שעון יד (מתוצרת חברת Benrus) שקיבל רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש במתנה מחמיו רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ.

מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את השעון מתוצרת Benrus שאבי [הריי"ץ] קנה לגיסי [הרבי מליובאוויטש] ב-1929-1930. בשעה שאבי ובעלי [הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג)] נסעו לישראל ואמריקה, אני נסעתי עם בני [בערי גורארי'] לברלין להתארח אצל אחותי [הרבנית חיה מושקא]. בהיותו באמריקה קנה אבי במתנה לגיסי את השעון מתוצרת Benrus, שהיה מאוד פופולרי בתקופה זו. גיסי ענד את השעון, לצד זה שקיבל לקראת חתונתו, במשך רוב שנות ה-30 - ראשית שנות ה-40. בשנת 1945, שעונים מתוצרת Benrus כבר נחשבו למיושנים, וגיסי הציע אותו לבני שאמר שהוא לא מעונין בו. כאשר אחותי וגיסי העתיקו את דירתם מניו יורק אווניו (New York Ave) [בשנת תשט"ו עברו הרבי והרבנית לביתם ברחוב פרזידנט (President)], אחותי מסרה לי אותו. היא לא הייתה מעוניינת בחפצים... שאין בהם שימוש. אני החלפתי את רצועות השעון. בעלי ענד אותו מספר פעמים אך גם הוא לא היה מעוניין בו עוד. אני רוצה שהוא יהיה ברשותך. כעת כשבעלי נפטר [הרש"ג נפטר באדר תשמ"ט], אני יודעת שאתה תוקיר אותו". האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.

בשנת תרפ"ט-תר"צ ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל ובארה"ב, מלווה בחתנו המבוגר הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). בכ"א תמוז תר"צ סיים הריי"ץ את ביקורו בארה"ב. הוא הפליג מנמל ניו-יורק באונייה "ברמן" (SS Bremen) והגיע לברלין בכ"ז תמוז תר"צ. לאחר שהות של מספר שבועות בעיירת המרפא מרינבד, ושהות נוספת קצרה בברלין, חזר באמצע חודש אלול למקום מושבו בריגה. בדרכו לארץ ישראל ובשובו ממנה, וכן בעת שובו מביקורו בארה"ב, נפגש הריי"ץ בברלין עם חתנו הצעיר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים הרבי מליובאוויטש (רבי מנחם מנדל שניאורסון ורעייתו הרבנית חיה מושקא התגוררו בשנים תרפ"ט-תרצ"ג בברלין, ולאחר עליית הנאצים לשלטון, הם העתיקו את מקום מגוריהם לפריז). 

על פי האישור המצורף, האדמו"ר הריי"ץ קנה את השעון שלפנינו כמתנה לחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון בעת ביקורו בשנת תר"צ בארה"ב והעניק לו אותו עם שובו לאירופה, כנראה במהלך שהייתו בברלין (בחודש תמוז ובחודש אלול תר"צ), בדרכו למקום מושבו שבריגה.

כמתואר באישור, בעת ביקורם של אביה הריי"ץ ובעלה הרש"ג בארץ ישראל ובארה"ב, התארחה הרבנית חנה גורארי', יחד עם בנה בערי, אצל אחותה חיה מושקא וגיסה רבי מנחם מנדל שניאורסון בברלין (ראו גם "אגרות קודש" הריי"ץ, כרך ט"ו אגרות ה'תמב, ה'תמט, ה'תסח).

בתמונה הידועה של הרבי מליובאוויטש יושב לצד אמו הרבנית חנה בפריז (הרבי הגיע בשנת תש"ז לפריז כדי ללוות את אמו הרבנית חנה שנמלטה מרוסיה הסובייטית בדרכה לארה"ב), הרבי נראה עונד שעון יד המזכיר בצורתו את שעון היד שלפנינו. ייתכן שזהו השעון השעון שקיבל הרבי במתנה מחמיו הריי"ץ כ-17 שנים קודם לכן בשנת תר"צ (ראו חומר מצורף).

גוף השעון: 2.5X2.5 ס"מ. מצב טוב. המנגנון המכני תקין. רצועת עור חדשה (כמתואר באישור שלפנינו, הרבנית חנה גורארי' החליפה את הרצועה המקורית בחדשה).

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת הרבי – "וכל כליו שהשתמש בהם... קדושתו עליהם"

הרבי בשיחותיו האריך בכמה הזדמנויות לבאר את גדר הקדושה השורה על חפצים ונכסים גשמיים שהשתמש בהם הצדיק, אף לאחר פטירתו מן העולם. באחת משיחותיו הרבי מצטט את דברי חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "שהמקום שבו למד ועסק בתורה, וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו [של הצדיק] עליהם מחלקי בירורו בעולם". הרבי מסביר שכמו שחייו הרוחניים של הצדיק - שהיה אף בחייו מרכבה לשכינה - הם נצחיים ואין להם הפסק, כך ממשיכה השראת קדושת הצדיק לשרות בביתו ובכל חפציו שהשתמש בהם לצורכי עבודתו את השם יתברך, אף לאחר פטירת הצדיק מהעולם: "שחיי הצדיק הם נצחיים, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם – בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו')... כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו". הרבי מדגיש יתרה מזו, ש"קדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחר הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף" (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27).