כתב-יד, סדר תרי"ג מצוות, מאת רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה בעל "שבת של מי". [איטליה, המאה ה-19].
כתיבה איטלקית מרובעת נאה, יתכן שהיא כתיבת ידו של המחבר.
בשער כתב היד: "תרי"ג מצות שסידר בעל מדבר צין". "מדבר צין" הוא אחד מחיבוריו של רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליאה שלא נדפסו, והוא מזכירו בספריו שנדפסו.
לאחר השער מופיעה "הקדמת המחבר – של חשקן בתורה יעקב שמשון שבתי בלא"א רפאל מסיניגאליא ס"ט זיע"א".
החיבור מונה את תרי"ג המצוות מן התורה ושבע המצוות מדרבנן, כשהן מחולקות לסוגים: "תדירי", "לעת שיזדמן", "כשיבנה בית קדשנו". בהקדמתו כותב המחבר שראה הגהה בספר של"ה (דף רסד ע"ב) בשם "מגילת סתרים", בה יש מניינים ורמזים לסוגים השונים של תרי"ג המצוות, "ואנכי תולעת יעקב אחשבה לדעת מהו הם, בין אותן המצות שצריך לקיימם בכל עת וזמן, ובין אותן לעת שיזדמן, וכן אותן הנשארים לכשיבנה בית קדשנו ותפארתנו, ואמרתי אספרה אחת אחת למצוא חשבון...".
למיטב ידיעתנו, החיבור לא נדפס.
רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה (שנות הת"ק-סביבות ת"ר), מגדולי חכמי איטליה ומחבר ספרים רבים, שחלקם לא נדפסו. נודע בחיבורו "שבת של מי" על מסכת שבת, שנדפס במספר מהדורות והתקבל בקרב הלומדים כאחד מספרי היסוד למסכת זו. היה מוערך מאד על חכמי דורו. החיד"א, שקיים איתו קשרי ידידות, כותב באחד ממכתביו אליו: "ידידינו ואהובנו חכם לב איש חסיד כמה"ר יעקב שמשון סיניגאליה יצ"ו... מעיד אני עלי שמים וארץ כי ברוב הימים אני מברך שמו..." (אגרות חיד"א, מהדורת רוזנברג, סימן ז). כמו כן, עמד בקשרי ידידות ומכתבים עם רבי דוד זינצהיים, המפליג בשבחו וכותב עליו בהסכמה לספרו "מתת אלוקים": "ומתת אלקים היא להרב המובהק מאיר כברק חובר חיבורים מחוכם עצום ורב כמוהר"ר יעקב שמשון שבתי סינגאליא נר"ו מעיר אנקונא יע"א אשר כבר יצא מוניטין שלו בעולם בכמה ספרים חשובים שיצאו לאויר הדפוס ונתפשטו בקרב ישראל", ובהסכמה לספרו "נזיר שמשון": "הנה מרחוק יד שלוחה אלי יד הגדולה מהחכם השלם והכולל זה סיני רב ועצום מפורסם לשבח שקדן בתורה וזו היא אומנתו... אשר חיבורים הללו עיני ראתה ושמח וגם הכרתי הרב הנ"ל ע"י כמה שו"ת שהריץ אלי...".
רבי יעקב שמשון שבתי סירב ליטול על עצמו עול רבנות, והיה יושב ושוקד בתורה וכותב את חיבוריו. על מצבתו ביקש שלא יכתבו שום תואר מלבד "חשקן בתורה" [כינוי זה מופיע גם בראש ההקדמה בכתב-יד שלפנינו: "הקדמת המחבר של חשקן בתורה יעקב שמשון שבתי בלא"א רפאל מסיניגאליא ס"ט זיע"א"]. הוא היה מחבר פורה במיוחד וכתב חיבורים רבים. למעלה מעשרה חיבורים שלו נדפסו, בהם ספר "שבת של מי" – על מסכת שבת; ספר "אביר יעקב" – על מסכת כריתות, ספר "נזיר שמשון" – על המשניות, ספר "מתת אלהים" (עם "לקט שכחה") – על מסכתות הש"ס, ועוד. מלבד זאת נותרו כמה מחיבוריו בכתב-יד, בהם החיבור שלפנינו (על-ידי "מכון ירושלים" נדפסו לאחרונה חיבוריו "מטה עז" על מסכתות ערכין וזבחים ו"פיסת בר" על מסכתות מנחות ובכורות).
