אוסף ספרים, ביאורים ופירושים על ספר הזהר, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (זקנו של החיד"א). הספרים נדפסו מכתב-יד ביוזמתו ובתמיכתו של האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא:
1. ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, חלק ראשון – בראשית. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תרל"ו [1876].
2. ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, חלק שני – שמות. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תרל"ט [1879].
3. ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, חלק שלישי – ויקרא. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תרל"ט [1879].
4. ספר מחזה אברהם, על פרשת ואתה תחזה [פרשת יתרו], עם פירוש 'אור החמה'. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תר"מ 1880].
5. ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, חלק ראשון – בראשית. פרעמישלא, דפוס זופניק, קנאללער את וואלף, [תרנ"ו] 1896. מהדורה שניה. חתימה בדף השער: "שלום רייכמאן".
6. ספר אור הלבנה, והוא החלק הראשון מספר קרית ארבע - הגהות על ספר הזוהר. פרמישלה, דפוס זופניק, קנאללער, [תרנ"ט] 1899.

החיבור "קרית ארבע" לביאור ספר הזוהר – כולל את הספרים "אור החמה" ו"אור הלבנה", מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון (ש"ל-ת"ד, 1570-1643), בעל ה"חסד לאברהם" (מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). החיבור נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה". הספר "אור החמה" הודפס שנית בפרמישלה, ביזמת האדמו"ר משיניווא, ואילו הספר "אור הלבנה" עם ההגהות על הזוהר (שכתב רבי אברהם אזולאי עפ"י כתבי יד קדומים), יצא לאור רק לאחר פטירתו בטבת תרנ"ט. בהקדמת הספר "אור הלבנה" כותבים בניו האדמו"רים על טרחתו הרבה של אביהם בהדפסת הספרים, ועל השתדלותו בימיו האחרונים לזרז את הדפסת הספר "אור הלבנה".

6 ספרים. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב. כריכות חדשות (לא אחידות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרים מספרי המגיד מדובנא:
* ספר קול יעקב, על חמש מגילות. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל [לבנזון], תקע"ט-תק"פ [1819-1820]. מהדורה ראשונה.
* ספר קול יעקב. ווילנא, דפוס בנימין בן דוד ארי’ סג"ל [רוטנברג], תקצ"ה 1834.
* ספר אהל יעקב, על ספר שמות. [ווארשא?, דפוס ח’ א’ ל’, תרט"ו 1855, בערך].
* ספר אהל יעקב, על חומש ויקרא ודברים. וינה-פראג, תרכ"ג-[תרכ"ז] 1863-1866. שני חלקים בשני כרכים.
* ספר אהל יעקב, על חומשים במדבר ודברים. [קניגסברג], חסר שם מדפיס, [תרכ"א 1861]. בשער כרך במדבר: "שנת תרכ"א לפ"ק". שני כרכים.
* ספר קול יעקב. [כפי הנראה: לבוב, F. Galinski u. S.L. Flecker, תר"כ 1860].
* ספר המדות, עם שיורי המדות מאת רבי אברהם בערוש פלאהם תלמיד המגיד מדובנא. [קניגסברג], חסר שם מדפיס, [תרכ"ב 1862].
* מדרש איכה, עם פירוש מתנות כהונה ובאור דרכי ציון. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרל"ו 1876.
* גאולת ישראל, הגדה של פסח, עם נ"ו פירושים ביידיש, בהם פירושי המגיד מדובנא. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1911. יערי 1790; אוצר ההגדות 2514.

המחבר, רבי יעקב קראנץ (תק"א-תקס"ה), ממקורבי הגר"א מווילנא. לאחר שלא נתראו השניים תקופה ארוכה, יצא הגר"א מגדרו והסתגרותו, ושלח אליו מכתב בבקשה כי יבוא לבקרו בווילנא, להתענג על דבריו בדברי תורה ותוכחת מוסר - "מזמן לזמן היה הגר"א נוהג להזמין אליו את המגיד מדובנא ומפציר בו להוכיח אותו. מתוך שני מכתבים שהופנו אליו על ידי הגר"א ובנו, אנו למדים עד כמה השתוקק הגר"א לבואו של המגיד כדי לשמוע הימנו דברי תוכחה" (הגאון החסיד מוילנא, עמ' קעג).
רבי יעקב מדובנא היה המגיד המפורסם ביותר במאות השנים האחרונות. דרשותיו בביאורי דברי חז"ל ומשליו הקולעים הקנו לו שם עולמי, והיה נודד בקהילות ישראל לחזק לבם של ישראל ולקרבם לשמירת התורה והמצוות. דברי תורתו ומשליו הקולעים נפוצו בעל-פה במשך שנים רבות, עד שקם לו גואל רבי אברהם בערוש פלאהם, שאסף והדפיס ספרים רבים מתורתו ומשליו, שנדפסו במהדורות רבות, עד היום. רא"ב פלאהם כותב באחת מהקדמותיו, על ידידות והערכת הגר"א מווילנא אליו: "...ומי לנו גדול מרבינו הגאון החסיד רבן של בל בני הגולה רבינו אליהו מוילנא זצוק"ל, אשר הפליג בשבחיו עד להפליא, באגרותיו אשר שלח אליו לק' דובנא, הנם עוד תחת ידי, לבקש אותו לבוא אליו, להשתעשע אתו ולשוש באהבתו" (הקדמה לביאור הגר"א על איוב, וורשא, תרי"ד).
9 ספרים ב-11 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרים מאת רבי חיים בן עטר, דפוסי רוסיה-פולין:
1. ספר חפץ ה', חידושים על הש"ס, מסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש. זולקווא "כאשר נדפס באמשטרדם", [תקס"ה 1805]. מהדורה שניה. מעבר לשער הסכמות המגיד מקוז'ניץ, ורבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. חתימה בדף השער: "צבי יעקב הלוי".
[2], קכד דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.

2. ספר ראשון לציון, חלק ראשון, ביאור על ספרים יהושע, שופטים, שמואל, ישעיה וחלק שני, ביאור על ספר משלי. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן], [תקס"ט 1809?].
יא; יג-יח; [יט]-לד, לז-מא דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים, חלקם משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים בעט וחותמת. כריכות עור חדשות.
פרט השנה בדף השער הוא של תקס"ד, אך ההסכמות נתנו בחודש שבט תקס"ט. בין ההסכמות, הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
שם המדפיס לפי ספרו של פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, תל-אביב, תש"י, עמ’ 102.