מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
הסכם קואליציוני רשמי – הקמת ממשלת ישראל החמישית בראשות משה שרת, 1954 – חתום בחתימת ידו של ראש הממשלה משה שרת ובחתימות ידיהם של שרי הממשלה: גולדה מאיר, ישראל רוקח, חיים משה שפירא ועוד – נערך בין מפא"י והמפלגות הדתיות, וקובע הסכמות תקדימיות ביחסי הדת והמדינה
פתיחה: $500
הערכה: $1,000 - $2,000
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
הסכם הקמת ממשלת ישראל החמישית בראשות משה שרת. 25 בינואר 1954. חתום בידי משה שרת, גולדה מאיר, ישראל רוקח, חיים משה שפירא ואחרים.
הסכם קואליציוני (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, עם תיקון אחד בכתב-יד), המעניק את תמיכת הרוב בכנסת לראש הממשלה השני של מדינת ישראל, משה שרת. נערך בין המפלגות מפא"י, הציונים הכלליים, הפועל המזרחי והמזרחי יום לפני הקמת הממשלה.
בהסכם שלושה חלקים – התחייבות שרת בפני המפלגות המשתתפות, "פרוטוקול" המציג את התחייבות המפלגות כלפי הקואליציה, ותוספת קצרה. מרבית סעיפיו של ההסכם עוסקים בעיצוב יחסי הדת והמדינה בישראל: קביעת חוק הדיינים, קביעת חוק המועצות הדתיות, שירות חיילים דתיים בצה"ל, עבודה בשבת ובחגים, מניעת גידול חזירים, וסעיפים נוספים. בשוליו של כל אחד משלושת החלקים מופיעות חתימות ידיהם של משה שרת והשרים: גולדה מאיר שרת העבודה, ישראל רוקח שר הפנים, חיים משה שפירא שר הדתות, יוסף בורג שר הדואר, פרץ ברנשטיין שר המסחר והתעשייה, מאיר ארגוב, עקיבא גוברין, ואחרים.
בשל קוצר ימיה, הספיקה ממשלת שרת לחוקק סעיף אחד בלבד מההסכם שלפנינו (החשוב שבהם: "חוק הדיינים תשט"ו-1955", שקבע את מעמדם וסמכותם של בתי הדין הרבניים). לאחר נפילתה, התמידה הברית שנוסחה בין מפא"י והמפלגות הדתיות עשרות שנים, ורבים מסעיפיו של ההסכם הפכו לחוקים בממשלות מפא"י הבאות: "חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) התשי"ז-1956", "חוק איסור גידול חזיר (התשכ"ב-1962)", "חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971", וחוקים נוספים, המוסיפים לעמוד בלב מחלוקת יחסי הדת והמדינה בישראל.
ממשלת משה שרת קבלה את אמון הכנסת ביום 26 בינואר 1954. הממשלה עמדה בצילו הכבד של מנהיג היישוב הקודם ומקים המדינה – דוד בן-גוריון, ותקופת כהונתה סימנה את שיאו של המתח בין שני האישים: בן-גוריון, שדגל בגישה תקיפה ואקטיביסטית, לעומת משה שרת, שדגל במתינות וחתירה לשלום. שרת התקשה לפעול לקידום השלום עם שכנותיה של ישראל והשפעתו העזה של בן-גוריון (שפרש לכאורה מהחיים הציבוריים והתגורר בשדה בוקר), ריחפה מעל כל תקופת כהונתו. בין היתר, נרקחה מאחורי גבו של שרת פעולת החבלה הכושלת במצרים – החמורה שבפרשיות הביטחוניות דאז, שזכתה לכינוי "העסק הביש". בחודש יוני 1955 התפטר שרת מתפקידו ומעט אחר כך שב דוד בן-גוריון לראשות הממשלה.
[4] דף, 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קמטים. כתמים קלים. קרעים לאורך סימני הקיפול ובשוליים.
הסכם קואליציוני (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, עם תיקון אחד בכתב-יד), המעניק את תמיכת הרוב בכנסת לראש הממשלה השני של מדינת ישראל, משה שרת. נערך בין המפלגות מפא"י, הציונים הכלליים, הפועל המזרחי והמזרחי יום לפני הקמת הממשלה.
בהסכם שלושה חלקים – התחייבות שרת בפני המפלגות המשתתפות, "פרוטוקול" המציג את התחייבות המפלגות כלפי הקואליציה, ותוספת קצרה. מרבית סעיפיו של ההסכם עוסקים בעיצוב יחסי הדת והמדינה בישראל: קביעת חוק הדיינים, קביעת חוק המועצות הדתיות, שירות חיילים דתיים בצה"ל, עבודה בשבת ובחגים, מניעת גידול חזירים, וסעיפים נוספים. בשוליו של כל אחד משלושת החלקים מופיעות חתימות ידיהם של משה שרת והשרים: גולדה מאיר שרת העבודה, ישראל רוקח שר הפנים, חיים משה שפירא שר הדתות, יוסף בורג שר הדואר, פרץ ברנשטיין שר המסחר והתעשייה, מאיר ארגוב, עקיבא גוברין, ואחרים.
בשל קוצר ימיה, הספיקה ממשלת שרת לחוקק סעיף אחד בלבד מההסכם שלפנינו (החשוב שבהם: "חוק הדיינים תשט"ו-1955", שקבע את מעמדם וסמכותם של בתי הדין הרבניים). לאחר נפילתה, התמידה הברית שנוסחה בין מפא"י והמפלגות הדתיות עשרות שנים, ורבים מסעיפיו של ההסכם הפכו לחוקים בממשלות מפא"י הבאות: "חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) התשי"ז-1956", "חוק איסור גידול חזיר (התשכ"ב-1962)", "חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971", וחוקים נוספים, המוסיפים לעמוד בלב מחלוקת יחסי הדת והמדינה בישראל.
ממשלת משה שרת קבלה את אמון הכנסת ביום 26 בינואר 1954. הממשלה עמדה בצילו הכבד של מנהיג היישוב הקודם ומקים המדינה – דוד בן-גוריון, ותקופת כהונתה סימנה את שיאו של המתח בין שני האישים: בן-גוריון, שדגל בגישה תקיפה ואקטיביסטית, לעומת משה שרת, שדגל במתינות וחתירה לשלום. שרת התקשה לפעול לקידום השלום עם שכנותיה של ישראל והשפעתו העזה של בן-גוריון (שפרש לכאורה מהחיים הציבוריים והתגורר בשדה בוקר), ריחפה מעל כל תקופת כהונתו. בין היתר, נרקחה מאחורי גבו של שרת פעולת החבלה הכושלת במצרים – החמורה שבפרשיות הביטחוניות דאז, שזכתה לכינוי "העסק הביש". בחודש יוני 1955 התפטר שרת מתפקידו ומעט אחר כך שב דוד בן-גוריון לראשות הממשלה.
[4] דף, 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קמטים. כתמים קלים. קרעים לאורך סימני הקיפול ובשוליים.
מכתבים מאישים מפורסמים
מכתבים מאישים מפורסמים