החיבור שלפנינו תואר על ידי רבי חיים רוזנברג, רבה של אנקונה, ברשימת החיבורים בכת"י של רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה (בספר "אגרות דרב חיים יוסף דוד אזולאי", וואץ תרפ"ז, עמ' 11-12, הערה 3), שם הוא מכנהו "קונטריס סדר המצות, על תרי"ג מצות".
[31] דף (ועוד מספר דפים ריקים). 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.

ברכת המחבר למי שידפיס את ספרו
בכתב היד של חיבורו "מטה עז" (שיצא לאור על ידי "מכון ירושלים"), מברך רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה את מי שיתנדב להדפיס את ספרו, במילים הבאות: "ונהפוך הוא לאיש חסד אם יתנדב לבו להדפיסו לי ולשמי, מפי עליון יבורך, כל חותמי ברכות שבמקדש יחול על ראשו, לו זרוע עם גבורה, שנות חיים יוסיפו לו, סגי ומסגי בטיבותא, ויזכה לראות בנחמה בביאת משיח צדקנו...".

דף (שני עמודים, כ-50 שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו הגאון רבי משה סופר, בעל ה"חתם סופר", חידושים על התורה, בפרשיות ויגש, ויחי, שמות. [דרעזניץ? תקנ"ז? 1797?].
בדף שלפנינו שלושה קטעים. בעמוד הראשון חציו של קטע מפרשת ויגש (נדפס בספר חתם סופר על התורה, בראשית, ירושלים תשי"ח, עמ' רכו). אחריו קטע מפרשת ויחי, על הפסוק "אביך צוה לפני מותו". קטע זה מופיע בדף שלפנינו בשלמותו, ובראשו הכיתוב: "מה שחנני הי"ת לפ' ויחי תקנ"ז" (נדפס בחתם סופר על התורה, שם, עמ' רמד-רמה). בעמוד השני חציו הראשון של קטע על פרשת שמות, המתחיל "מס' זבחים..." (נדפס בחתם סופר על התורה, ספר שמות, עמ' טו-טז).
החידושים שלפנינו הם מתקופה מוקדמת בחייו של רבינו ה"חתם סופר". שני הקטעים שאינם מתוארכים, אף הם נכתבו (או נאמרו) על ידו בשנת תקנ"ז (ראה ספר חתם סופר על התורה, שם; לצד הקטע השלישי בדף שלפנינו, רישום בכתיבה מאוחרת: "לפ' שמות תקנ"ז לפ"ק"). בשנה זו שימש עדיין ה"חתם סופר" כרב בעיר דרעזניץ (שנה לאחר מכן, בשנת תקנ"ח, התמנה לרב במטרסדורף, ובשנת תקס"ז התמנה לרבה של פרשבורג).
[1] דף. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. נייר דבק לשיקום בראש הדף. רישומים.
לחביבות קדושת חידושי תורתו נהגו צאצאיו ותלמידיו לשמור את כתבי יד קדשו כסגולה ליראת שמים ולישועה (ראה להלן).

