ארכיון מסמכים ומכתבים מקוריים ומצולמים, בנוגע לפעילותו הציונית של חיים ויצמן; קלסרי מסמכים של גילברט פ. קלייטון (Gilbert F. Clayton), שפיקד על המודיעין הבריטי באזור ארץ ישראל, מילא תפקידים במשרד המושבות הבריטי והיה מעורב בדיונים על קביעת אופיו של המזרח התיכון.
הארכיון כולל טיוטת ספר (Master Copy) מאת ג'ון קמחי, "Vision is not Enough", העוסק בתרומתו של מאיר ויסגל להוצאת מנהיגותו של חיים ויצמן אל הפועל.
הארכיון שלפנינו גובש בידי בוריס גוריאל, שהיה מפקד ר"ן, זרוע המודיעין המדיני בתוך ש"י (שירות הידיעות), בכדי שישרת את ג'ון קמחי בכתיבת ספרו.
ייחודו של הארכיון הוא בשיקוף מאורעות התקופה, והוא עשוי לשפוך אור חדש ומעניין על הכיוון אותו הנהיג ויצמן - הציונות הסינתטית. החל מהקונגרס הציוני השמיני בשנת 1907 ובעקבות תוכנית אוגנדה, קרא ויצמן תיגר על הקו של הרצל, והוביל יחד עם בובר מהלך למיזוג הציונות המדינית והציונות המעשית, עם דגש על ההתישבות בארץ ישראל. בעקבות כך הוקם המשרד הציוני-ארצישראלי, שעודד רכישת קרקעות ויישובן.
גישה זו הגיעה לשיאה בתרומתו של ויצמן להשגת הצהרת בלפור בשנת 1917, שאכן הוגשה לרוטשילד, איש המעשה. ב-1920 מונה הרברט סמואל לנציב המושבות בפלסטינה, לאור ועידת סן-רמו, שחילקה את האזורים העות'מאניים בין המעצמות. ב-1922 הוחל המנדט הבריטי על א"י ויחד עמו החלו הדיונים על אופי השלטון באזור ועל היחסים בין הציונות לערביי ארץ ישראל.
הארכיון משקף את אחורי הקלעים של תקופה זו, שהשלכותיה משפיעות במידה רבה עד היום. למידע ולמסמכים בארכיון עשוי להיות ערך רב עבור חוקר התקופה, ועבור המחפש את שורשי הבעיות מולן ניצבת המדינה כיום.
הארכיון מחולק לתיקים וקלסרים משרדיים:
~ התכתבות בין בוריס גוריאל לבין ג'ון קמחי, ותגובה של מיכאל קורדה, מו"ל בניו-יורק, בענין כתיבת ספר על הסכסוך היהודי-ערבי בראשית המנדט, שיכלול ביוגרפיה של ויצמן, 1971-1972.
~ קלסר (מכונה "קלייטון-וינגיט") המכיל כ-170 מסמכים ומכתבים, חלקם מארכיון חיים ויצמן, 1917-1919. כולל רשימה מפורטת של כל המכתבים והמזכרים המופיעים בקלסר, אותה הכין גוריאל עבור קמחי. המסמכים משקפים את הרקע אותו הציגו ויצמן וישראל משה זיו כבסיס להצעותיהם עבור המדיניות הבריטית באזור. המכתבים, חלקם מסווגים כסודיים, הם בין האישים המשפיעים על מאורעות התקופה במזרח התיכון: ויצמן, בלפור, אלנבי, סייקס, וינגייט, רוטשילד, זיו ואחרים. המזכרים כתובים ע"י קלייטון ווינגיט, כסיכומים של הערכות מצב אזוריות. קלייטון פיקד על המודיעין הבריטי במזרח התיכון, והתמנה לנציב העליון בעיראק; היה שותף בקביעת גבולות המזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה (באותה תקופה היה וינגיט הנציב העליון במצרים). מסמכי הקלסר הם עותקים במכונת כתיבה, או צילומים, מלווים בהדגשות והפניות של גוריאל.
