פסק דין רבני פיסארו, רבי משה חזקיה הלוי ועוד - פיסארו (איטליה), של"ה (1575).
פסק הדין על סכסוך ממוני בין אפוטרופסי עזבון רבי יצחק מוולטירה, על תשלומי שכירות לרבי גרשון אבי הנערה ששירתה בביתו. נכתב ונחתם ע"י הדיינים הבוררים שקבלו כח "לדון ולפסוק ביניהם דין או קרוב לדין כפי ראות עינינו וכיד ה' הטובה עלינו". על החתום: "אני הצעיר בית לוי משה חזקיה בכה"ר יצחק הלוי זצ"ל ברור מכח הקומפרומיסו..." [בוררות], וכתיבת וחתימת שני דיינים נוספים [לא מפוענחים], אחד מהם חותם: "אני [?] יזיי"א נכד משה ן' נחמן ז"ל".
הגאון רבי משה חזקיה הלוי, מגדולי חכמי איטליה בדורו (פסק דינו משנת שכ"ו, על פרשת גט תמרי-וינטורוצו, מוזכר בשו"ת מבי"ט. ידועה גם חתימתו בראש רבני פיסארו על ה"חרם" נגד הספר "מאור עינים" של רבי עזריה מן האדומים. שם הוא חתום יחד עם רעו הגאון רבי יחיאל טרבוט מפיסארו). ראה אודותיו חומר מצורף.
כ-28 ס"מ. נייר משובח, מצב טוב, סימני קיפול, חור קטן במרכז הדף. חותמת תבליט נוטריונית (רשויות העיר? עם סמל?) על נייר מודבק.

מכתב פסק-דין בעניני תשלום לבנים מנכסי האב עבור התחייבות תשלומי מזונות, כת"י מזרחי, חתימות רבניות מעוטרות של רבי רפאל אלעזר הלוי ורבי רפאל חיים בנימין פרץ. קושטא, התר"ו (1846).
הגאון הנודע רבי רפאל חיים בנימין (רח"ב) פרץ, מגדולי רבני טורקיה בדורו, רב ואב"ד בעיר מגדלים (דרדניל) ובעיר גאליפולי. בעל "זכרנו לחיים" (שלוניקי-אזמיר, תרכ"ז-תרל"ב), הוציא לאור את ספר "אבני שהם" (שלוניקי, תר"ח) מאביו רבי אברהם פרץ.
כ-21 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת זכוכית ועץ ישנה. לא נבדק מחוץ למסגרת.

