קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
כתב–יד, פזמונים ופיוטים – רודוס, תרל"ב – שער מאויר – כריכה נאה
כתב–יד, פזמונים ופיוטים. רודוס, [תרל"ב 1872].
דף שער מאויר בדגמים פרחוניים, במרכזו נכתב: "זה הספר של פזמונים, כתב ידי של הצעיר חזקיא משה דוד ישראל ס"ט, להארוס וחשוב אברהם אלחאדיף בכ"ר חיים יצ"ו, נשלם ביום ט' לחדש אייר משנתינו זאת ו'י'ש'י'ש'ו' בשמחה לפ"ק [=תרל"ב] רודיס".
הפזמונים והפיוטים ערוכים בכתב–היד לפי סוגי המקאם שבו הושרו. בראש כתב–היד מפתחות עם רשימת הפיוטים לפי החלוקה למקאמים.
בראשי רוב הפיוטים מצוינים המקאם ושם המחבר על–פי האקרוסטיכון. פיוטים רבים הם מאת רבי ישראל נג'ארה ותלמידו המובהק רבי אבטליון ב"ר מרדכי דוויק. פיוטים נוספים נושאים את שמות הפייטנים "חיים לוי", "יעקב עמרון", "אברהם חייון בר שלמה", "שמואל", "שלמה שני".
בדף עה/1 מופיע הפיוט "אתן לדר מעונה", ובראשו מצוין: "חמשה לשונות סי' אני שמואל". הפיוט מורכב משבע מחרוזות שבכל אחת מהן חמש צלעות חרוזות, כל אחת בשפה שונה: עברית, ערבית, יוונית, לאדינו וטורקית (פיוט זה, עם צלע נוספת בסוף, נדפס עם פירוש, גם מתוך כתב–יד זה, אצל ד' בנבנשתי, 'שירי תפילה רב–לשונות', ספונות, טו, תשל"א–תשמ"א, עמ' רכט–רל).
פיוטים נוספים הם: "פזמון של ירושלים ת"ו של חברת בקור חולים" (צב/1); פיוט בשבח העיר טבריה: "אוחיל יום יום אשתאה... אדמת קדש טבריה" מאת דוד בן אהרן אבן חסין (צב/2); "כתובה ליום ב' של חג השבועות" (צה/1).
אחרי הפיוטים, "מודעה" בלאדינו, הכוללת את י"ג עיקרי האמונה ועניינים נוספים.
בין המקאמים הותיר המעתיק עמודים ריקים. בחלקם נוספו פיוטים בכתיבה שונה. בנוסף, לאורך כתב–היד ישנן מספר הגהות והשלמות בכתיבה שונה.
בשער ובדפים הראשונים והאחרונים רישומי בעלות בלאדינו, באותיות עבריות ולועזיות: "נסים עזר", "שלמה חיים עזר בן בכור יוסף עזר ז"ל"; "ראובן קודרון"; "R. Codron, Rhodes", ועוד.
כתבי-יד מאוירים מרודוס הנם נדירים.
[4], צו, [2] דף (בהם עמודים ריקים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וכתמי דיו בצבע סגול במספר עמודים. מספר קרעים בשולי הדפים. רישומים, חתימות וחותמת. כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים – כריכה חדשה, משולבת עם חלקי הכריכה המקורית.
הקהילה היהודית באי רודוס היא בעלת היסטוריה מפוארת ועתיקה. כבר במאה ה–12 מעיד הנוסע בנימין מטודילה כי מצא באי כארבע מאות יהודים. לאחר גירוש ספרד התבססה הקהילה וגדלה, ומאוחר יותר נכבשה על ידי הסולטן העות'מאני – סולימאן הראשון. תחת שלטון האימפריה העות'מאנית פרחה קהילת רודוס, שגשגה והתרחבה, ונודעה כאחת מן הקהילות החשובות באזור. כתב–היד שלפנינו הוא משלהי התקופה העות'מאנית ברודוס, קודם כיבוש האי על ידי האיטלקים בראשית המאה ה–20.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.008.