מכתב מהאדמו"ר רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, אל לשכת הרבנות בחולון. בני ברק, תשכ"ד (1964).
מכתב בכתב ידו ובחתימתו וחותמתו של האדמו"ר רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, הממוען ללשכת הרבנות בחולון, ובו המלצה למשגיח-כשרות שראוי לסמוך על השגחתו.
האדמו"ר מאלכסנדר רבי יהודה משה טהיברג-דנציגר (תרנ"ג-תשל"ג, אנצי' לחסידות, ב, עמ' מג-מד), בעל "אמונת משה", גאון וצדיק מופלא. לפני השואה עלה לארץ ישראל, בעקבות המלצת בן דודו האדמו"ר מאלכסנדר בעל "עקדת יצחק" הי"ד, שאמר לו כי הוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. לאחר השואה בה נהרגו כל בית משפחת דודו האדמו"ר, הוכתר ע"י שרידי חסידות אלכסנדר לאדמו"ר והקים את תפארתה מחדש.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב. חורי תיוק.

מכתב מהאדמו"ר רבי יוסף פאנעט מדעעש, לרח"א שטערנבערג. ברוקלין-ניו-יורק, תשי"ג.
מכתב בנושאי צדקה ומשלוחי-מזון (סקריפ') לארץ ישראל [בתקופת הצנע]. מוזכרים: בנו – רבי אלימלך אלתר פאנעט, הנגיד ר' ישראל זופניק ואישים נוספים.
האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב, אוצר הרבנים 8512). בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל", אב"ד דעעש. משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר הכיבוש הגרמני נמלט מגטו דעש לרומניה יחד עם תשעה מילדיו וכך שרדו. לאחר המלחמה חזר לדעש לקומם את ההריסות, ולאחר מכן היגר לארצות הברית, התיישב בברוקלין-ניו-יורק והקים מחדש את שושלת חסידות דעש. כאבותיו, שימש כנשיא כולל אהבת ציון לעדת זיבנבירגן שבא"י (גם במכתב זה מוזכרים עניני הכולל).
נייר מכתבים רשמי, 27.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים, קמטים וכתמים.

כתב יד פירוש על "משנה תורה" להרמב"ם. נכתב כנראה בשנות תר"ף-תר"ץ [1920-1930].
פירוש על רוב חלקי משנה תורה להרמב"ם בדרך הפשט, [בסגנון פירוש "תפארת ישראל" על המשניות].
הפירוש כולל את ספר זמנים, ספר נזיקין, ספר קנין, ספר קדושה, ספר הפלאה וספר טהרה, וחלקים גדולים מספר עבודה וספר נשים.
בתוך כתב היד נמצאה הסכמה משנת תרצ"ב, בכתב ידו של רבי ברוך מרקוס רב ואב"ד חיפה לרבי יהודה היילברון, על הוצאת הספר לאור. [לגבי רבי יהודה היילברון לא נודעו לנו פרטים, כנראה שנולד בשנת תר"ל (1870), עלה לארץ בתשרי תרצ"א (1930) ונפטר בשנת תשי"ח (1958), ראה חומר מצורף. בין דפי כתב היד נמצאים עוד מכתבים ודפים שונים].
עשרה כרכים, אלפי דפים. 32 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני עש.

כתב יד, שאלה ותשובה הלכתית, שאלת רבי שמואל הלוי ותשובת רבי אברהם שוליימא. [המאה ה-17].
השאלה היא "על אודות האנוסים [מספרד] הבאים לארץ ליגורנו... לעבוד את ה'", ואלמנתו של אחד מהם נישאה שלא כדין לאחי בעלה, בטענה כי הנישואין הראשונים לא היו כדת משה וישראל ולא נאסרה על בני משפחתו. בסיום השאלה כותב השואל: "מורינו ורבינו ישקיף ויראה והכל ירשום בכתב ידו ואביטה ואראה נפלאות מתורתו... ולי יחשב כחסד גדול, נאם עבדך שמואל".
רבי אברהם שוליימא אוסרם, ובסיום תשובתו הארוכה הוא כותב לחיזוק החרם שהוטל על האח ועל האשה ועל כל המסייעין אותם: "וצריכים בתי דינים הגדולים, בית דין הגדול שבקושטנדינא ושבשאלוניקי וירושלים עיר הקדש שיגזרו בגזרת נידוי חרם ושמתא... עד שישובו בתשובה שלימה. נאום הצעיר אברהם שוליימא".
הכתב נראה כתיבת ידי סופר, אך חתימת השאלה "מורינו ורבינו וכו'" נראית בכתיבה אוטוגרפית של רבי שמואל הלוי.
הגאון רבי אברהם שוליימא, מרבני ונציה ומגדולי חכמי הספרדים באיטליה, חתום על תשובה הלכתית בשו"ת דבר שמואל (אבוהב) סימן י"ט יחד עם רבי יהודה אריה ממודינה ורבי עזריה פיג'ו בעל "גידולי תרומה".
כ-40 עמ' כתובים, כ-21 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגיעות בשולי הדפים, כמעט ללא פגיעה בטקסט.