מכתב בכת"י וחתימתו של הגאון רבי "מלכיאל צבי הלוי" טננבוים אב"ד לומזה, אל רבי יואל ליב הרצוג. לומז'ה, תרס"ב 1902.
הגאון הקדוש רבי מלכיאל טננבוים (תר"ז-תר"ע) מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו, נודע בגאונותו הרבה והשיב תשובות לשואלים רבים, תשובותיו נדפסו בספריו שו"ת דברי מלכיאל ז' חלקים. נודע לאיש קדוש והמונים נתדפקו על דלתו בבקשת ברכה וישועה. הרב הרצוג כותב עליו כי "נוסף על גאונותו בהלכה היה בקי בקבלה ועוסק בלילה בשעות המאוחרות ברזין דאורייתא".
מקבל המכתב: הגאון רבי יואל ליב הרצוג (תרכ"ה-תרצ"ה), בן העיר לומז'ה, היגר לאנגליה בשנת תרנ"ט וכיהן שם ברבנות, בשנת תרע"א עבר לפאריס. למד בעיון רב את כל הש"ס, בחברותא עם בנו העילוי רבי יצחק אייזיק [לימים הרב הראשי לארץ ישראל] שהיה אז פחות מבן שש-עשרה שנה.
נייר מכתבים רשמי, 20.5 ס"מ. מצב טוב, קמטי קיפול.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו [וחותמתו] של הגאון רבי חיים סאלאווייציק אב"ד בריסק. [בריסק], תרע"א [1911].
מכתב המלצה לתלמידו הגאון רבי יעקב משה צימרמן: "הרב הגדול בתורה ויראה... ר' יעקב משה... התראה עמי ונו"נ [ונשאנו ונתנו] בדבר הלכה וגדול האיש בכל פרטיו, בגמרא ובסברא בחריפות ובקיאות... כי הוא מלא ברכה וכל ישר וסגולה...".
הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (תרי"ג-תרע"ח, אוצר הרבנים 6090), מגדולי ראשי הישיבות בליטא וממנהיגי דורו, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי". הנחיל דרך חדשה בעיון ולימוד התורה. נולד בוואלוז'ין לאביו הגאון רבי יוסף דוב סולובייצי'יק ראש ישיבת וואלוז'ין ובעל "בית הלוי". נשא לאשה את בתו של רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין ונכדת הנצי"ב. בשנים הבאות נתמנה לראש הישיבה בוואלוז'ין, עם סגירתה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו. בבריסק התקבצו סביבו תלמידים מובחרים לקבל תורה מפיו. בנו הוא הגרי"ז סולובייצ'יק "הרב מבריסק".
תלמידו, מקבל המכתב, הגאון רבי יעקב משה צימרמן (תרמ"א-תשכ"א), בן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן – חותנו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ. בבחרותו נסע לוואלוז'ין ולמד תורה מפי רבי חיים, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת גיסו רבי ברוך בער בסלובודקה. לאחר נישואיו נתקבל לאב"ד קאנאטאפ, ובשנת תר"צ היגר עם משפחתו לארה"ב, שם הרביץ תורה לרבים. בנו הוא הגאון הנודע רבי חיים צימרמן.
7 שורות בכת"י וחתימתו. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים בסימני הקיפול. מודבק על נייר קרטון לשיקום.

מכתב הסמכה לשוחט, בכת"י וחתימתו של רבה של שדובה הגאון רבי "נח ראבינאוויץ החופ"ק הנ"ל". עם חותמותיו "נח במ"ו יחיאל מיכל ראבינאוויץ". שאדאווא, תר"ס (1900). [הגאון רבי נח רבינוביץ, תקצ"ט-תרס"א, בעל "מי נח" ו"תולדות נח"].
מעבר לדף מכתבי הסמכה נוספים:
מכתב מהגאון הנודע רבי "משה מישל שמואל שפירא החופ"ק ראגאווא", תרס"א. תקצ"ט-תרצ"ג, מגדולי רבני ליטא, מובא רבות בכתבי האדר"ת, שו"ת מהרש"ם וב"שדי חמד". מחבר ספרים רבים: "שכיות החמדה" (בסוף ספר "חמדת שאול"), "הארת השמש" "מהר"ם מ"ש" ועוד.
מכתב מהגאון רבי "זאב וואלף לעהרמאן החובק"ק ערזאוועליק וכעת תור אורח פה ראגאווע". תרס"א. [רבי זאב וולף לרמן, נולד תר"כ, כיהן כרב בערזוויליק (נובו-אלכסנדרובסק) פלך קובנא]
2 עמ', כ-22 ס"מ. מצב בינוני. קרעי בלאי משוקמים, בשוליים ובקפלי הדף.

מכתב בכתב יד וחתימת רבי אריה ליב כהן פופקא "בן הרב חפץ חיים", אל רבי יואל ליב הרצוג. וורשא, תרצ"א (1931).
מכתב תודה על קירוב ומציאת מקום עבודה לשוחט ובודק. הוא מבקש "את הוד כת"ר, לקרבם תמיד, כי ימצא ברכה בהם, כי הם משורש חסידים ובודאי ממלאים החובות שבין אדם למקום. כותב וחותם בשם האמת... אריה ליב בן הרב ר' ישראל מאיר הכהן מראדין".
הגאון רבי אריה ליב כהן פופקא (תרכ"א-תרצ"ט). גאון מופלג, בנו חביבו ויד-ימינו של החפץ חיים, תלמיד אביו ותלמיד בעל "בית הלוי" וגדולי ליטא. היה מגאוני הדור אך אביו מנעו מלקבל עול רבנות. השתתף בחיבור ה"משנה ברורה", וסימנים שלמים הם פרי עבודתו.
מקבל המכתב, הגאון רבי יואל ליב הלוי הרצוג (תרכ"ה-תרצ"ה), כיהן באותן השנים כראש הבית-דין בפאריז. אביו ורבו של הרב הראשי לארץ-ישראל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג. מנהגו של רבי יואל היה למחוק את תואר הגאון מן המכתבים שקיבל, וכך גם במכתב שלפנינו בו מופיע קרע במקומה של מילה זו.
נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול קלים, חור במקום המחיקה.