כתב ידו של החתם סופר – סגולה ליראת שמים
מפורסמים דבריו של הגאון רבי מרדכי בנעט, כי עצם ההבטה בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים. סיפור זה מובא ע"י רבי יוסף נפתלי שטרן, בשם חמיו רבי שמואל אלכסנדרי סופר, אשר שמע אותו מאביו ה"כתב סופר". לפי המסופר, לעת זקנתו של מהר"ם בנעט, עמדה על שולחנו שאלה מסובכת בענייני עגונה. חברי בית דינו בניקלשבורג כתבו קונטרס גדול בעניין, ושלחוהו אל החתם סופר שיחווה את דעתו. כאשר הגיע הקונטרס אל החתם סופר, עיין בו מעט זמן לאחר מנוחת הצהרים והשיב את תשובתו באותו היום. בית הדין בניקלשבורג התפלאו על מהירות תשובתו והחלו לעיין בתשובה. המהר"ם בנעט לקח את המכתב מידם, ומיד לאחר שראה כי מסקנת החתם סופר להיתר, פקד על בית דינו לתת פסק שיתיר את נישואי העגונה. לאחר מכן, חזר המהר"ם בנעט ולקח את תשובת החתם סופר, והחל לעיין בה בשנית. חברי בית הדין סברו כי הוא מסתפק עדיין בעניין ההיתר, אך המהר"ם בנעט אמר להם שימשיכו בכתיבת ההיתר, שכן הוא מביט בתשובה רק משום שההסתכלות בכתב ידו של החתם סופר היא סגולה ליראת שמים.
סיפור זה על המהר"ם בנעט היה רגיל לספר הגאון רבי אהרן קוטלר – שתורתו של החתם סופר היתה חביבה עליו במיוחד.
בספר "חיים שיש בהם" (מהדורא קמא, פרשת שמיני, עמ' ר-רא) מובא הסיפור בשינויים בשם האדמו"ר מסאטמר: באחת הפעמים הביא אחד מחסידי סאטמר מתנה לרבו, מכתב כתוב בכתב-ידו של מרן החתם סופר ז"ל. בתחילה, סירב הרבי לקבלו ממנו באמרו שמכתב מהחתם סופר בודאי נמכר בדמים יקרים ושוה כסף רב. אילו היית מביא לי את שוויו של המכתב, טען האדמו"ר, בודאי לא הייתי לוקח זאת ממך, ועל כן אין רצוני לקבל ממך גם את כתב-היד ששוה הון תועפות. לאחר שהחסיד הפציר מאוד ברבו, ניאות הרבי מסאטמר לקבל ממנו את המכתב. מכתבו של החתם סופר הסב לאדמו"ר הנאה יתירה והוא קרא בו כמה פעמים. באותו מעמד סיפר הרבי את הסיפור על המהר"ם בנעט, שאמר בעת אחזו בתשובת החתם סופר, כי על אף שירד לעומק דבריו תכף ומיד בפעם הראשונה, אך "אני חוזר וקורא את הדברים מפני שהקריאה בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים".
סיפור מעניין מסופר על הגרא"מ שך ראש ישיבת פוניבז', שהגיע לניחום אבלים בבית אחד הרבנים החשובים בבני ברק. רב זה היה מצאצאי החתם סופר וכאשר סיפרו לו הבנים כי בידם דף בכתב ידו של מרן החתם סופר, ביקש לראותו. כשהביאו לו את הדף, ביקש הרב שך להוציאו מן הניילונית, באומרו שעצם הנגיעה בכתב יד קדשו של החתם סופר מביאה ליראת שמים.
כתבי ידו של החתם סופר מקובלים גם כסגולה ל"שמירה" ולישועות שונות. מסופר כי כאשר היה הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא יוצא לדרך, היה נוטל עמו כסגולה ל"שמירה" כרכים מכתבי היד של אביו החתם סופר. עד ימינו אלה, תולים אנשים רבים את נס הצלתם מן השואה בכתבי ידו הקדושים של החתם סופר, שלקחו בידם בעת נדודיהם, ובזכותם ניצלו מן ההרג והמלחמות. גם הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מבני ברק מביא תמיד בדרשותיו, כי החזקת כתבי החתם סופר בבית היא סגולה גדולה לרפואה ולישועות.