~ קלסר המשך למסמכי "קליטון", 1919-1922. מכונה "מסמכי קלייטון". מכיל גם פירוט התביעות לבית לאומי-יהודי בפלסטינה.
~ קלסר מסמכים "קלייטון", 1923-1924. כולל מכתבים להרברט סמואל, משרד המושבות וקלייטון; מכתבי ברכה מגורמים יהודיים בארץ ובלונדון, דרישות להרכב השלטוני-חוקתי והתיחסות לשאלת הגבולות, עם פירוט תחומי הדיון. חלק מהמסמכים – צילומי מכתבים בכתב יד. מסמכים מסווגים ו/או חסויים בנושא הסכם ויצמן – האמיר פיצל, והתכתבויות ויצמן עם גורמים בריטיים. כולל רשימה מפורטת של כ-120 מסמכים משנת 1919.
~ קלסר צילומי מסמכים, 1920-1922, בנושא החלטות חבר העמים והמנדט למסופוטמיה. ונסיטארט (Robert Gilbert Vansittart), לורד קורזון (Lord Curzon of Kedleston). פירוט לגבי המנדט בפלסטינה, כולל עותק בצרפתית.
~ מסמכי ויצמן, 1920. קלסר מכתבים בנוגע להקמת המנדט בפלסטינה ופירוט הנושאים והמרכיבים שלו. מכתבים למשרד החוץ הבריטי, לבלפור ולונסיטארט, מאת חיים ויצמן וישראל זיו + קלסר מכתבים כנ"ל, משנת 1922.
~ קלסר מכתבים, 1918-1923. התכתבויות של ויצמן עם הרברט סמואל, ורה ויצמן, דוד אדר, סוקולוב. סיכומי פגישות של מוסדות הציונות בבריטניה. סיכומי ראיונות של ויצמן, חלקם עם כותרת 'סודי'. מכתב לקולונל קיש (Kisch), בצירוף עותק של ההצהרה הבריטית-צרפתית ביחס לאיזור, 1918.
~ קלסר של כ-50 מכתבים וראיונות של חיים ויצמן, 1923-1925. נערך ע"י בוריס גוריאל בשנת 1968, על מנת שישמש את ג'ון קמחי בכתיבת ספרו על מאורעות השנים 1920-1923. גוריאל טוען שבשנים אלה היה ה"ויצמניזם" במיטבו.
~Vision is not Enough. A Study in the Application of Greatness (עותק ראשי, Master Copy) - טיוטת ספר של ג'ון קמחי בנושא: תרומתו של מאיר ויסגל להוצאת מנהיגותו של ויצמן לפועל. ויסגל היה מקורבו, עוזרו ואיש-אמונו של חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית ונשיאהּ הראשון של מדינת ישראל. כנראה, הספר לא ראה אור. בין פרקי הספר: סקירה מדינית, 1903-1921; ויצמן והאמריקנים; השנים המעצבות; ויצמן וההסתדרות הציונית; המאבק בין ויצמן לבן-גוריון; 1943 – דיפלומטיה בוושינגטון והגישה הבריטית האנטי-ציונית; רחובות – התחלת החזון; סוף – ויצמן לבד.
~ עוד כולל הארכיון: פתקים של הערות וציטוטים בכתב יד, חלקם על מאמרים מצורפים, שנות 1917-1937; פירוט כרונולוגי בכתב-יד של מסמכים ומכתבים באוסף קלייטון, 1917-1922; חוברת נאומים של סיר אלפרד מונד ושל ויצמן, כסיכום כינוס אוקספורד ביום 25.2.22, עם נספח - הצהרה של צ'רצ'יל על האמנה הפלסטינאית, כתשובה למשלחת הערבית. גודל ומצב משתנים.

