שאלות ותשובות וביאורים – שארית יוסף, מאת רבי יוסף כ"ץ אב"ד קראקא (גיסו של הרמ"א). קראקא, דפוס יצחק פרוסטיץ, [ש"ן 1590]. מהדורה ראשונה.
עותק עם הגהות בכתב-יד המחבר (אחת מהן חתומה), והגהות רבות מאחד מגדולי דורו.
בדף לא/2, בסיום הפסקה השניה, הוסיף המחבר בכתב-ידו: "וצ"ע", ובשולי הדף הוסיף הגהה (קצוצה בחלקה), החתומה בשמו: "...נא' יוסף" (בכתיבה זהה לחתימתו המלאה, המופיעה בפריט הבא).
למעלה מעשרים הגהות ארוכות, למדניות, בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה (חלקן קצוצות). ניכר שהכותב היה מגדולי דורו של המחבר, אך לא הצלחנו לזהות באופן וודאי מיהו הכותב. בהגהותיו הוא משיג ללא היסוס על מחבר הספר ואף מבטל את דבריו בדברים תקיפים: "זה שקר שהרי כתב בסמוך..."; "נ"ל טעות גמור", "ואין זה נכון...", "הא לא קשיא...", "לפי מה שפי' גבי שלא יאמרו כו' לא קשיא מידי".
בדף כו/2 (מסומן בטעות כח), מזכיר הכותב את ביאורו, כפי הנראה ביאור על הטור או על השולחן ערוך: "תימא הרי כל הגאוני' לא פסקו דצריכ' הודא'... ומחוורתא כמו שתרצתי בבאורי".
תוכן ההגהה הנ"ל מקביל לדברים שכתב רבינו הב"ח בביאורו על הטור, בסימן זה, וכן לדברים שכתב בעל הש"ך בביאורו על השולחן ערוך, אך כאמור לא הצלחנו להגיע להכרעה בנוגע לזהותו של הכותב.
מרבית ההגהות מופיעות בחלק החידושים והביאורים (על המרדכי ועל טור חושן משפט), מלבד הגהה ארוכה נוספת בדף ט/1, מאותו כותב.
[6], ה-צב; לב דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים וסימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה ישנה, עם פגמים.
בראש הספר [2] דף עם ארבע תשובות שנוספו אחר גמר הדפסת הספר. כפי הנראה נוספו דפים אלה רק לטפסים מעטים (ראה: י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 724).

רבי יוסף כ"ץ בעל "שארית יוסף" – גיסו של הרמ"א, מגדולי הפוסקים, אב"ד וראש ישיבה בקראקא
הגאון רבי יוסף ב"ר מרדכי גרשון כ"ץ (רע"א בערך-שנ"א), אב"ד קראקא, גיסו של הרמ"א ומגדולי חכמי דורו. כבר בצעירותו, בשנת ש"א, התמנה לאחד מחברי בית הדין בקראקא. ברבות הזמן התעלה לשבת בהרכב הגבוה בבית דין זה, לצדם של רבי משה סג"ל לנדא ורבי משה איסרליש – הרמ"א (בעל "המפה" על השולחן ערוך). בהמשך הפך הרמ"א לגיסו של מהר"י כ"ץ, כאשר נשא את אחותו של מהר"י כ"ץ מרת קריינדל לאשה (בשנת שי"ב, לאחר שנפטרה אשתו הקודמת של הרמ"א, מרת גולדה בת רבי שכנא מלובלין). בסוף פסק דין משנת שי"ח (סימן עח בספר שלפנינו, התשובה האחרונה בחלק השו"ת) מונה סופר הקהל את שלושת הדיינים, במילים אלו: "החותם ברשיון ג' עמודי עולם דקהילה קדושה קראקא, דהיינו האלוף המופלג הישיש כמהר"ר משה לנדא והאלוף המופלג כמהר"ר יוסף כ"ץ והאלוף המופלג כמהר"ר משה איסרלז". הרמ"א, שמתאר פסק זה באחת מתשובותיו (סימן יז, סעיף ב'), כותב: "...