"יד" לספר תורה, מעשה ידי האומן חיים נדאף. [ארץ ישראל-תימן, שלהי המאה ה-19 / תרמ"ח 1888 בקירוב].

כסף יצוק וחקוק.

"יד" בעלת צורה האופיינית ל"ידיים" שנוצרו בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20: חלקה העליון מרובע, מלבני וצר, עם טבעת בקצהו; חלקה התחתון דמוי עלה שטוח, הולך וצר כלפי כף היד, ומעוטר בדגם צמחי עם כתובות הקדשה חקוקות משני הצדדים: "קודש לה' לבית מדרשו של התנא הק' רמב"ה זיע"א אשר נתנדב מע' [מעלת] הגביר הר' יחיא כסאר לעילוי נשמת אחיו המנוח שר שלום נ"ע / בעוב"י [עיר ואם בישראל] צנעא יע"א – ע"י הרב השד"ר זר"ק [זרע קודש] כמהר"ר יחזקאל שאול רופא יצ"ו מעיה"ק טבריא ת"ו – מעשה אמן חיים נדאף נ"י".

ר' יחיא כסאר הנזכר בכתובת ההקדשה היה מגדולי חכמי הישיבה הכללית בצנעא, וחתימותיו מופיעות בפסקי דין משנות התר"מ. השד"ר רבי יחזקאל שאול רופא נסע למסע שליחות בתימן עבור מוסדות התורה בעיר טבריה, ובתשרי תרמ"ח (1887) שהה בעיר צנעא, שם דן בהלכות יום-טוב שני עם חכמי העיר. מסתבר כי בעת מסעו זה נוצר הקשר בינו ובין ר' יחיא כסאר, אשר בעקבותיו נוצרה היד שלפנינו והוקדשה לבית המדרש בעיר טבריה, שעל קבר רבי מאיר בעל הנס.

אורך: 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים וכיפופים קלים. אצבעות היד עקומות (אצבע אחת חסרה בחלקה).

ספרות: אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 278 ועמ' 381); "תשובות וחידושי רבינו יחיא יצחק הלוי", ספר הזכרון איש ימיני, א, עמ' לג.

צלחת בדיל מעוטרת לפדיון הבן. [כנראה צרפת, אמצע המאה ה-19 בקירוב].

בדיל יצוק וחקוק (חתום מאחור בחותמת יצרן מטושטשת).

הצלחת מעוטרת בדגמים צמחיים. בראשה נראה דיוקן אהרן הכהן, מימין ארון הברית ועליו הכרובים ומשמאל מנורה בעלת שבעה קנים. במרכז הצלחת כתובת מעגלית "אהרן כהן הגדול".

דיוקנו של אהרן, מראה הארון והכתובת מבוססים על מדליה צרפתית בעיצובו של Barre, אשר נוצקה 1827 (שחר, פריט מס' 751). הצלחת מתוארת (ומוצגת בתמונה) ב"ילקוט בצלאל, רבעון לאמנות 'בצלאל' בהווה, בעבר ובעתיד", גיליון ג-ד, תמוז תרפ"ח, במאמר "קערות קשוט יהודיות" מאת מרדכי נרקיס, המתאר צלחות מעוטרות באוסף בית הנכאת הלאומי "בצלאל", ושם מייחס אותה נרקיס לצרפת.

קוטר: 27.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.

ספרות:

1. "קערות קשוט יהודיות" מאת מרדכי נרקיס, בתוך "ילקוט בצלאל, רבעון לאמנות 'בצלאל' בהווה, בעבר ובעתיד", גיליון ג-ד, תמוז תרפ"ח, עמ' 104-101.

2. אוסף פויכטוונגר, מסורת ואמנות יהודית, מאת ישעיהו שחר. מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971. עמ' 220.

24 קופות צדקה של מוסדות תורה וצדקה בארץ ישראל. ירושלים, תל-אביב ובת ים. [המאה ה-20].

אוסף גדול של קופות צדקה, מרביתן עשויות פח, של מוסדות תורה וצדקה בישראל.