דוד בן-גוריון, מכתב בכתב-יד, ממוען ל"ידידים ולחברים". תל-אביב, 1955.
במכתב מציין בן-גוריון כי בכוונת ג'ון קמחי ואחיו, לכתוב ספר על תולדות מלחמת העצמאות באנגלית, ומבקש וממליץ לסייע בידם בידיעות ובעצות בנושא. המכתב מודפס במכונת-כתיבה, בתחתית מופיעה חתימתו של בן-גוריון בכתב-יד. דף 28 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים וסימני קיפול קלים.

דוד בן-גוריון, מכתב ארוך כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הממשלה הזמנית", עם תיקונים בכתב ידו של בן-גוריון וחתימתו, ממוען אל הרב יהודה ליב פישמן (מימון). ירושלים, ספטמבר 1948.
בן-גוריון כותב על קשיי ההתחלה של הקמת הצבא והמדינה ומבקש מהרב מימון לשנות את דעתו ולא לפרוש מן הממשלה, שכן בכך יוטל כתם על הממשלה הראשונה של מדינת ישראל. [2] דף, 27 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול, מספר כתמים, חותמת ורישום בעט, קרעים בפינה עליונה ונקבי תיוק.

דוד בן גוריון, שני מכתבים לדן פינס (1900-1961), עיתונאי ופובליציסט, מעורכי עיתון "דבר". ירושלים, 1952-1953.
בשני המכתבים מתרעם בן גוריון על פרסום דברים שלא לפי רוחו, בעיתון "דבר" וב"שנתון העתונאים". מצורף העתק מכתב-תשובה מאת דן פינס אל בן גוריון.
2 מכתבים על נייר רשמי. מכונת כתיבה, עם חתימות בן גוריון ותיקונים בכתב ידו. גודל משתנה. מצב טוב, כתמים, סימני קיפול.

בהלחם ישראל, דוד בן גוריון. הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, תשי"א [1951]. מהדורה שלישית.
בדף השער הקדשה חתומה מאת דוד בן-גוריון: "להורים השכולים והגאים פסיה ואליעזר שפירא למען הספריה על שם בנם ברוך אשר קידש השם במסרו נפשו על הגנת המולדת". הכוונה היא לברוך אשר שפירא (1923-1948), לוחם בפלוגות החי"ש אשר נפל בקרב במלחמת העצמאות, ואשר על שמו הוקמה ספריה צבאית-תורנית. מצב טוב. קמטים, מעט כתמים, נקבי עש קלים. חותמות ספריה.

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל - מכתב ברכה לקבלת הפנים לשבויי גוש עציון. ירושלים, 1949.
מודפס במכונת כתיבה וחתום בכתב ידו, על נייר מכתבים רשמי. דף 27 ס"מ. מצב טוב, קמטים, סימני קיפול ותיוק.

ככר לוינסקי [התחנה המרכזית החדשה תל-אביב] – ספר אורחים. שנות ה-70-80.
חתימות והקדשות, רובן ממוענות לקבלן אריה פילץ, הוגה רעיון הקמת התחנה המרכזית החדשה, שבנייתה נמשכה למעלה מ-20 שנה ועברה גלגולים שונים עד למצבה הקשה היום. בין החותמים: יצחק רבין, שמעון פרס, רחבעם זאבי, שלמה להט (צ'יץ') ואנשי-צבא ותעשייה בכירים רבים. [29] דף עם עשרות רבות של חתימות והקדשות, 29.5 ס"מ. מצב טוב. מספר דפים מנותקים חלקית.

פרופ' ישעיהו ליבוביץ (1903-1994), שלשה מכתבים בכתב-יד, ממוענים אל מחלקת התרבות של הועד הפועל של הסתדרות הפועל המזרחי בתל-אביב. ירושלים, תרצ"ז -תרצ"ח; אחד ללא תאריך.
באחד המכתבים כותב ליבוביץ כי הוא מקבל על עצמו למסור הרצאות בסניף תל-אביב אך מותח ביקורת נוקבת על רשימת הנושאים שנשלחה אליו ומציע נושאים משלו להרצאות; באחר הוא כותב: "כמובן לא אסרב גם להבא להרצות לפני חבריהם, כי אינם דומים דברים שבעל פה לדברים שבכתב. אני תמיד מוכן לדיון ולוכוח עם אנשים אחרים שהנני מתנגד להם בהחלט, כי הוכוח בעל פה אינו מחייב אותי ואינו מקשר אותי להם ואינו מכניסני לתוך מסגרתם...". [3] דף כתובים משני הצדדים, 26 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים בפינה השמאלית העליונה. סימני-קיפול, נקבי-תיוק.

אבא הלל סילבר, מכתב מודפס וחתום ביד, ממוען לגב' פני הולצמן. 2 בדצמבר 1947. אנגלית.
מכתב תודה על מאמציה לרכישת תומכים בקרב האומות, לקראת ההצבעה ההיסטורית באו"ם. [1] דף במכונת כתיבה. מצב טוב מאד. כתמים קלים.