ובא הדין לפני חכמי קראקא, האחד הישיש מורה לצדקה, הגאון מוהר"ר משה לנד"ו, והשני אשר בצדו, הגאון גיסי מוהר"ר יוסף כ"ץ, אשר מתוך הלחץ, שאין בית דין שלא יחץ, נמניתי לשליש עמהם, ואני הקטן שבהם". מלבד תפקידו כדיין שימש מהר"י כ"ץ כראש הישיבה בקראקא, ולאחר פטירת הרמ"א הוכר כראש וראשון למרביצי התורה ומנהיגי הקהילה בקראקא. שמעו נתפרסם בדורו בכל תפוצות ישראל כגאון ופוסק וכעמוד ההוראה, ואף גיסו הרמ"א התחשב בפסקיו וקיבל את דבריו. בין גדולי עולם ששלחו למהר"י כ"ץ את פסקיהם וביקשו שיחווה את דעתו, היה גם המהרש"ל, שעל אף שנודע כתקיף בדורו שלא נשא פני איש, כותב עליו בהערכה ובהתבטלות (שו"ת מהרש"ל, סימן כד): "אבל בנידון זה שכבר נתמנה על הדין מרצון שניהם, שארי ומחותני ה"ה האלוף המופלג מהר"ר יוסף כהן צדק, מורה צדק נושא אפוד, ואינני אלא כתלמיד הנושא ונותן לפני רבותיו...". אחד ממפעליו התורניים של מהר"י כ"ץ היה ספר האגודה לרבי אלכסנדר זוסלין הכהן מפרנקפורט, שמהר"י כ"ץ עמל להגיהו ולההדירו מכתב-יד ישן שהצליח להשיג, והביאו להדפסה בדפוס פרוסטיץ שבקראקא, בשנת של"א. בשער הספר כותבים המדפיסים: "והוגה ההעתק על ידי הגאון ריש מתיבתא כמהר"ר יוסף כ"ץ... אשר בו תלה זיוני חריפתו ובקיאתו... והמציא לו שותפים לסייע לדבר מצוה להוציא לאור תעלומת הספר הלז...". כשנה לפני פטירתו הביא מהר"י כ"ץ את ספרו שארית יוסף, שלפנינו, הכולל בחלקו העיקרי שאלות ותשובות, ובחלקו השני חידושים וביאורים על המרדכי (למסכתות שונות) ועל טור חושן משפט. עם הדפסתו התפרסם ספר שארית יוסף בין הלומדים, וחכמי דורו והדור שאחריו כבר דנים בחידושים ובפסקים המובאים בספר, ומצטטים אותם בחיבוריהם. בהם בני דורו (תלמידי הרמ"א והמהרש"א) רבי בנימין אהרן סלניק בספרו "משאת בנימין" ורבי יהושע פלק בעל הסמ"ע, בספרו "דרישה ופרישה". רבי יואל סירקיש בעל הב"ח, שישב על כסאו כרבה של קראקא, מזכירו בחיבורו, ואחריו הגאון רבי שבתי כ"ץ בעל הש"ך שדן ומפלפל בדבריו מספר פעמים בחיבורו על השולחן ערוך.
בן דורו, רבי דוד גאנז מפראג (שהיה תלמיד הרמ"א), מתאר את מהר"י כ"ץ בספרו "צמח דוד": "הוא הרב הגדול שמוכתר בארבע כתרים: כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות וגדולה, וכתר שם טוב, אשר חיבר שאלות ותשובות, והרביץ תורה בישראל בקריה הנאמנה... קהילה קדושה קראקא, והיה שם תמיד אחד מראשי הישיבות ואב בית דין קרוב לחמישים שנה".
על מצבתו נכתב בין היתר: "...מו"ה יוסף ב"ר מרדכי גרשון כ"ץ שהיה אב בית דין וראש ישיבה פה קראקא יותר מחמישים שנה...".
(סקירה נרחבת על תולדות מהר"י כ"ץ, ראה במאמר המבוא מאת הרב משה דוד צ'צ'יק, בראש ספר שארית יוסף, מהדורת זכרון אהרן, ירושלים תשע"ז).