בין הקופות באוסף:

• בקור חולים האספיטאל, תלמוד תורה וישיבת עץ חיים, ירושלים.

• מעון ומחסה ליתומות ופליטות, "בית לפליטות", ירושלים.

• קופת תלמוד תורה וישיבת קרית ספר ובית תבשיל ופנימיה לילדי העולים, ירושלים.

• קופת רבי מאיר בעל הנס, כולל פולין בירושלים. עם תמונת קבר רבי מאיר בע"ה.

• קופת ישיבה דחסידי בעלזא, ירושלים.

• גמילות חסד "באר שבע", ע"ש מרת בת שבע כ"ר יעקב מאיר ז"ל, ירושלים.

• קרן ילדנו – המפעל להצלת ילדים יהודיים מהחינוך הזר, ע"י גב' מ. פרנקל – בית המעלות ג', ירושלים.

• מוסדות קרלין סטולין בית אהרן וישראל, ירושלים.

• מתן בסתר, בת ים.

• צדקה לע"נ רבי מאיר בעל הנס זיע"א – ישיבה ופנימיה על שם הגאון יוסף חיים זיע"א, שכונת התקווה, תל אביב.

• אגודת עזרה וסעד לעולי דמשק, תל אביב.

• לע"נ רבי מאיר בעל הנס זיע"א, ישיבת תורה והוראה, תל אביב.

• מועצת הצדקה שע"י התאחדות התימנים – קפת צדקה לעניים וצריכי חסד בעדת התימנים, תל אביב.

גודל משתנה. מצב כללי בינוני. חלודה, פגמים וחוסרים. אחדות מן הקופות מצויות באוסף בכמה עותקים.

כרזה גדולה לכבוד חודש אדר, כתובה ומעוטרת ביד. [צפת?, סוף המאה ה–19 או ראשית המאה ה–20]. צייר לא-ידוע.

בראש הכרזה הכתובת "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ומתחתיה הקדשה, "מנחה שלוחה לכבוד חותני מחברתו נאוה וצאצאיהם תחיו" היוצרת ראשי תיבות – "משלח מנות"; והפסוקים "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים". במרכז כתובות הלכות מגילה בארבעה טורים, עם אקרוסטיכון – "שמואל, מרדכי, אסתר". למטה מופיעים ברכות קריאת המגילה והפיוט "שושנת יעקב". הדף מוקף במסגרת מיקרוגרפית ובה כתובה מגילת אסתר. הכרזה לא הושלמה – חלק משטחה נותר ריק ואחת מהלכות המגילה לא נכתבה אף שהוכן לה מקום.

70x50 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. עקבות תיקונים בנייר דבק חומצי. כתמים, בהם כתמים מן הדיו עקב הקיפול. קמטים.

מקור: עזבון ר' יוסף צבי גייגר (1870–1944).

שני סידורי תפילה בפורמט מיניאטורי, מדפוסי איטליה, במאה ה-19:

• סדר תפלות כפי מנהג ק"ק איטליאני יצ"ו, עם קצור סדר תפלות לנערים לימי החול, מוגה הכל לפי משפטי הדקדוק. מנטובה, [תרכ"ו 1866]. עם לוח "שויתי" מעבר לשער. הקדמה קצרה באיטלקית מאת העורך רבי מרדכי הלוי מורטארה – "משרת בקדש בקק"י מנטובה". כל עמודי הסידור מוקפים במסגרת. באותה השנה נדפסה במנטובה מהדורה נוספת של הסידור, עם תרגום לאיטלקית מאת שמואל דוד לוצאטו.

[2], II, תרנח, [2] עמ’. 10 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים בעמוד הבטנה האחרון. כריכה ישנה, פגומה ובלויה, ללא שדרה.

• סידור מיניאטורי, כמנהג איטליה. [איטליה, דפוס לא מזוהה, המאה ה-19].

י-רכד דף. דף השער והדפים שלאחריו חסרים (ייתכן שחסרים מספר דפים נוספים). 7 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים בכמה דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות ובמספור העמודים. כריכת עור, עם הטבעות מוזהבות, פגומה ובלויה מעט.