טס לספר תורה. וינה, [המאה ה-19?].
כסף (חתום), רקוע וחרוט.
בראשו כתר, תחתיו מוברגים שני אריות עם כתרים (שניהם חתומים בחותמות כסף מוינה) ובמרכזו לוחות הברית (חלקים). ללא לוחיות מתחלפות. שרשרת מקורית לתליה, עשויה כסף.
גובה: 24 ס"מ, רוחב: 23 ס"מ.

טס לספר תורה. ארצות המזרח, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20.
כסף (אינו חתום), עבודת ריקוע.
במרכז הטס לוחות הברית (עם אותיות הא"ב), משני צדיהם דמויות משה ואהרן בסגנון אוריינטלי (פרסי?). אהרן אוחז בכלי מיתרים מזרחי. משני הצדדים עמודים זקופים ועליהם אגרטלים, עיטורי עלים. בחלקו התחתון מסגרת מלבנית ובתוכה הכיתוב: "סכות" (להבדיל מטסים אחרים, הכתובת קבועה ואינה מתחלפת).
גובה: 26 ס"מ. רוחב: 19 ס"מ.

טס לספר תורה. תל-אביב, המאה ה-20. יצרן: יצחק אלגזי.
כסף (חתום בחותמת יצרן), עבודת חריטה.
טס קטן, מעוצב כשני לוחות הברית, עם כיתוב "עשרת הדברות", ובראשו כתר-תורה מעוטר בדגמי פרחים ועלים. בתחתית הטס כתובת הקדשה: "קדש לה' מן שבתי שבע לע"נ המנוח אליהו שבע נפטר י"ג ניסן תש"ו". בצדו השני: "ק"ק [=קהילת קודש] שמחה הדר קדש".
קהילת "שמחה הדר קודש" ליוצאי סלוניקי, נוסדה על ידי אברהם שמואל רקנאטי, מחשובי היהודים בסלוניקי (שימש לפני השואה כנשיא ה"מזרחי" וראש התנועה הרביזיוניסטית ביוון וכסגן ראש עיריית סלוניקי). בית הכנסת של הקהילה שכן במספר מקומות בעיר תל-אביב עד הקמת מבנה אמנותי לבית הכנסת בשנות השבעים. מבנה זה התפרסם מאד בשל עיצובו המקורי, וזכה בין היתר לכינוי "הקונכיה" בשל צורתו הייחודית. בית הכנסת נקרא "היכל יהודה" על שם יהודה ליאון רקאנטי (ראה חומר מצורף).
גובה מירבי: 18.5 ס"מ. רוחב: 13.5 ס"מ.

טס בצורת החושן, כפי הנראה שימש לספר תורה.
פח מוזהב וקרטון. עבודה עממית, עם שרשרת תואמת.
איור בצבעים על קרטון. שמות השבטים נכתבו בשיבושים: "...יהודה, ששכר, ובלון, דן, נפ-לי, וד, אשר... בנינין".
19X19 ס"מ.

כתר לספר תורה. וינה, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20.
כסף (חתום), רקוע, מוזהב בחלקו.
כולל שני פעמונים, חמשה פעמונים חסרים.
גובה: 26 ס"מ, קוטר: 23.5 ס"מ. מצב טוב.