוים נכד ה"ייטב לב".
בראש הספר הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" - רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס.
בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד טייטלבוים, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד טייטלבוים וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (בן-נינו של המחבר), שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים ("הגאון הקדוש בעל ישמח משה", עמ' קס).
[3], ד-שכב, [8] דף. דפים שיח-שכב נכרכו שלא כסדרם (לאחר דפי שמות החותמים - "פרענומעראנטן"). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש קלים (ללא פגיעה בטקסט). רצועות דבק לחיזוק בשולי השער. כריכה חדשה.
ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס פעם שניה, עם הוספות מכתב-יד המחבר, בסוואליווע בשנת תרס"ז, ופעם שלישית בברלין בשנת תרפ"ט, עם הקדמות נוספות מאת המביא לדפוס האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. מהדורה רביעית נדפסה בימי מלחמת העולם השניה, בבודפשט בשנת תש"א.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". סוואליווע, חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שניה עם הוספות.
בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו מספר על ההוספות מכתב יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
בהקדמותיהם למהדורה הראשונה (קראקא, תר"מ – נדפסו שוב במהדורה שלפנינו) מספרים ה"ייטב לב" ונכדו האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" את הרעיונות והחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת תהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בשנת תרפ"ט בברלין, הובא ספר התהלים עם פרוש "תפלה למשה" בפעם השלישית, עם הקדמה נוספת מאת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש.
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (בן-נינו של המחבר), שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים ("הגאון הקדוש בעל ישמח משה", עמ' קס).
[4], ד-שנד דף. 22.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים בשוליים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. רישומים ישנים (ביידיש ובלועזית) בדפי המגן. חותמות (באותיות לועזיות) של דוד קרמר מסיגט. כריכת עור חדשה ונאה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. שער צבעוני.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", שנדפסה בקראקא בשנת תר"מ), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].
בראש דף השער הקדשה בכתב יד: "דורון דרשה מאיתי ידידו הק' יקותיאל יהודה טייטלבוים" – יתכן שההקדשה היא מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מלאפוש, בנו של עורך החיבור, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש.
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים - האדמו"ר מלאפוש-ארה"ב (תרמ"ה בערך-תשל"ג), בנו של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, וחתן רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד קשאנוב (נכד ה"דברי חיים" מצאנז). עמד לימינו של אביו בהנהלת הישיבה הגדולה בלאפוש. בשנת תרפ"ח הגיע לארה"ב והקים את בית מדרשו "ישמח משה" ברובע ברונקס בניו יורק. לאחר תקופה עבר עם קהילתו לשכונת בורו פארק.
[5], ד-שנד דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאוד. כריכת עור חדשה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. דפוס צילום של מהדורת ברלין תרפ"ט (מהדורת כיס מוקטנת).
מהדורה רביעית של פירוש "תפלה למשה" על ספר תהלים, שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.
בדף המגן הקדמי, חותמת "הוצאת ומסחר ספרים וטליתים שלמה ווייס סיגעט".
[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים; קרע חסר עם פגיעה קלה בטקסט בשולי דף שכז. חותמות. כריכת עור חדשה (בחזיתה מודבקת פיסה מהמעטפת המקורית, עליה מודפס: "הוצאת מבשר – בודאפעסט").
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".