מכתב סמיכה ["יורה יורה"], בכתב-יד וחתימת הגאון רבי ברוך דוב בער ליבוביץ ראש ישיבת "בית יצחק", ל"כבוד גיסי הבחור דגול מרבבה הרב החריף ובקי אמתי יקר ומופלא ביראה טהורה ומדות ישרות...", רבי יעקב משה צימרמן. סלובודקה, תרס"ו [1906].
רבי ברוך בער כותב: באשר נתגדל ג"כ ב"ה אצלי... ע"כ הנני להגיד שבחו ומעלתו... כי גדול כבוד הרב החריף ובקי וחרד לדבר הש"י..", ומפליג בשבחו באופן מיוחד.
הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), מגדולי תלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה, נדד עם ישיבתו במינסק, קרמנצוג (לאחר פטירת חותנו( ו-ווילנא, ולבסוף הקים אותה בקמניץ. נמנה בין גדולי מרביצי התורה בדורו. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב, היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
מקבל הסמיכה, הוא גיסו ותלמידו הגאון רבי יעקב משה צימרמן (תרמ"א-תשכ"א).
16 שורות. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים בסימני הקיפול ובלאי. מודבק על נייר נוסף לשיקום.

מכתב "סמיכה" מ"שלמה יאודה אלגאזי" – שלמה פרידלנדר, לרבי יעקב משה צימרמן. [ללא ציון מקום וללא תאריך, כנראה בסביבות שנת תרע"ב (1912)].
חתימות בראש הדף ובשוליו "שלמה יאודה אלגאזי ס"ט חכם ואב"ד דפה ק"ק סאטמאר כרמים יצ"ו".
שלמה יהודה פרידלנדר (תר"כ-תרפ"ד), יליד בישנקוביץ שברוסיה, דמות תמהונית של רב-משכיל. בשלב מסוים היגר להונגריה, התיישב ב"סאטמאר כרמים", פרבר של העיר סאטמאר והכריז על עצמו כרב המקום. נהג להסתובב בערי הונגריה וגליציה ולשאת דרשות. נתפרסם בעקבות תרמית "הירושלמי המזוייף", כאשר העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד עתיק את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל רבנים וחוקרים רבים. כחלק מתרמית זו אימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית. לאחר שנתגלה קלונו נאלץ להרחיק נדוד לערי רוסיה, שם היה מוכר פחות, על מנת לשאת את דרשותיו (ראה חומר מצורף). בתקופה זו פגש כנראה את רבי יעקב משה צימרמן [מגאוני ליטא], והעניק לו "סמיכה".
28 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, קרעים ובלאי. מודבק על נייר לשיקום.

מכתב המלצה מרבי איסר זלמן מלצר עבור הדפסת ספר של רבי יוסף מנדלקורן. ירושלים, אלול, תש"ט (1949).
ספר "וילקט יוסף" (ירושלים, תשט"ו) הוא ליקוט חשוב של דברי חסידות מאדמור"י בית קוצק ובית גור, וכה כותב רבי איסר זלמן במכתבו: "... זכות גדול הוא לעשות לו נחת רוח לעזרו שיוכל להפיץ מעיינותיו לפני מעיינים בחד"ת, אשר זה יהיה לו לנחת מכל תלאותיו... שהוא זכות הרבים". בסיום המכתב ברכת כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים.
22 ס"מ. נייר מכתבים רשמי. כל המכתב בכתב-ידו. מצב טוב מאד, נקבי תיוק.